קרליבך, מאחוריך: קבלת שבת "נוסח גרין"
התפילה בנוסח קרליבך היא כבר נורמה, ועכשיו מבקש אחד מגדולי המלחינים החסידיים, יוסי גרין, לעשות לקבלת השבת את מה שעשה "הרבי המרקד". בימים אלה מוציא הזמר החסידי אברימי רוט אלבום של "נוסח גרין" לתפילת ערב שבת. בקרוב בבתי הכנסת שלכם
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"כל כך התרגשתי מהמחווה, שהבטחתי כי אלחין עבורו שיר", גרין מספר. אמר - ועשה: עוד במוצאי אותה השבת הלחין גרין, מכונת להיטים משומנת, את "משה ואהרון" מתוך קבלת השבת, והשיר שולב באלבומו האחרון של רוט, "אמת ויציב'".
לרוט (39), תושב בני ברק, גרסה מעט שונה לאירוע: "את השבת יזם אהרון זיסר, שאמר שאם קיימת תפילת קרליבך פופולארית כל כך, של גדול המלחינים בדורנו - מדוע אי אפשר ליזום 'שבת גרין'?... יוסי אהב את התוצאה, והקשר אכן התהדק".
הלהיטים של אברהם פריד - בתפילות השבת שלכם
קצת היסטוריה: בגמרא (מסכת שבת) מסופר כיצד היה רבי חנינא מקבל באופן חגיגי את השבת, באומרו "בואו ונצא לקראת שבת המלכה". בהמשך, הפכו האר"י ותלמידיו את כניסת השבת לאירוע חגיגי, ובמאה ה-16 החלו המקובלים של צפת לומר פרקי תהילים בין תפילת מנחה של יום שישי אחר-הצהריים, לתפילת הערבית שלמעשה מקבלת את פני השבת.
כך נולדה לה "קבלת השבת" המוכרת כיום בכל בתי הכנסת של עדות ישראל, כמעט ללא הבדלי עדה (הגם שסדר המזמורים משתנה). מי שהעז לשבור את התבנית הקבועה היה רבי שלמה קרליבך, ששילב בין השמחה החסידית, לניגונים שהלחין וש"הולבשו" על תפילת השבת, לא פעם בתוספת ריקודים ספונטניים. צורת התפילה החדשה הרגיזה לא מעט שמרנים-קשישים, אך כבשה במהירות את הדור הצעיר.
על הרקע הזה צמחה היוזמה (שלא לומר, יומרה) של אברימי רוט "לייצר" נוסח קבלת שבת חסידי חדש - תפילות השבת עם "ניגוני גרין", של המלחין הישראלי-אמריקאי, שהבשילה לכדי די-וי-די חדש – "אמת ויציב". יוסי גרין (59) חתום על חלק לא מבוטל מהלהיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, והוא אולי המזוהה ביותר עם הכוכב הבלתי מעורער של הז'אנר - אברהם פריד, וגם לא מעט מלהיטיהם של יעקב שוואקי, יצחק מאיר הלפגוט ועוד.
בין שלל להיטיו, על הרצף המוזיקאלי שבין פופ לנשמה: "אדרבא", "תניא", "על חומותייך", "אחינו", "מי ידמה לך" ועוד רבים מספור. גרין מודה כי אהב עד מאוד את החיבור שבין לחניו לתפילות השבת, שמתחיל להיכנס לציבור הדתי-לאומי.
האם אתה תומך בהוצאה של מנגינות ישנות מתפריט התפילה, והכנסתם של לחנים חדשים?
"אני לא בעד הוצאה של כלום, אני בעד להוסיף, ובמיוחד כאשר מדובר בתפילה ובמוזיקה. מוזיקה היא תרופה, מוזיקה היא אוכל לנשמה, מוזיקה פותרת בעיות. אדם שמתפלל בלי חשק או ריכוז, ורק מחכה שהזמן יעבור – עשוי להתקרב לתפילה דרך הניגון".
"לכו נרננה" בנוסח גרין יוּשר במגינת "לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה" - במקור בביצוע אברהם פריד. על המזמור "ה' מלך גאות לבש", מתלבשת מנגינת "עוד ישבו זקנים וזקנות", בביצוע מרדכי בן דוד. אפרש להמשיך ולפרט, אך הרעיון מובן. לקרליבך קם מתחרה.
עוד חצי שעה עד לקידוש
את יציאת אלבומו האחרון של אברימי רוט, "אמת ויציב", ליוותה טרגדיה משפחתית. אביו, מי שדחף את
האלבום כלכלית ומוראלית גם יחד, לקה בלבו בגיל 60, בשבת הראשונה לאחר שהאלבום ראה אור. "כבר למחרת השבעה תוכננה לי חתונה", הוא מספר. "עשיתי 'שאלת רב', ומבחינה הלכתית, ברגע ששירה היא עבודה - מותר להמשיך ולהופיע. אבל זה באמת היה קשה ומוזר לשיר לפני החתן והכלה 'קול ששון וקול שמחה' יום אחרי שקמים מאבל כזה, ולקבל ניחומים בהפסקה".
לאחר פטירת האב, נדהמו בני המשפחה לגלות כי הוא עמל על כתיבת ספר תורה, מבלי שסיפר למשפחתו דבר על המיזם היקר והמורכב. רוט, שהוא "בעל המנגן" של האדמו"ר מפרמישלאן וגם חסיד נאמן שלו, התייעץ עם רבו - והלה עודד את המשפחה להשלים את כתיבת ספר התורה. ביום השלושים לפטירת האב, נערך טקס הכנסת ספר התורה לעילוי נשמתו.
לאנשים לא קשה להתמודד עם שינויים בתפילה?
"בציבור הדתי-לאומי מקבלים יותר בקלות את השינוי, אבל גם בציבור החרדי יש רבים שמצטרפים לחוויה. באופן כללי קיבלתי רק תגובות חיוביות, הן מ'סרוגים' והן מחרדים, וההערה היחידה היא על אורך התפילה".
רוט מספר בחיוך כי בניגוד לתפילת השבת המקובלת, העורכת יחד עם תפילת ערבית כשעה עד שעה ורבע – התפילה ב"נוסח גרין" אורכת כחצי שעה נוספת. "אבל בגלל שאת התפילה מלווים שירים שאנשים כל-כך אוהבים, הזמן עובר מהר, ונהנים".