שתף קטע נבחר
 

יומנו של מובטל היי-טק: 50 ראיונות, 0 משרות

אלי, מהנדס תוכנה כבן 46 המתגורר בחיפה - פוטר מחברה בה עבד לפני כחצי שנה לאחר שהיא נקלעה לקשיים. במהרה הוא גילה שלא רק הגיל נמצא בעוכריו - אלא גם מחסור בהיצע חברות היי-טק באזור. עכשיו הוא מתלבט אם לעבור למרכז, או לנסוע במשך שעות הלוך חזור רק כדי להתפרנס

שמי אלי, בן 46, מתגורר באזור חיפה ומהנדס תוכנה במקצועי. עד לפני כחצי שנה עבדתי בחברת היי-טק בתחום התקשורת ביוקנעם, עסקתי בבדיקות תוכנה והחזקתי במשכורת של 18 אלף שקל, כולל רכב ותנאים מעולים. אבל בחודש יולי פוטרתי מהחברה בשל מצבה הכספי וכיום היא נמצאת בהליך פירוק. מאז אני מחפש עבודה.

 

עוד על חיפוש עבודה - בערוץ קריירה :

 

בחודש הראשון לאחר פיטורי, הגעתי לראיונות אך לא הייתי משופשף בהם מספיק והייתי צריך לרענן את יכולותיי בתחום. במהרה הגיעה תקופת חגי תשרי, בהם החברות מקפיאות את הגיוסים ולא היו לי ראיונות עבודה, ואז הסתיים חודש ספטמבר וחברות תקשורת רבות במשק החלו לפטר מאות עובדים, בהן מארוול, סיסקו ו-PMC.

 

בחלק מאותן החברות הגעתי אמנם לראיונות עבודה ואף עניתי בצורה מושלמת על כל השאלות המקצועיות שנשאלתי, אך גל הפיטורים עצר את המשך התהליך. בסך הכל היו לי כ-50 ראיונות עבודה מאז הפיטורים, אבל התשובה היחידה שקיבלתי לאחר כל ראיון היתה: "התקדמנו עם מועמד אחר".

 

אין משרות באזור

שנת 2013 הייתה מאוד רעה לכל חברות התקשורת הגדולות, אך זו לא הסיבה היחידה שהקשתה על מציאת עבודה. אחת הבעיות המרכזיות היתה מצב התעסוקה בהיי-טק באזור חיפה, שכן מאז תחילת שנות ה-2000, לא קמו בסביבה חברות בסדר גודל דומה לאלו שקמו באזור המרכז וגם לא נפתחו חברות סטארט-אפ באותם שיעורים.

 

רוב חברות ההיי-טק באזור נמצאות בפארק התעשיות מת"מ ובאזור יוקנעם. הבעיה במת"מ, היא שרוב המשרות המתפרסמות מיועדות לסטודנטים הלומדים בטכניון. אם בכל זאת יש משרה פנויה - הסיכוי היחיד לראיון הוא דרך חברת כוח אדם שעובדת מולה.

 

פארק תעשיות מת"מ. מהמקומות הבודדים שמציעים עבודה בהיי-טק (צילום: זאב ביץ) (צילום: זאב ביץ)
פארק תעשיות מת"מ. מהמקומות הבודדים שמציעים עבודה בהיי-טק(צילום: זאב ביץ)

 

ביוקנעם יש מספר חברות היי-טק, שרובן עוסקות בתחום הרפואה או בייצור ציוד בתחום, לצד מספר מצומצם של חברות העוסקות בתחום התקשורת. אבל מספר המשרות באזור שואף לאפס ואם כבר יש משרה פנויה - המועמד נדרש להגיע עם ניסיון מהתחום הרפואי בדרך כלל.

 

כך יוצא שבפועל - רוב העבודות המוצעות באזור הן שמירה או סידור סחורה בסופר בשכר מינימום של 4,300 שקל בחודש, או מתן תמיכה טלפונית בחברות תמורת 23 שקל בשעה.

 

מראיינים צעירים

בסך הכל הצלחתי להשיג 3 ראיונות עבודה באזור חיפה, שהיו טובים מבחינה מקצועית לדעתי. אבל באחד מהם חיפשו סטודנט, והשניים האחרים פשוט לא המשיכו בתהליך מולי. באזור המרכז לעומת זאת, לא חסרה עבודה בתחום ההיי-טק. אז לא התעצלתי - פניתי למקומות עבודה שמדרום לאזור מגורי וזומנתי ללא פחות מ-47 ראיונות עבודה באזורים כמו נתניה, הרצליה ורעננה.

 

גם כאן, חלק מהראיונות סיימתי עם הרגשה טובה, אך לא חזרו אליי כלל - לא במייל ולא בטלפון. בחברות אחרות התקבל הרושם שהם מחפשים עובדים באופן קבוע במהלך כל השנה, אבל לא באמת קולטים עובדים חדשים.

 

לא הבנתי כיצד ייתכן שאני עונה בצורה נכונה על כל השאלות המקצועיות - אך אף מגייס לא ממשיך בתהליך או אפילו מתקשר לממליצים שמסרתי. לתחושתי, גם כשהיה לי סיכוי להתקבל, הוא קטן משמעותית לאחר המפגש עם המראיינים, הצעירים ממני בכ-15 שנה.

 

בתוך כך, לא ידעתי כיצד למכור את עצמי בראיון, עוד לפני השלב המקצועי. גם הגיל ואזור מגורי התגלו כבעיה, שכן ברבות מהחברות התחוור לי כי אני מבוגר מדי, יקר מדי ומתגורר רחוק מדי. כך שבאופן אוטומאטי נדחקתי הצידה לטובת ממועמדים צעירים יותר או שמתגוררים קרוב יותר.

 

לנסוע שעות?

חצי שנה כבר עברה ותקופת האבטלה שלי כמהנדס תוכנה הגיעה לקיצה. כעת, אם לא אמצא עבודה - ההידרדרות ממעמד הביניים למעגל העוני תהיה מאוד מהירה, ומעוני מאוד קשה לצאת.

 

האפשרות העיקרית שעומדת בפני כעת היא להמשיך לחפש עבודה באזור המרכז, אבל לכל מקום עבודה שאמצא אצטרך לנסוע שעתיים לכל כיוון, לכל הפחות. ואני מדבר מניסיון - בעבר עבדתי בחברות תקשורת באזור רמת החייל בתל אביב ובאזור הרצליה פיתוח - תקופה של 7 שנים במהלכה נסעתי מדי יום 4-3 שעות מחיפה למרכז ובחזרה.

 

גם האפשרות של מעבר למרכז ומגורים בשכירות במחיר לא שפוי, לא ממש מתאימה כעת. מחירי השכירות מאוד גבוהים ולא יציבים – מה גם שתחום ההיי-טק אינו יציב כעת במיוחד. כך או כך, מדובר בשתי אפשרויות שאינן ממש הגיוניות - 4 שעות בדרכים מדי יום , או שכירות גבוהה באזור המרכז לטובת תחום תעסוקתי שאינו יציב.

 

מובטלים רבים בהיי-טק נמצאים במצבי – הם סיימו כבר את תקופת האבטלה ואינם מגיעים ללשכת התעסוקה – אך אינם כלולים בסטטיסטיקה של המובטלים ולא מקבלים עזרה מאף אחד במדינה. ובאופן אישי - אני עדיין יושב כיום בבית מול המחשב ושולח קורות חיים, תוך כדי שאני לומד נושאים שונים בתחום פיתוח תוכנה. לצערי אני עדיין מובטל, אך כולי תקווה שאחזור לעסוק בתחום ובמקצוע שלי במהרה.

 

יש לכם הצעות עבודה? שלחו לאלי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים