הדרך לחשמל ירוק עוברת בחשבון הארנונה

ממשלת ישראל החליטה לקדם את ייצור החשמל "הירוק". במסגרת החלטה זו בוצעה רפורמה במשק החשמל. החלטות הממשלה הובילו למתן תמריצים והקלות ניכרות ליזמים על מנת לקדם הנושא. בעקבות כך, נרתמו למאמץ זה יזמים פרטיים, שכידוע מחפשים בהירות רגולטורית שתבטיח ככל שניתן את השקעתם.

למרבה הצער, יד ימין (השלטון המרכזי) אינה מתואמת עם יד שמאל (השלטון המקומי). מעבר לכך, אין חקיקה בהירה בכל הנוגע להטלת חיוב ארנונה על מתקנים פוטו-וולטאיים. מחד קיימת חקיקה שמסדירה הקלות ליצרנים ומאידך החקיקה שאמורה למנוע הטלת ארנונה "רגילה" בגין המתקנים לא הושלמה וזאת חרף העובדה שכבר בשנת 2010 שרי הפנים והאוצר חתמו על תקנות רלוונטיות.

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

הישראלים שהופכים את הביוב של העולם לנייר

2013 בסביבה: העולם התחמם, אבל למי אכפת

למה צריך מדענים אם לא מקשיבים להם?

הצונאמי הבא בדרך לישראל. אתם מוכנים?

למעשה, רשויות מקומיות יכולות לטעון שהן מחויבות להטיל על המתקנים המוצבים על גגות ארנונה עסקית גבוהה במיוחד. הטלת ארנונה מעין זו, עלולה לערער מאוד את הכדאיות הכלכלית ביצור החשמל "הירוק". ראוי להזכיר שהרפורמה מיועדת כל כולה לתמרץ את ייצור החשמל "הירוק" על ידי מתן הקלות שונות ויצירת וודאות לתשואה כלכלית ראויה לציון. הכל על מנת לשרת את האינטרס הציבורי בהפחתת זיהום האויר והוזלה של התשומות. החקיקה טרם הושלמה חרף העובדה ששנת 2014 כבר כאן.

פאנלים סולאריים(באדיבות חברת ירוק אנרגיה מהטבע)

בשלהי שנת 2010 חתמו שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ על תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) תיקון מס' 2) תש"ע- 2010. בתקנות אלה נקבע, בין היתר, שהארנונה אשר תוטל על מתקנים פוטו-וולטאיים תהיה מזערית ותחושב על בסיס תעריף בשיעור של מ-24 אגורות למ"ר ועד 2.4 שקלים למ"ר וזאת ככל שהשטח שמשמש לייצור החשמל אינו עולה על 10 דונם. בגין מתקנים גדולים יותר (מעבר ל-10 דונם) התעריפים שנקבעו אף נמוכים יותר.

איפה התיקון? 

דע עקא, התקנות הללו לא נכנסו לתוקף שכן ועדת הכספים של הכנסת לא אישרה אותם. הוועדה לא אישרה את התקנות משום שהיא סברה כי קיים חשש שהן יובילו למדרון חלקלק שבמסגרתו, בסופו של דבר, גם דודי שמש וקולטי שמש לשימוש ביתי יחויבו בארנונה.

בדיון שהתקיים ב-16.2.2011 דרש יו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ משה גפני, מנציג הממשלה להביא תוך שבועיים נוסח מתוקן של ההתקנות. ח"כ גפני דרש כי בנוסח החדש ייקבע במפורש פטור מארנונה למתקנים המשמשים לייצור חשמל ביתי, למען

יובהר כי החיוב בארנונה מיועד בגין מתקנים מסחריים בלבד. עד עתה, לא הוגש לוועדת הכספים תיקון.

פועל יוצא הוא שהשרים אישרו תקנות שקובעות הטלת ארנונה מזערית ממש למתקנים הנדונים. אולם ועדת הכספים לא אישרה את התקנות משום החשש שארנונה מזערית זו תוטל גם על מתקנים לייצור חשמל ביתי. התוצאה היא שכיום ניתן, לכאורה, להטיל ארנונה גבוהה במיוחד הן על ייצור חשמל "ירוק" לצרכים עסקיים והן על מתקנים המשמשים לייצור חשמל "ירוק" לצרכים ביתיים.

לאחרונה קיבלו מספר גופים חיובי ארנונה מרשויות מקומיות בגין נכסים שעליהם הוקמו מתקנים. החיובים חושבו על בסיס התעריף שנקבע ל"עסקים", כלומר גג בגודל של כ-1,000 מ"ר מחוייב על בסיס תעריף שבין 150 ל-350 שקלים למ"ר לשנה. מדובר בחיוב שנתי בין 150 אלף שקלים ל-350 אלף שקלים בשנה.

לאחרונה פנינו ליו"ר ועדת הכספים ולשרי האוצר והפנים בדרישה לקדם את החקיקה אשר תסדיר חיוב המתקנים בארנונה מזערית. בשלב זה אנו ממליצים "לתקוף" את החיובים הן במסגרת השגה למנהל הארנונה והן בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדעתנו, חיוב הגגות הנדונים תחת סיווג "עסקים" גובל בחוסר סבירות קיצונית ולכן דינו להתבטל.