"הרוצח השקט" שכבר לא חושש להרעיש
החלוצים של ברצלונה מילאו היטב את מקומו של לאו מסי בזמן הפציעה, ובסיטואציה שנוצרה, פדרו הפך למוציא לפועל העיקרי. ועדיין, זה עלול שלא להספיק לו כדי לפתוח בהרכב מול אתלטיקו מדריד במשחק העונה (ש', 21:00)
על אף שהיא מתהדרת בכוכבים הגדולים בעולם הכדורגל, ומחזיקה, כך מוכנים להישבע מיליונים, בשחקן הטוב ביותר שידע הענף לדורותיו, האמרה שככל הנראה מאפיינת את ברצלונה של 5-6 השנים האחרונות בצורה ההולמת והמובהקת ביותר היא זו – "השלם גדול מסך חלקיו".
עוד ב-ynet ספורט:
- המספרת של יצחקי נבחרה לשער השבוע של אופ"א
- הטרייד שמסמל את המהפכה בשיקגו בולס
- השמות החמים של חלון ההעברות
-
וגיא פניני בתפקיד אייל ברקוביץ'. צפו
כי הצירוף של "צ'אבי" ו"אינייסטה" הפך טבעי כמעט כמו "בבקשה" ו"תודה", או "אפצ'י" ו"לבריאות". כי גם אחרי שש אליפויות ספרד, ארבעה כדורי זהב ברציפות, שלושה גביעי ליגת האלופות והישג בלתי נתפס של 91 שערים בשנה קלנדרית, עדיין מזכירים ללאו מסי את המונדיאל האחד שהוא לא לקח. כי שחקני-על באים והולכים, אבל הטיקי-טאקה נשאר כדי לנצח.
וכי אחת החידות הגדולות והמרתקות בספורט של ימינו, שככל הנראה גם
לא תזכה לעולם לפיתרון, היא האם אותם שחקנים שמחוברים בחבל הטבור לברצלונה, התחנכו זה לצד זה על אותו סגנון משחק ותלויים אחד בשני בצורה אבסולוטית, מסוגלים לחוות הצלחה כה מסחררת בנפרד ובמועדון אחר.
פדרו, למשל, מייצג את אותה חידה ומהווה סימן שאלה גדול. יש הטוענים כי העובדה שהפך לשחקן כה יעיל בקאמפ נואו, חרף מגבלות כמו חולשה יחסית בהיבט הטכני והיעדר דריבל, מהווה סוג של תעודת כבוד לשיטת המשחק של הקבוצה. מעבר לכך, לא מעט ספקות הועלו לאורך השנים בנוגע ליכולתו להשתלב כאינדיבידואל בכל מועדון גדול אחר ביבשת ששמו אינו ברצלונה.
הספקנות הזו מלווה את הקריירה של הספרדי בן ה-26 עוד מצעדיו הראשונים בקאמפ נואו. למעשה, הגעתו לבירת קטלוניה הייתה תוצר של צירוף מקרים בתוספת מזל, כשמגלי כישרונות מטעם מועדון הפאר הגיעו ב-2004 לטנריף על מנת לצפות בג'פרן סוארס וקיבלו המלצה ממאמן מקומי על נער מוכשר בן 17. "אתם מחתימים גם את פדרו?", הוא שאל. "פדרו מי?", הייתה תגובתם המיידית של הסקאוטים, ששוכנעו לבסוף לדחות ביום נוסף את הטיסה חזור כדי לצפות בביצועיו. לברצלונה הם שבו עם חוזה ועליו חתימה של הטאלנט.
"פדרו מי?", תהו גם אוהדי הכדורגל בעולם באשר בנוגע לצעיר האלמוני שדחק את תיירי הנרי לספסל, והצליח להאפיל גם על זלאטן איברהימוביץ' בעונת הפריצה שלו בקבוצה הראשונה – בה כבש 22 שערים, הפך לכדורגלן הראשון אי פעם שמבקיע בשישה מפעלים שונים בקמפיין בודד וסיים בזכייה היסטורית בגביע העולמי יחד עם נבחרת ספרד.
גם לאחר שמצא את הרשת 23 פעמים בעונה שלאחר מכן, כולל בניצחון 1:3 על מנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות בוומבלי, פדרו נותר הכוכב השקט שכולם מתעלמים ממנו. הוא לא נכלל ברשימת 25 המועמדים הסופיים לתואר כדורגלן השנה בעולם, בניגוד לשישה מחבריו לקבוצה. גם בתודעה של אוהדי הענף הוא נתפס כעוד בורג במכונה וכבעל חלק קטן יחסית בהצלחה של הבלאוגרנה - לא רק בהשוואה למסי, צ'אבי ואינייסטה, אלא גם מול אייקונים כמו פויול, פיקה, בוסקטס, וייה, אלבס ואבידל.
אלא שבשנתיים הבאות משהו נעצר ופדרו, על אף שנשאר אחד השחקנים החרוצים והאנרגטיים בקאמפ נואו, סבל מירידה ביכולתו ואיבד מהחדות מול השער שהייתה סימן ההיכר הגדול ביותר שלו. אשתקד, לצד ביצועים מרשימים בנבחרת הלאומית (11 שערים בחודשים ספטמבר עד יוני) ושער קריטי מול פריז סן ז'רמן בליגת האלופות, רשם רצף של 15 משחקים ללא כיבוש בליגה וחתם את עונתו החלשה ביותר במועדון. החתמתו של ניימאר בקיץ האחרון, בתוספת לעלייה המטאורית בכושרו של אלכסיס סאנצ'ס, איימו לבסס עוד יותר את מעמדו כשחקן ספסל.
שוויון בנטל
אם לאחר הפציעה של מסי ניבאו לברצלונה שחורות, הרי שהיום, במבט לאחור, אפשר להסתכל על אותו רגע בו דידה הארגנטינאי אל מחוץ לקווים במשחק מול בטיס כבשורה הכי משמעותית שקיבל המועדון בשנתיים-שלוש האחרונות. הרי קשה לשכוח את ההיסטריה שפקדה את בארסה, אוהדיה והתקשורת הספרדית בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות בעונה שעברה, בזמן שהשריר האחורי החליט לפתע לבגוד ב"פרעוש".
"אין ספק, אנחנו תלויים בלאו", אמר אנדרס אינייסטה ערב משחק הגומלין מול פ.ס.ז'. כשהספרדים נקלעו לפיגור ביתי והתוצאה עמדה על 2:3 לטובת האלופה הצרפתית בסיכום שני המפגשים, מסי הוזעק מהספסל כדי להציל את המולדת – ומה זה משנה שהוא צולע. את אנחת הרווחה שנשמעה ביציעי הקאמפ נואו בסיום ההתמודדות אפשר היה לשמוע עד מגדל אייפל. בחצי הגמר מול באיירן מינכן הארגנטינאי כבר בקושי יכול היה לזוז, והסנוקרת הכפולה שהנחיתו הבווארים על יריבתם רק הוכיחה עוד יותר עד כמה התלות המקצועית ולא חשוב מכך הפסיכולוגית, איננה בריאה עבור ברצלונה.
אחרי הפציעה האחרונה, לקבוצה של טאטה מרטינו היו דרושים מספר משחקים כדי לצאת מההלם, ושני הפסדים רצופים –לאיאקס בליגת האלופות ולבילבאו בליגה – לוו בזעקות שבר מצד כלי התקשורת המזוהים עם ברצלונה. אלא שבמהרה התברר כי החוליה ההתקפית שעמדה לרשותו של המאמן הארגנטינאי מסוגלת לייצר פתרונות לשעת חירום – ואולי אפילו גם לטווח הארוך, עם חזרתו של מסי למגרשים.
וכשרואים את המספרים קשה להתווכח – עם מסי בריא בשלושת החודשים הראשונים של העונה, כבשו ארבעת שחקני ההתקפה הנותרים של ברצלונה 13 שערים בסה"כ יחדיו. ב-59 הימים שבהם נעדר מהמגרשים, הכמות כמעט שולשה (35 שערים) והתחלקה באופן די מאוזן בין שחקני החוד.
בסיטואציה שנוצרה, פדרו הפך למוציא לפועל העיקרי של הקבוצה עם 11 שערים ב-15 משחקים בכל המסגרות (15 בסה"כ מתחילת העונה), כולל שמונה בחודש דצמבר פנטסטי מבחינה אישית. מול חטאפה הציג ככל הנראה את המשחק הטוב בקריירה שלו כשהבקיע את השלושער המהיר ביותר של שחקן ברצלונה מאז 1953 (שמונה דקות ו-12 שניות בלבד) – והוביל קאמבק הירואי של הבלאוגרנה, שמחקו פיגור 2:0 וניצחו 2:5.
בנוסף, פדרו התגלה כחלוץ הכי יעיל בליגה
, עם יחס השערים הגבוה ביותר ביחס לכמות בעיטות (11 מ-26 ניסיונות – 42.3 אחוז), כאשר במחצית העונה הוא רחוק שני כיבושים בלבד מהמאזן הטוב ביותר שלו עד כה (13 בעונת 2010/11). היכולת הגבוהה שהציג בחודשים האחרונים גררה, לפי דיווחים שונים, חיזורים ממועדונים כמו ארסנל וליברפול, אבל בדומה לרוב חבריו לקבוצה – אין בכלל מה לדבר על מעבר. "הרעיון היחיד שנמצא בראשי הוא להמשיך בברצלונה. אני מאושר פה", הכריז לפני כשבועיים.
מ-5 ייצאו 3
הצמד שכבש מסי ב-0:4 על חטאפה בגביע טרף את הקלפים מבחינת מרטינו, ועיתונות הספורט בספרד עוסקת מאז בניחושים לגבי השלישייה עמה יעלה מרטינו במשחק העונה מול אתלטיקו מדריד (ש', 21:00). בסקר שנערך באתר האינטרנט של העיתון "ספורט" הקטאלוני, בחרו הגולשים במסי, סאנצ'ס (11 שערים העונה) ובפדרו כשחקנים שצריכים לפתוח בוויסנטה קלדרון.
מנגד, יהיה זה עוול להשאיר על הספסל את ססק פברגאס, שנכנס היטב לעמדת החלוץ המדומה שהותיר מסי, כבש מאז תשעה שערים והוסיף 10 בישולים – הכמות הכי גבוהה לשחקן בחמש הליגות הבכירות באירופה. גם ניימאר ששידרג בשבועות האחרונים את יכולת ההבקעה שלו (11 שערים ו-9 בישולים בכל המסגרות) יראה את עצמו מקופח במידה שיישאר מחוץ ל-11.
ואל תתפלאו אם דווקא פדרו יהיה זה שישלם את מחיר הקאמבק של מסי. למרטינו כבר יש נקיפות מצפון: "פדרו הוא מתנה עבור כל מאמן, שחקן שתמיד מסוגל לייצר פתרונות – הוא יודע להבקיע, הוא יכול לבשל והוא גם מאוד נדיב עם חבריו לקבוצה. ולכן גם כל כך קשה לי להשאיר אותו על הספסל". כך או כך, ג'רארד פיקה יודע: "פדרו תמיד נמצא שם כשאנחנו צריכים אותו".
לפנייה לכתב/ת 
