החוזה שהופר: למה אנחנו בוגדים בבני הזוג?

קולה השקט של בתיה (השמות האמיתיים שמורים במערכת) היה חנוק מדמעות. בקושי הצלחתי לשמוע את דבריה. היא ביקשה שאפגוש אותה ואת בעלה כבר באותו היום, ולמרות שבדרך כלל אינני מסוגלת להתפנות בהתראה קצרה כל-כך, משהו בדחיפות שבקולה גרם לי להיענות לבקשתה.

עוד בנושא:

מלכוד 22 בבית המשפט: לך תוכיח בגידה

מה ההבדל בין אישה בוגדת לגבר בוגד?

בשעה שמונה בדיוק הגיעו בתיה וגיא לפגישה. הם נראו רחוקים זה מזו, כמו שני זרים. גיא ישב בראש מורכן. בתיה נשמה עמוק, וניסתה להרגיע את הבכי שעדין גאה בה. הכל החל לכאורה רק שלושה ימים קודם לכן, במייל שנשאר פתוח על המחשב המשותף של בני הזוג.

בתיה רצתה בכל ליבה להאמין שמדובר בטעות, אבל מהר מאד הבינה שהטעות היחידה הייתה שהמייל נחשף לעיניה כי גיא שכח להסתיר אותו. עד לאותו רגע, אמרה לי בקול רועד, היא אפילו לא ידעה שיש להם בעיה. כאשר הגיע הביתה באותו ערב, מצא גיא את אשתו יושבת מול המחשב, נועצת עיניים במסך. היא היתה המומה. אחר כך התחילו דמעות שלא נפסקו שלושה ימים. ואז היא התקשרה אלי.

חשבתי שלי זה לא יקרה

רומן מחוץ לנישואין הוא אחד האירועים הטראומתיים ביותר לזוגיות. חשיפת הבגידה מערערת את יסודות הקשר הזוגי, ומעוררת בכל עוצמתה את חרדת הנטישה הקמאית, הקיימת בכל אחד מאיתנו. המערבולת הרגשית שבתיה נסחפה אליה אופיינית לבני זוג המגלים פתאום שהאדם עליו סמכו יותר מכל, בחר למעשה לנטוש.

האמונה הבסיסית של בני הזוג שהם ביחד – בטוב וברע, מתערערת לפעמים ללא תקנה עם הבגידה. ולמרות הסטטיסטיקות המעידות על כך שכל זוג שלישי סובל מבגידה, מאמינים רוב בני הזוג שלהם זה לא יקרה. ההפתעה ובמקרה של בתיה גם התדהמה המלווה את הגילוי הנורא הזה, מתחלפת במהירות בתחושת בהלה עצומה, בייאוש, זעם, עצב, ובלבול. הבוגד מרגיש ברוב המקרים אשמה וצער כלפי הנבגד, ולעיתים גם צער על הרומן שהסתיים מכורח חשיפתו.

עם זאת, יש להבין כי בגידה אינה מתרחשת 'סתם כך'. קודמים לה אירועים בחיי בני הזוג, שלעיתים רק אחד מהם מודע לעוצמתם ולמשמעותם. כך קרה גם במקרה של בתיה. הדרמה שהיא חשבה שהתחילה לפני שלושה ימים, החלה למעשה שנתיים קודם לכן. גל, ביתם הקטנה של בני הזוג, חגגה אז את יום הולדתה הראשון, וגיא שארגן והפיק את האירוע, הרגיש לא שייך למשפחה הקטנה שלו – זר לאשתו ולביתו הקטנה.

חודשים קודם לכן מצא את עצמו מתחנן לחיוך, לחיבוק, למגע. כבר מזמן הפסיק להציע בילוי משותף בערב, שלא לדבר על סוף שבוע ביחד. כל אהבתה של בתיה הייתה נתונה לגל. כל-כך רחוקה הייתה ממנו שלא ראתה את מצוקתו.

התרחקות רגשית של אחד מבני הזוג היא רק אחת הסיבות לבגידה. יש לה גם סיבות נוספות כמו מאבקי כוח בין בני הזוג, רצון מודע או לא מודע להעניש את בן הזוג, התרחקות רגשית עד כדי התרוקנות הקשר הזוגי מתוכן, שעמום, תחושת חוסר משמעות, ועוד. לעיתים מתרחשות בגידות בתקופה מוקדמת בנישואים, עם הולדת הילדים והעברת תשומת הלב מן הזוגיות אל ההורות. לעיתים היא מתרחשת עם התרוקנות הקן לאחר עזיבת הילדים את הבית, כאשר האינטימיות החדשה, הנכפית על בני הזוג, זרה להם ומאיימת.

בגידה כביטוי למצוקה

חלק מן הסיבות לבגידה מצביעות על קשיים בתקשורת רגשית, וביכולת לנהל שינויים ולהתמודד יחד עם מה שהם מזמנים. חלקן מצביעות על כך שהנישואין התרוקנו מתוכן. אף אחת מן הסיבות הללו אינה "מוצדקת". אינני טוענת שמדובר בדרך לגיטימית להתמודד עם בעיות, אבל הוקעת ה"בוגד", גם היא לא תועיל כאן. בגידה היא ביטוי למצוקה, והיא מצביעה על בעיה בקשר הזוגי, שיש לטפל בה, או לסיים את הנישואין.

במקרה של בתיה וגיא, לא היה ספק שהם רוצים לבנות את הזוגיות שלהם מחדש, אך היה עליהם לעבור דרך קשה וכואבת לפני שזה יקרה. בתחילת התהליך קיבלה בתיה את מרכז הבמה. הכעס, התסכול ובעיקר העצב הגדול שלה, פגשו את גיא אשם מחד, אך כועס ומתוסכל גם הוא, מאידך. גם גיא רצה לבטא את הייאוש שחש בימים הארוכים ובלילות הארוכים עוד יותר בהם נדחה על ידי בתיה, ועמד משתאה אל מול אינסוף האהבה שהופנתה אך ורק לביתם.

גם הוא רצה לומר שהרגיש נבגד כאשר כל האהבה שהופנתה עד אז אליו - עברה באחת לביתו. אך בתיה לא הייתה מסוגלת לשמוע דבר. הכאב הציף את כולה. הנטישה שהרגישה הייתה קשה מנשוא. אינסוף פעמים שאלה אותו איך העז להפר כך את האמון שלה, מדוע לא התעקש יותר לדבר ולהסביר לה את מצוקתו. אינסוף פעמים ניסה להסביר וסיפר שאמר ודיבר, אבל היא לא שמעה.

סוגיית האמון

הרגשתי שהטיפול עשוי להגיע למבוי סתום אם לא אעזור להם לשמוע זה את זו, ולכן קבענו שמעתה, בכל פגישה אחד מהם ישמיע את דבריו והשני רק יקשיב. ינסה להבין. ינסה לראות את הדברים בעיני האחר. לאט לאט הם הצליחו לעשות זאת. בתיה עדיין כאבה, אך גיא נירגע כאשר הרגיש ששומעים גם אותו, והצליח לבטא חרטה אמתית על מעשיו. עכשיו הרגיש אשם, וניסה לפצות ולכפר.

בשלב זה רצתה בתיה לסלוח ואפילו לשכוח, להמשיך הלאה כאילו לא היו דברים מעולם. רגשי האשמה של גיא הובילו אותו למקום דומה. גם הוא רצה להמשיך הלאה, מוכן לקבל על עצמו התנזרות, על מנת לפצות את אשתו. אבל זה עדיין לא היה הזמן הנכון לסיים את הטיפול. על מנת שבתיה וגיא לא יחזרו למקום בו היו לפני הבגידה, היה עליהם ללמוד להכיר זה את זו מחדש, וללמוד ליצור את הזוגיות שלהם כך שהצלע השלישית שנוספה עם הולדת ביתם, תתמוך בזוגיות שלהם ולא תהרוס אותה.

זיהיתי את הנטייה שלהם להקטין ולהמעיט בערכם של בעיות, ושדפוס יחסים זה, הוא שהוביל אותם מלכתחילה למשבר ויוביל אותם לשם שוב, אם לא ישתנה משהו מהותי ביניהם. לבסוף החלטנו ביחד שהגיע הזמן ללבן כמה מן הבעיות היסודיות בזוגיות שלהם. בעיות שהיו שם עוד בטרם נולדה גל. זיהינו את "החוזה הזוגי" שלהם, את התפקיד שלקח על עצמו כל אחד מהם בזוגיות שיצרו, ואת הקשר בין הזוגיות שלהם לבין יחסים בלתי פתורים בעברם.

מידיי פעם חזרה ועלתה סוגיית האמון. ככל שנפתחו זה לזו, צף בעוצמה החשש להיפגע שוב, להינטש ולהדחות. גיא חרד מפני הרגע בו יסתיים הטיפול ובתיה תרצה תינוק נוסף, והוא שוב ידחה ויישכח. בתיה חששה שגיא לא יהיה סובלני כלפיה כאשר ייוולד תינוק חדש. היא חששה שאהבתה תעמוד למבחן יומיומי, ולא הייתה משוכנעת שתוכל לעמוד בכך.

העובדה שהצליחו לבטא את החששות שלהם זה בפני זו, היוותה שיא בתהליך שעברו. הרגשתי שהצלחתי ללמד אותם לדבר בשפה חדשה – שפה רגשית - שפת האינטימיות. שניהם הרגישו שהם מסוגלים לדבר כך מעתה גם בבית.

הזוגיות של גיא ובתיה ניצלה. הבעיה האמיתית שלהם, כמו זו של רבים מן הזוגות הסובלים ממשבר כתוצאה מבגידה, לא הייתה הבגידה עצמה, אלא מה שקדם לה. החכמה אבל כמו תמיד, היא לסלוח גם אם לא לשכוח, ללמוד מן העבר וליצור עתיד טוב יותר, והיא גם זאת שסייעה להם לצאת יחד לדרך חדשה וטובה יותר מזו שהלכו בה עד כה.