קרב משפטי על יין: "יקב בן זמרה" יש רק אחד
סכסוך בין השותפים לשעבר של היקב המפורסם התגלגל לבית המשפט. אחד מהם החל לשווק יין תחת השם הדומה "יקב כרם בן זמרה" ואולץ להפסיק את השימוש במותג. האם החלטת השופטת מתיישבת עם פסיקות קודמות?
קהילת חובבי היין בישראל הייתה עדה לאחרונה למיני-סערה שכללה עימות משפטי בין שני יקבים שכנים ומוכרים למדי בתחום, ובין שני שותפים לשעבר. יוסי אשכנזי, בעליו של "יקב בן זמרה"
תבע את שותפו לשעבר אלברט נחמיאס ודרש ממנו להפסיק לשווק את בקבוקיו תחת שם היקב החדש שלו "יקב כרם בן זמרה".
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מתן שוק ועוז חיים, ציין אשכנזי שנחמיאס יכול היה לבחור כל שם ליקב שלו ולציין שמקור הענבים מכרם בן זמרה, כפי שעושים רבים אחרים באזור, אך הוא לא יכול לפעול בשוק בשם הדומה עד כדי הטעיה לשם היקב שבו עושה אשכנזי שימוש עקבי ורצוף זה יותר מעשור.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בטלפון, במטבח ובאוטו: המעסיק עוקב אחריך
- "ה.שטרן": תביעה על שימוש בסודות מסחריים
- בית המשפט: שמירת מצוות היא לא קו הגנה
- זכות שיבה: תושב מזרח י-ם ניצח את המדינה
אשכנזי ונחמיאס הם עדיין שכנים במושב כרם בן זמרה שבגליל העליון. ב-2003 הקימו השניים את "יקב בן זמרה", אך לאחר כמה חודשים פורקה השותפות ואשכנזי שילם לנחמיאס 80 אלף שקל עבור חלקו. מאז המשיך אשכנזי להפעיל את יקב בן זמרה ומייצר בשנה כ-25 אלף בקבוקי יין.
בהמשך הקים נחמיאס יקב משלו ובקיץ האחרון החל לשווק יין שייצר עם בנו דוד, תחת השם "יקב כרם בן זמרה". אשכנזי התלונן בפני שותפו לשעבר על השימוש בשם הדומה אך נחמיאס סירב לשנותו. בתגובה פנה אשכנזי לבית המשפט המחוזי בנצרת, ודרש לאסור על שותפו לשעבר את השימוש בשם ולחייב אותו לפצותו ב-100 אלף שקל.
אילוסטרציה. האם אפשר להקנות בלעדיות לשם היישוב?(צילום: shutterstock)
- לקריאת פסק הדין המלא בפרשת כרם בן זמרה - לחצו כאן
בתגובה טען נחמיאס כי רשם סימני המסחר דחה בעבר את בקשת אשכנזי לרשום סימן מסחר בשם "יקב בן זמרה", וכי בפסיקה אחרת (בעניין יקב ירושלים) נקבע כי גם המונח "כרם" הינו גנרי בתחום ולכן אין להקנות בלעדיות בו ליקב מסוים. בנוסף טען הנתבע שלא ניתן להקנות בלעדיות בשם היישוב ליצרן אחד שאינו מגדל ענבים בעצמו, בעוד שנחמיאס, מוותיקי היישוב, מגדל ענבים בשטח של כ-50 דונם ובנוסף מייצר יין.
בין יקב לקוקה קולה
השופטת נחמה מוניץ דחתה את טענותיו נחמיאס וקבעה שאמנם הכלל הוא שלא ניתן לקנות בלעדיות בשם של יישוב, אך בעקבות השימוש שעשה אשכנזי בשם "יקב בן זמרה", רכש השם משמעות משנית ומובחנת. בנוסף קבעה השופטת כי אף שהסימן לא נרשם, אשכנזי הוכיח שיינותיו מוכרים היטב בקרב חוג הלקוחות הרלוונטי ולכן מדובר בסימן מסחר מוכר היטב.החלטת השופטת היא לדעתנו ערבוב של מין בשאינו מינו. משמעות משנית הינה קיום מוניטין. מעמד של סימן מסחר מוכר היטב שמור לסימנים מפורסמים ביותר, אשר ההיכרות עמם חוצה הגדרים. סימנים אלו זוכים להגנה מוגברת של הדין, וגם חניון רכב לא יכול להשתמש בשם קוקה קולה.
קביעתה של השופטת מוניץ לא מתיישבת עם פסיקות קודמות בנוגע לשמות יקבים, שקבעו למשל שהשם "יקב עמק האלה" אינו בעל אופי מבחין, אף שמדובר ביקב ידוע ומוכר, המייצר למעלה מ-200 אלף בקבוקים בשנה. לעומתו הוכר "יקב הרי גליל" ככשיר לרישום רק בשל כך שלא מדובר בציון גיאוגרפי מדויק.
- עו"ד ערן סורוקר הוא שותף בכיר במשרד סורוקר-אגמון ועוסק בקניין רוחני
- עו"ד רענן בן-ישי ממשרד סורוקר-אגמון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
