גירושים בכאילו: נפרדו בגלל נושים - והתחרטו

בני זוג חתמו על הסכם גירושים שבמסגרתו ויתר הבעל על חלקו בדירה, אבל חזרו לגור יחד כבר ביום קבלת הגט. כעבור שנה וחצי, כשהחליטו להיפרד והפעם באמת, החל המאבק המשפטי: האם ההסכם הראשוני תקף?

עו"ד שני אמרני-זרחפורסם: 20.01.14 , 23:16

בני זוג שנפרדו ב-2008 חתמו על הסכם גירושים שעל פיו התחייב הבעל להעביר לאישה את חלקו בדירה. אלא שעוד ביום סידור הגט חזרו השניים לחיות יחד באותה דירה למשך שנה וחצי ונוספות. ב-2010 נפרדו בני הזוג בשנית וסודר להם גט נוסף, לאחר שהאישה הרחיקה את הבעל מהדירה באמצעות צווים שונים. הבעל הגיש לבית הדין הרבני האזורי בחיפה בקשה לביטול הסכם הגירושים, כך שיושב לו חלקו בדירה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לטענתו, לו ולאשתו לא הייתה כוונה אמיתית להתגרש ב-2008, אלא לערוך הסכם גירושים למראית העין, שמטרתו הייתה להציל את הדירה מפני נושים רבים שהיו להם בעקבות הלוואות שנטלו. לדבריו, העובדה שחזרו לחיות יחד באותה דירה עוד ביום סידור הגט מעידה על הכוונה האמיתית.

לחיזוק דבריו הוסיף הבעל שהאישה לא פעלה לקיים את הסכם הגירושים, לא תבעה ממנו מזונות ולא תבעה להעביר את חלקו בדירה על שמה. הם חיו יחד חיים נורמטיביים ככל זוג נשוי והאישה אף הבטיחה לו כי יחזרו להינשא שנית.

בית הדין הרבני. ההסכם שריר וקיים(צילום: מאיר אזולאי)

האישה, מצדה, טענה שהסכם הגירושים עומד בעינו על אף שהחליטו לחזור. את דבריה תמכה בעובדה שמאז הפירוד הראשוני לא ביקש הבעל לבטל את ההסכם. לדבריה, הבעל התנהג כמי שקיים את הסכם הגירושים, כאשר ב-2010 ביקש להקטין את דמי המזונות שהתחייב בהם. היא תהתה: אם היה ההסכם למראית עין, מדוע הגיש בקשה זו?

נפרדו וחזרו - ההסכם בטל?

השאלה שבדקו הדיינים הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון היא האם יש בחזרתם של בני הזוג כדי לבטל את הסכם הגירושים? לדבריהם, כל עוד לא סודר הגט, הסכם הגירושים עדיין לא נכנס לתוקף. אולם מרגע שהצדדים התגרשו בפועל, נכנס ההסכם לתוקף והצדדים אינם יכולים לחזור ממנו או לשנות חלקים ממנו. על כן, קבעו, גם אם בני הזוג חזרו לגור יחד, ההסכם שריר וקיים.

הדיין הרב דניאל אדרי ביקש להוסיף שעמדה זו מעוגנת בחוק יחסי ממון, שעל פיו כל שינוי בהסכם חייב להיעשות בכתב ולקבל אישור ותוקף של פסק דין.

לדברי הדיינים ישנם מקרים של בני זוג שמתגרשים ועורכים הסכם גירושים למראית העין על מנת להבריח כספים, אלא שהסכמים אלו, על פי רוב, אינם הוגנים ואינם שוויוניים, והם מתאפיינים במיני התחייבויות לא הגיוניות - כמו דמי מזונות גבוהים ביותר.

במקרה זה, ציינו הדיינים, מדובר בהסכם שוויוני, כאשר לצד ויתורו של הבעל על חלקו בדירה ויתרה האישה על זכויותיה בעסק שלו. הדיינים הוסיפו, כי הבעל לא הוכיח קיומם של נושים או חובות שהצדיקו הברחת נכסים.

הדיינים תהו גם מדוע לא טען הבעל שההסכם היה למראית העין בגירושים השניים ומדוע תבע הפחתת מזונות הילדים רק כשנה לאחר הפירוד. לדבריהם, הסכם הגירושים אושר על סמך התחייבות הבעל להעביר את חלקו בדירה ועליו לעמוד בהתחייבותו. משום כך נדחתה תביעתו.