לא לגברים בלבד: איך מטופלות סרבניות גט?

מתוך תקווה לשלום בית, בניסיון לקבל כסף ולפעמים בגלל נקמנות טהורה – בתי הדין נאלצים לדון גם בנשים המסרבות לגירושים. איך רואה ההלכה את הסוגיה? ומתי מותר לגבר לשאת אישה שנייה? מדריך לגברים עגונים

עו"ד גיתית נחליאלפורסם: 06.01.14 , 22:09

עד המאה ה-11 התירה היהדות לגברים לשאת יותר מאישה אחת ולגרש את נשותיהם גם בניגוד לרצונן. אלא שאז אסר רבנו גרשום את הביגמיה ואת הגירושים ללא הסכמת האישה. על פי רוב אנו נתקלים בסיפורים הקשורים בגברים המסרבים להעניק גט לנשותיהם, אך בימינו יש גם לא מקרים שבהם האישה היא שמסרבת לגירושים. מקרים אלה שונים ומורכבים בגלל המעמד השונה של גברים ונשים בהלכה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

למה נשים מסרבות לקבל גט? לעיתים האישה כבר זוכה למזונות מהבעל ואינה רוצה להפסיק לקבלם, לעיתים היא רוצה לקבל בתמורה לגט יותר כסף או רכוש ממה שנפסק לה. לעיתים הסירוב נובע מנקמנות ולפעמים מתקווה שלום בית. כך או אחרת, הגט הוא קלף במשחק שעוד לא הסתיים מבחינתה. לפעמים המשמעות של הסירוב היא שהדבר מעכב בשנים ארוכות את רצונו של הבעל לפתוח פרק חדש בחייו.

אילוסטרציה. הגט כקלף מיקוח(צילום: shutterstock)

ההלכה מתירה לגבר נשוי לחיות עם אישה אחרת, בתנאי שאינה נשואה. זהו קשר שאינו רצוי, אך גם אינו אסור, והילדים מקשר כזה אינם נחשבים ממזרים. אלא שברור כי זהו פתרון לשעת דוחק הטומן בחובו חסרונות רבים: הגברים העגונים נושאים עדיין באחריות משפטית כלפי האישה הראשונה, למרות החיים בנפרד; הם עלולים לשאת בהוצאות הטיפול רפואי או הנפשי באישה מצד מוסדות שונים; היא תירש אותם במקרה שלא הסדירו את צוואתם ועוד. אם כן, מהו הפיתרון?

פיצויים על סרבנות

יש גברים שעושים דין לעצמם ונושאים באופן לא חוקי אישה אחרת, בנישואים הלכתיים פרטיים שאינם נרשמים. גברים שמחפשים פתרון חוקי צריכים לפנות קודם לבית הדין הרבני ולבקש לחייב האישה בגט.

משניתן החיוב בגט ניתן להמשיך לפעול בכמה מישורים. אפשרות אחת היא לתבוע מהאישה הסרבנית פיצויים בבית המשפט לענייני משפחה בגין הנזקים שנגרמים לבעל.

סירבת? תשלמי

אישה סירבה לתת גט. שופטת: "זאת סחטנות"

עו"ד מורן אלבז קונפורטי ושני ליבמן

לאורך 12 שנים של הליכי גירושין דרשה אישה לקבל זכויות בפנסיה של בעלה. הוא טען שהיא מחזיקה אותו בן ערובה, והשופטת הסכימה

אישה סירבה לתת גט. שופטת: "זאת סחטנות"

תביעות כאלה אכן הביאו לחיוב נשים בפיצויים: במקרה אחד נפסק שסרבנית גט תשלם לבעלה 40 אלף שקל לשנה. במקרה אחר נפסקו 400 אלף שקל לבעל שסורב במשך ארבע שנים. במקרה נוסף הסכימה האישה לגט מיד לאחר שהבעל הגיש את התביעה.

האם תביעת נזיקין כזו יכול שתוגש בלי חיוב גט מבית הדין הרבני? יש שופטים הסבורים שכן ויש הקובעים שדי בפסק דין הממליץ על גירושין על מנת להגיש את התביעה.

אפשרות נוספת היא לתבוע מבית הדין הרבני לנקוט סנקציות נגד האישה עד שתסכים לגט. הסנקציות דומות לאלה המוטלות על בעל סרבן גט ובהן הגבלת חשבון הבנק ואיסור להחזיק פנקס צ'קים, שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ ועוד. במקרה כזה יש לקבל את אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול ולזכור שבתי הדין בדרך כלל אינם פוסקים סנקציות אם הוגשה במקביל תביעת פיצויים לבית המשפט.

האישה השנייה

הבעל יכול לנסות למנוע מהאישה הסרבנית מלקבל את הרכוש שלכאורה מגיע לה. חוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר לבית המשפט למנוע מבן זוג סרבן גט לקבל את חלקו ברכוש עד שיסכים לסידור הגט. באופן דומה, אם הבעל חויב במזונות האישה - הוא יכול לבקש לבטל את חיוב המזונות ממועד חיוב האישה בגט. הערכאות המשפטיות נוטות להיעתר לבקשות כאלה, ושלילת המזונות מהאישה תקטין מאוד את המוטיבציה שלה להמשיך ולסרב לגט.

במקרים קיצוניים מאוד רשאי הבעל לבקש מבית הדין הרבני היתר לשאת אישה שנייה. בית הדין מתיר זאת במקרים שבהם האישה הפכה "צמח" או נעלמה, אבל גם במקרים שבהם האישה מסרבת לגט במשך זמן ניכר. אישור שכזה הוא נדיר מאוד וניתן, כאמור, במקרים קיצוניים בלבד.

על כל דרך שבה יבחר הבעל להתחיל בבית הדין הרבני. כל הפתרונות אינם קלים ובוודאי אינם מהירים, ומכיוון שחלקם לא יכולים להינתן במקביל, הרי שיש לתכנן את הצעדים המשפטיים היטב ומראש. אך כל עוד הגט תלוי ברצונם של שני הצדדים, לא יהיה מנוס מלנקוט צעדים אלה.