דו"ח: החומרים שמרעילים אתכם בעבודה
על אף הסכנות החמורות לעובדים אין מידע נגיש על החשיפה שלהם לחומרים מסוכנים בסביבת העבודה. כעת חושף דו"ח חדש ממצאים מטרידים אודות חריגות שנמצאו במפעלים. וגם - מהן מחלות המקצוע שמאפיינות את עובדי ההיי-טק? משרד הכלכלה: "בדו"ח נתגלו אי דיוקים משמעותיים, שיש הכרח לתקנם"
מה מידת החשיפה של עובדים בישראל לחומרים מסוכנים בזמן העבודה? בעמותת אזרחים למען הסביבה לקחו על עצמם את המשימה ואספו נתונים על מפעלים בצפון, שגילו חריגות מטרידות של כימיקלים רעילים בסביבת העובדים או בגופם - לצד היעדר בדיקות מספקות ופיקוח ראוי על ביצוען.
- ביטוח בריאות יחד עם החברים בעבודה: זה כדאי?
נכות כתוצאה מתאונת עבודה: מה תקבלו?
אובדן כושר עבודה: כך תבחרו פוליסה מתאימה
זהו הדו"ח השישי שמפרסמת העמותה בסדרת הדו"חות "שקט תעשייתי", שבוחנים פליטות חומרים מזהמים ממפעלים – אך הראשון שבוחן כיצד זה עלול להשפיע על העובדים שנחשפים לחומרים הללו על בסיס יומיומי.
מנהלות העמותה, ליאורה אהרון וג'מילה הרדל ואכים, מדגישות כי בדומה לעבר - גם בדו"ח הזה המשימה הקשה ביותר היתה קבלת המידע: רובו נאסף ממשרד הכלכלה, באמצעות הגשת בקשות על פי חוק חופש המידע. רבים מהנתונים לא היו זמינים וכי הם ביקשו גם את עזרת המפעלים בהעברת נתונים חסרים - אולם רובם לא שיתפו פעולה.
בתשובה הצליחו לקבל נתוני ניטור תעסוקתי-סביבתי של 16 מפעלים בשנים 2011-2009 - כלומר בדיקות שביצעו המפעלים באמצעות נטילת דגימות בסביבת העבודה. בנוסף התקבלו נתוני ניטור ביולוגי שביצעו 7 מפעלים בשנים 2012-2009– כלומר דגימות שתן או דם שנלקחו מהעובדים, כדי לבחון את הימצאות החומרים המסוכנים בגופם.
הממצאים גילו ריכוזים חריגים של חומרים מסוכנים בחלק מהמפעלים, לצד אי ביצוע בדיקות מספקות. "אין הרבה נתוני ניטור, אבל היו ממצאים עם חריגות גבוהות שעלולות להשפיע על בריאות העובדים", טוענת הרדל ואכים.
הממצאים
בדו"ח מצוין בית היתר, כי התגלו רמות חריגות של עופרת במפעל הצבעים טמבור ובמפעל חוד אסף פלדה - שם גם התגלו חריגות של כרום. ביצרנית יצרנית הרכיבים האלקטרוניים ווישי ישראל נמצאו חריגות של קולופוני - חומר המשמש בהלחמת בדיל עופרת והשפעותיו מתבטאות בגירויים ובפריחה, עד אסטמה ודרמטיטיס.
ביצרנית השבבים טאואר ג'אז נמצאו חריגות גבוהות של חומצה גופרתית ובאבן קיסר נמצאו חריגות של הממיס הפחממני סטירן. בביה"ח פוריה נמצאו חריגות של סיבי אבק עץ וכן ריכוזים גבוהים באוויר של גזי הרדמה, שעלולים לגרום לכאבי ראש, בחירות גירויים בעיניים ובגרון ולסיכון מוגבר להפלות ומומים בעוברים.
יש לציין כי החברות אליהן פנינו דחו את הממצאים או טענו כי מדובר היה באירועים נקודתיים וכי הן פעלו לתיקון הליקויים. גם במשרד הכלכלה מסייגים את הנתונים בטענה שהם יוצרים תמונה לא נכונה. כך למשל מודגם, כי בביה"ח פוריה מדובר היה בבדיקות חד פעמיות מתוך טווח מדידה של שנים, שנבעו בין היתר משיפוץ נקודתי וכי מפקחי מינהל הבטיחות נקטו בפעולה מהירה לתיקון הבעיה.
כן הודגם, כי החשיפה לחומרים שצוינו במפעל חד אסף פלדה קיימת רק בתחנות עבודה מסוימות בהן עובדים מספר קטן של עובדים, שעובדים עם אמצעי מגן מתאימים ועוברים בדיקות רפואיות תעסוקתיות סדירות.
עם זאת - בדו"ח נטען כי אין פיקוח שוטף ומספק על המפעלים במטרה לוודא את ביצוע הבדיקות ואין הליכים מספקים כלפיהם במקרה שנמצאים חריגות מסוכנות. זאת על אף שהחקיקה בנושא מחמירה. בתוך כך מודגם כי במשרד הכלכלה יש רק כ-60 מפקחים ובארץ יש כ-90 רופאים תעסוקתיים פעילים בלבד, שאמורים לשרת 2.79 מיליון מועסקים.
"כל המידע שפרסמנו בדו"ח מסתמך על תוצאות דיגומים שקיבלנו ממשרד הכלכלה, ומידע משלים נוסף שקיבלנו מהמינהל לבטיחות העובד במשרד בעקבות שאלות שהפנינו אליהם", מוסרת הרדל ואכים. "הממצא העיקרי של הדו"ח הוא שברוב מקומות העבודה לא עושים מספיק בדיקות לעובדים ולפעמים בכלל לא עושים".
חשופים לסכנה - ולא יודעים
הסכנה רחוקה מלאפיין רק עובדי מפעלים - גם בבתי עסק קטנים כמו נגריות, בתי מאפה, מכוני קוסמטיקה ומספרות, עבודות ניקיון והדברה - עלולים העובדים להיחשף לחומרים מזיקים ורעילים, מבלי שהם אף מודעים לכך.
"עובדים אלה אינם מודעים לבעיות הבריאות התעסוקתית בתחומם ואינם עוברים בדיקות כלשהן לבחינת השפעתן", מודגש בדו"ח. "ברוב המקרים ההשפעה איננה מידית. המחלות הקשות נגרמות עקב חשיפה מתמשכת, ולו קטנה".
הדו"ח גם כולל המלצות לעובדים בהן דרישה לביצוע בדיקות כנדרש, להכיר את סביבת העבודה והחומרים שבה, להקפיד על שימוש באמצעי המגן שמספק מקום העבודה ולהקפיד על החלפת בגדי עבודה לפני מגע עם בני משפחה אחרים, במיוחד ילדים. הרדל ואכים מסרה כי "ההמלצה העיקרית שלנו היא שהמעסיקים יקחו אחריות על בריאות העובדים שלהם וידאגו לביצוע כל הבדיקות הנדרשות, ושהעובדים יתעקשו לקבלת אמצעי מיגון מתאימים ולעבור בדיקות תקופתיות כנדרש".
מחלות המקצוע של העידן החדש
חשיפה לחומרים מסוכנים עלולה לגרום למחלות מקצוע שונות. מחלת מקצוע מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כמחלה שעובד חלה בה עקב עבודתו, בשל חשיפה לתנאים שונים לאורך זמן, כמו חומרים רעילים, רעש ותנאים אחרים. "בשונה מתאונת עבודה - שזה אירוע פתאומי, מחלת מקצוע נגרמת כתוצאה מהצטברות נזקים עקב חשיפה ממושכת ואיטית", מסבירה לבנת פורן, בעלת המרכז למימוש זכויות רפואיות.
אמנם מרבית מחלות המקצוע מאפיינות את התעשיות המסורתיות לדבריה, אך ההסיכון גם אינו פוסח על עובדים במעבדות בתעשיות ההיי-טק ובתי חולים. את הסיכון הנשקף לעובדים אלה היא משייכת תחת הקטגוריה "מחלות מקצוע של העידן החדש", שעשויות להיות מוכרות בביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה.
"שוק העבודה השתנה בעשורים האחרונים ומקצועות חדשים הולכים ותופסים נתח נכבד ממנו", היא מסבירה. "ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי הביו-טכנולוגיה וההנדסה הגנטית העלו מאוד את שיעור המהנדסים, הביולוגים, הכימאים ועובדי המעבדות בכלל. איתם, למרבה הצער, נוספו מחלות ופגיעות מקצוע חדשות".
בתוך כך פורן מדגימה כי המגע הממושך עם חומרים כימיים וביולוגיים שונים, עלול לחשוף את העובדים לסיכון של סוגי סרטן שונים כמו שד, לימפומה ומלנומה, לצד מחלות נוספות כמו אסטמה ופרקינסון. עם זאת היא מרגיעה, כי לא כל חריגה בתקנים, משפיעה בהכרח על בריאות העובד. "יש תקנים שלא קשורים ישירות לבריאות" היא אומרת. "ההגבלות מסמנות חשש שזה יכול ליצור בעיות רפואיות".
כאבי פרקים ופקקת ורידים
דוגמה נוספת למחלות מקצוע של העידן החדש, הן דלקות פרקים וגידים בקרב עובדי היי-טק ומקצועות נוספים המאפיינים ישיבה ממושכת מול המחשב. מקרה של כאבי גב לעומת זאת - קשה יותר להוכיח קשר. "לכולם יש בעיות גב ועל מנת שהם יוכרו כמחלת מקצוע - לרוב זו צריכה להיות תוצאה של תאונה", מסבירה פורן.
כאן לא נגמרות הצרות של ההיי-טקיסטים. "תרבות ההיי-טק הביאה דפוסי עבודה המאופיינים בחוסר תזוזה, שעות בלתי נגמרות ומתחים נפשיים", היא מסבירה. "לא קל להוכיח כי סטרס מתמשך בעבודה גרם למחלה, אך אירועים מלחיצים נקודתיים המאפיינים את התעשייה הזאת בהחלט הוכרו כמחלות מקצוע, למשל פיטורים פתאומיים או אלימות מילולית שגרמו להתקף לב".
מחלת מקצוע מודרנית נוספת שהביטוח הלאומי עשוי להכיר בה לדבריה, היא פקקת ורידים עקב שעות טיסה מרובות של עובדים, שנאלצים לטוס לעתים תכופות. כך גם פגיעות אורתופדיות בקרב עובדי סיעוד. "התפתחות הרפואה הביאה איתה עלייה משמעותית בתוחלת החיים וזו הביאה לזינוק חד בשוק עובדי הסיעוד, הרווחה והעזרה לאוכלוסיות הגיל השלישי", היא מסבירה.
"גם עבודה זו טומנת בחובה סיכונים שונים לעובד, שכן חלק ניכר ממטלות עובד הסיעוד כרוך במאמץ פיזי, שבמקרים רבים גובה מחיר בריאותי", היא מוסיפה. "עובדים רבים נאלצים להרים ולנייד בעצמם את הקשיש ולעתים כתוצאה מפעולות אלו נגרמים בלטים ופריצות דיסק בגב. כמו כן, במהלך עבודות במשק הבית השונות חשופים עובדים אלו לחבלות ופגיעות שונות כמו שברים וכוויות".
מימוש הזכויות בביטוח הלאומי
מה הסיכוי שהביטוח הלאומי יכיר בתביעה בגין מחלת מקצוע? אם לשפוט על סמך פסק הדין במקרה צוללני הקישון – לא גבוה במיוחד, אבל פורן מציינת כי התשובה תלויה בטיב המקרה. "הדרך למיצוי הזכויות בביטוח הלאומי בגין מחלות או תאונות שאירעו במהלך העבודה וכתוצאה ממנה עדיין אינה פשוטה", היא מבהירה.
"העובד צריך להוכיח שנחשף לחומר מסוים, שהחשיפה היתה ממושכת מספיק ושמחקרים רפואיים וחוות דעת מקצועיות מראים שיש קשר בין המחלה לחשיפה לחומר זה". בתוך כך היא מדגימה כי עובד במפעל כימי שלקה בפרקינסון - הוכר כנפגע עבודה ומקבל פיצוי מביטוח לאומי בסך 15 אלף שקל בחודש, לאחר שהצליח להוכיח כי אחד החומרים אליהם נחשף ידוע כגורם למחלה.
לאחר שהעובד מוכיח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה - הוא נדרש להופיע בפני ועדה רפואית הקובעת את שיעור נכותו. "פעמים רבות יקבעו רופאי הוועדה בשלב ראשון נכות זמנית, ולאחר זמן תיקבע נכות צמיתה", מסבירה פורן. "שיעור הפיצוי יקבע באופן יחסי לשכרו של העובד ולשיעור הנכות שנקבע: נכות בשיעור 19%-10% תזכה את העובד בפיצוי חד פעמי ואילו בשיעור 20% ומעלה תזכה את העובד בקצבה חודשית".
היא מוסיפה כי הפיצוי הכספי הניתן בגין פגיעה בעבודה או בצבא, לרוב, גבוה יותר מפיצוי הניתן עקב מצב של מחלות שאינן קשורות לעבודה. "כך למשל", היא מדגימה, "חולה סרטן שאיננו מוכר כנפגע בעבודה, עשוי לקבל קצבה חודשית בסך של כ-2,700 שקל, בעוד שאדם המוכר כנפגע בעבודה עשוי לקבל קצבה חודשית בהתאם לשכר אותו הרוויח, עד למקסימום של כ-31 אלף שקל". מלבד הפיצוי בגין הנכות, בתנאים מסוימים העובד זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה ואף מענקים להתאמת תנאי מגורים וסיוע ברכישת אביזרי עזר.
תגובות
מחברת אבן קיסר נמסר: "אבן קיסר מחויבת לשמירה על איכות הסביבה ומשקיעה משאבים רבים בתחום זה. כך למשל, התקינה החברה מערכת פורצת דרך בתחום הטיפול בסטירן. כמו כן, משקיעה החברה רבות במטרה למנוע קיום אבק במפעליה ובינתיים דואגת למיגון קפדני של העובדים על מנת להגן על בריאות".
מבית החולים פוריה נמסר: "חריגות שנמצאו בעבר טופלו. עובדי המרכז הרפואי החשופים לחומרים מסוכנים עוברים בדיקות באופן שוטף וקבוע. המרכז הרפואי פדה, פוריה, עומד בכל הכללים והנהלים הנדרשים בנושא הבדיקות התקופתיות".
מטמבור נמסר: "החברה מקיימת ומבצעת באופן שוטף מאז ומתמיד בדיקות שוטפות ותקופתיות מספר פעמים בשנה בכל נקודות העבודה בהן קיים סיכון כלשהו להיווצרות תנאים חריגים כלשהם, וכל חשש מטופל באופן מיידי וממוקד. טמבור פועלת עפ"י כל דרישות החוק. החברה מבצעת כנדרש כל חצי שנה בדיקות גיהותן וניטור בסביבת העבודה. מטרת הבדיקה הנ"ל היא למנוע מצב בו עובדי החברה יהיו חשופים לסיכונים כלשהם. בנוסף טמבור מנהלת את נושא בריאות עובדיה תחת בקרה קפדנית של מכון התקנים והיא מוסמכת למערכת ניהול הבטיחות והבריאות בתעסוקה ISO:18001".
מחד אסף מתכות נמסר: "חברתנו מעמידה בראש סדרי העדיפות שלה את ערכי הגהות, הבטיחות ואיכות הסביבה. כחלק מפעילותה השוטפת מבצעת החברה בדיקות גהות לעובדיה, כנדרש על פי החוק והתקנות ומעסיקה באופן קבוע ממונה על הבטיחות ורופא תעסוקתי האחראים על קיומן של הוראות החוק והתקנות". בחברה הוסיפו כי "העובדים מצוידים במיטב אמצעי המיגון האישיים וההנדסיים, ועוברים הדרכות בטיחות בנדון".
מחברת טאואר-ג'אז נמסר: "מדובר באירוע נקודתי משנת 2009 בו בוצעה מדידה בסמוך להחלפת חבית שגרמה לשפך קל שטופל על ידי החברה. לא הייתה כל השפעה על אף לא אחד מעובדי מתקן הייצור. לא היה כל אירוע דומה בכל השנים טרם ואחרי מדידה זו ולא נדגמה כל חריגה מעבר לאירוע המדובר הנ"ל. החברה שמה דגש רב על שמירת ביטחון ובטיחות עובדיה ומשקיעה בכך משאבים רבים".
ממינהל הבטיחות במשרד הכלכלה נמסר: "נושא בטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית הינו רציני, מקצועי וחשוב וחבל כי בחומרים שהועברו אל העמותה על ידי המינהל, נעשה שימוש שאינו מקצועי מספיק. מעיון ראשוני בדו"ח, שהועבר למינהל רק ביום ה', נתגלו אי דיוקים משמעותיים, שיש הכרח לתקנם.
"מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה משקיע כ-5 מיליון שקל בשנה באיתור גורמים העלולים להזיק לבריאותם של עובדים במפעלים ומקומות עבודה ברחבי הארץ, זאת לצד מעקב הדוק אחר ניתורים המבצעים גופים פרטיים ופעילות אכיפה שוטפת במקומות העבודה על ידי מפקחי המינהל. בנוסף, בשנת 2011 הקים המינהל את רשם המחלות התעסוקתיות אשר מבצע מעקב, איסוף ומתן מידע שוטף ומעודכן באשר למחלות תעסוקתיות, זאת לצד פעילות הסברה יזומה הן כלפי מעסיקים והן כלפי ציבור העובדים".
"באשר לכמות המפקחים, על אף התקנים הפנויים, אכן קיים קושי באיוש המשרות וזאת בשל תנאיי העבודה שהוגדרו למשרות אלו על ידי נציבות שירות המדינה. הנהלת המשרד כבר התריעה בנושא ונמצאת בשיח עם הנציבות ומשרד האוצר".
לפנייה לכתב/ת 
