"אף אחד לא באמת ראוי לגלם את מנדלה"
בזמן שהעולם מתאבל על מותו של נלסון מנדלה, אידריס אלבה ("הסמויה") נכנס לנעליו על המסך ב"מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש". "כשהציעו שאגלם אותו, ניתקתי את הטלפון", הוא מספר בראיון ל-ynet, "פחדתי מהתפקיד"
תזמון זה הכל בחיים. ולפעמים, לא רק בחיים. ב-5 בדצמבר, שעות הערב לפי שעון בריטניה, נערכה בלונדון הקרנת הבכורה החגיגית של "מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" (אצלנו בסוף השבוע הקרוב). הנסיך וויליאם ואשתו קייט היו שם. גם שתיים מבנותיו של נשיא דרום אפריקה לשעבר. וגם השחקן הבריטי אידריס אלבה, שמגלם על המסך את דמותו של מנדלה. ובזמן שאלו חגגו את בכורת הסרט, הלך לעולמו הגיבור האמיתי של הסיפור, נלסון מנדלה, במיטת ביתו שביוהנסבורג, דרום אפריקה.
ובאמת, ללא שמץ של ציניות - נדמה שהביוגרפיה הקולנועית של מנדלה - המבוססת על סיפור חייו כפי שכתב אותו בעצמו, ונעשתה בשיתוף המנהיג ובני משפחתו - לא יכולה היתה לצאת בזמן מתאים יותר.
הסרט נפתח עם דמותו של נלסון בן השש, שרועה את עדר הבקר של אביו ליד הכפר בו נולד. הוא מסתיים ב-1994, כשמנדלה נבחר לנשיאות דרום אפריקה. בין שני המאורעות הללו מנסה הבמאי ג'סטין צ'דוויק ("נערת בולין האחרת") לבטא את מהות חייו יוצאי הדופן של אחד האנשים המרתקים והחשובים ביותר בהיסטוריה של המאה ה-20.
הוא מלווה אותו כעורך דין צעיר שמגיע ליוהנסבורג עם סיום מלחמת העולם השנייה והופך למנהיג ההתנגדות המזויינת נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. מנדלה, שבתחילה מסרב להיגרר למאבק האלים בשלטון המדכא, מוצא עצמו בסופו של מרצה עונש של 27 שנות מאסר, שאת מרביתן העביר באי רובן הסמוך לחופי קייפטאון.
שמות רבים הוזכרו לאורך השנים האחרונות בהקשר לפרויקט, ובהם וויל סמית', דנזל וושינגטון ומורגן פרימן (שהכיר את מנדלה וגם גילם אותו על המסך, בסרט "אינוויקטוס"). אולם במקרה של הביוגרפיה רחבת היריעה, היה זה אלבה - שזכור בעיקר בזכות תפקידו כסטרינגר בל בסדרת המופת "הסמויה" - שזכה בתפקיד הנחשק.
אך מתברר שלא מדובר היה בשאיפה אישית של השחקן. "לא רציתי את התפקיד הזה, פחדתי ממנו", סיפר אלבה ל-ynet, בראיון שהתקיים בלונדון זמן קצר לפני מותו של מנדלה. "פחדתי שאעשה עבודה לא מספיק טובה. פחדתי שאין לי הכישורים הנחוצים לשחק אותו. פחדתי שאני לא נראה כמוהו, פחדתי שדרום אפריקאים יגידו: 'אתה עובד עלינו?'. כשהסוכן שלי שאל אם אני רוצה לשחק את מנדלה, ניתקתי לו את הטלפון. אבל כשקראתי את התסריט הבנתי שמדובר ממש בסיפור דרכו של האיש. זה מתחיל מנקודת המבט של נער צעיר ועובר לזו של אדם מבוגר, וחשבתי שאת המסע הזה ארצה להפוך לאתגר אישי עבורי".
עם זאת, אלבה מדגיש כי הוא עדיין לא מרגיש משוייך לדמות ההיסטורית: "אני לא מנדלה. אני לא לחמתי למען שלום, למען חירות או למען שום מטרה נעלה כמו שהאדם הזה עשה. אני לא באמת
ראוי לשחק אותו. לא נראה לי שיש מישהו שבאמת ראוי לכך".
הדבר שהכי הפחיד את אלבה במהלך העבודה על הסרט, לדבריו, היה שצ'דוויק אימץ שיטת עבודה במסגרתה לא גילה לשחקן הראשי מה עומד לקרות. הוא לא הורשה לבוא לסט, לא הורשה לערוך חזרות. "ואז הגעתי לצילומים והיו שם כ-600 ניצבים תושבי סוואטו, כאלה שהכירו את מאדיבה (כפי שכונה מנדלה), כאלה שגדלו עליו, הבינו אותו, נשמו אותו. גם להם לא אמרו מי הולך לשחק את מנדלה. אז הסיעו אותי לסט, הראו לי איפה אני צריך לעמוד ואמרו לי 'אקשן'. הייתי כל כך ער לכך שהדרום אפריקאים אולי לא יקבלו אותי כמנדלה - אני הרי לא נראה כמוהו, אני גם לא דרום אפריקאי. אני די.ג'יי ממזרח לונדון".
אז איך הצלחת להעביר למסך את הקסם של האיש?
"אני לא בטוח שאפשר להסביר את זה. כל המסביב, הסט, התפאורה, התלבושות - הכל היה כל כך מדויק שזה ממש אפשר לי להיכנס לדמות, לחיות את התקופה. זה איפשר לי כשחקן להיכנס לרגע. לא ניסינו לגרום לי להראות כמו מנדלה. ידענו שלא נצליח. מה שהיה חשוב לנו להשיג זה את הנוכחות שלו. כשאתה יודע ש-600 ניצבים מסתכלים עליך וחושבים 'אידריס אחינו, סחתיין על האומץ', זה מדרבן. אבל זה גם גרם להם לחשוב מחדש על האדם שנלחם עבורם, אותו אדם שהיו לו הביצים לעמוד על במה ולצעוק נגד המשטר. ואת זה תיעלתי לתוך הדמות".
אלבה אמנם ויתר על הנסיון להיראות כמו מנדלה, אולם עבד קשה מאוד על מנת שיצליח להישמע כמוהו. זה היה הפן החשוב ביותר בהופעה שלו, ועליו הוא לא היה מוכן לוותר. "כולם יודעים איך מנדלה נשמע, כל אחד מאיתנו יכול לעשות חיקוי שלו. אם הייתי נשמע לא נכון, ההופעה שלי לא היתה שווה צפייה. זה לא היה אמין בכלל. השקעתי המון זמן בלהבין איך הוא מדבר, מתי הקול שלו משתנה. כשמנדלה היה צעיר הקול שלו היה מאוד גבוה והוא דיבר די מהר. אבל מה שהוא עשה עם הזמן, במיוחד בתקופה שהוא ישב בכלא, היה להאט את הדיבור, לתת יותר חשיבות לכל מילה".
לגלם את הגיבור של אבא
השחקן בן ה-40, שהוריו הגיעו לאנגליה מסיירה לאון, מספר שהשם של מנדלה תמיד היה שגור בביתו. "אבא שלי, שהלך לעולמו לפני כחודשיים ושעליו ביססתי חלק גדול מדמותו של מנדלה המבוגר, היה איש איגוד ותיק ולוחם נלהב במקרים של חוסר צדק. מנדלה היה אחד הגיבורים שלו. בתחילת שנות התשעים, כשמנדלה השתחרר מהכלא והפך למנהיג של מדינה - זה היה עבורו בלתי נתפס.
"אנשים חושבים שהסיפור של אובמה הוא סיפור גדול? אז לא. מנדלה יצא מהכלא וממעמד של טרוריסט הפך לנשיא. אבא שלי ממש השתגע מזה. אז מנדלה תמיד היה בבית שלי - השם שלו, הסיפור שלו, הוא היה חלק מרקמת החיים של אבא שלי, שתמיד נתן אותו כדוגמה: 'תסתכלו על מנדלה', הוא היה אומר".
כמי שגדל במזרח לונדון היה חשוף גם אלבה הצעיר לגילויי גזענות לא מעטים, במיוחד בתור ילד. "באזור שבו גדלתי, כשהלכת ברחוב בדרך הביתה או לבית ספר, אנשים היו קוראים לעברך 'ממזר כושי' או 'בן זונה כושי', או כל מיני דברים יפים כמו 'תחזרו למדינה שלכם, קופים'. שמעתי הכל. וזה עוד כלום לעומת מה שקרה בדרום אפריקה. אבל זה לחלוטין נתן לי להבין ששנאה קיימת באופן הזה. זה השפיע על החיים שלי, על צורת ההתנהגות שלי, וגם את זה ניסיתי להביא לתוך הדמות של מנדלה".
לצערו הרב של אלבה, את האיש עצמו הוא לא זכה לפגוש. מנדלה כבר לא היה בקו הבריאות כשהעבודה על הסרט החלה, אבל צ'דוויק הבמאי כן הצליח להיפגש איתו, לשוחח עמו על הסרט
ולהראות לו צילומים מהסט. אלבה מספר שהוא שמע שמה שהיה חשוב למנדלה הוא שיראו אותו כבן אדם שהוא היה, עם החסרונות שלו. שישמרו על זה אמיתי. "אני חושב שהצלחנו לעשות את זה - כך לפחות מעידות התגובות החמות מאוד לסרט ממשפחתו של מנדלה ומהאנשים הקרובים אליו".
פן אחד של מנדלה שמתגלה בסרט הוא חולשתו למין היפה: הוא מאוד אהב נשים והיה רודף שמלות לא קטן. "חשבתי שזה חלק מאוד אמיץ בסרט. הרבה אנשים לא יודעים שלמנדלה היה גם צד כזה באישיות. רובנו זוכרים אותו כאדם הזקן והשברירי שיצא מהכלא, אבל בצעירותו הוא היה גבר נאה, כריזמטי, מלא קסם, שהשתמש במה שיש לו על מנת לכבוש נשים. אני חשבתי שזה יכול להתפרש כאילו אנחנו פוגעים בכבודו, אבל ג'סטין אמר לי שההיפך הוא הנכון - שאנחנו מכבדים את מי שהוא היה באמת. כשוויני מנדלה ראתה את הסרט היא אמרה לי: 'גילמת אותו כמו הגבר שהוא'. טוב, היא גם נישקה אותי על השפתיים וקראה לי 'בעלי'".
חוץ מעלילותיו של מנדלה, הסרט שם דגש גם על התפתחותה של וויני - המגולמת על ידי נעמי האריס ("סקייפול"). הקהל נחשף לתקופות הקשות שעברה, לעינויים, לפרידה הכפויה מבנותיה בשנים שבהן בעלה היה כלוא ואיך הפכה מנערה תמימה, יפה ומאוהבת למנהיגה הקשה, הלוחמנית והזועמת שהיתה.
"זו היתה לחלוטין החלטה מודעת שקיבלנו", מוסיף אלבה. "הסרט הרי מבוסס כולו על האוטוביוגרפיה של מנדלה, 'ארוכה הדרך לחירות', ובספר נכתב לא מעט על וויני. נלסון חשב עליה הרבה. היא תמיד היתה בליבו, גם כשהם נפרדו, לאחר שיצא מהכלא וכל אחד מהם פנה לכיוון פוליטי שונה, הוא עדיין חשב עליה. הוא היה ממש שבור לב. אי אפשר היה שלא להתייחס לזה, וצריך היה לתת לזה את המשקל הראוי".
איך אתה חושב שאדם שעבר את כל מה שמנדלה עבר, שמשפחתו עברה כאלו ייסורים, הצליח לצאת מהכלא, להסתכל קדימה ולהגיד שדרך השלום היא הדרך היחידה?
"הדבר הטוב ביותר שיצא מהזמן בו מנדלה בילה בכלא היה שהוא קרא המון, והוא הבין. כיוו שהוא למד את שפת האפריקאנס של אנשי דרום אפריקה הלבנים, הוא הצליח להבין אותם.
ההולנדים בעיקרון הם אנשים מאוד לא גזעניים. הם מקבלים את התרבויות השונות, את הדתות השונות. אבל משהו קרה להם כשהם הגיעו לדרום אפריקה. וכדי שיוכל לסלוח, מנדלה היה צריך להבין מה קרה להם. הוא היה צריך להבין שהפחד הוא שדחף אותם, לא רוע לב.
"כשמישהו מתחיל לרדוף מישהו אחר בגלל צבע עורו, בגלל הדת שלו, צריך לנסות להבין מה דוחף אותו לכך. ברגע שמנדלה הבין שזה פחד, הוא גם הבין שלאלימות אין מקום, וששלום אפשר יהיה להשיג רק ביחד. הלוואי שהיו עוד מנהיגים אמיצים כמוהו. מנהיגים שלא מובלים על ידי אגו וייצר נקמה. כאלה שיכולים להסתכל קדימה ולא לאחור. זה יכול היה לחולל שינוי משמעותי בעולם".
