דעה בשיעור: "מורה לא צריך להיות מהאו"ם"
"אני כותב מבחנים בלשון נקבה. זה לא פוליטי?", שואל מורה לאזרחות. תלמידה בהתנחלות מספרת: "המורות מביעות את דעתן הימנית, אבל זו גם דעתנו - אז אין בעיה". פרשת אדם ורטה החזירה את הפוליטיקה לשיעורים
פרשת אדם ורטה, שלא יורדת מסדר היום, מעלה שוב את השאלה האם למורה או איש חינוך מותר להביע דעה פוליטית כלשהי מול תלמידיו. חוזר מנכ"ל משרד החינוך דווקא מאפשר זאת, רק בתנאי שתושמע גם דעה נגדית ולא תהיה העדפה לאחת מהן. למרות זאת, יש מי שחושב שחוסר הבעת דעה גרוע מהבעתה, וראוי לנהל דיון פוליטי כל עוד לא מדובר בהטפה.
ורטה, שמלמד אזרחות, יגיע השבוע לשימוע שבו יוחלט אם יסיים את עבודתו כמורה ברשת אורט, לאחר שדיבר בשיעור על מוסריותו של צה"ל. אחת התלמידות התלוננה על היותו "שמאלני" וטענה כי השמיע בכיתה התבטאויות בגנות צה"ל והמדינה. ברשת אורט זימנו אותו לשימוע, ונתקלו בהפגנה של עשרות הורים ומורים שמחו על המהלך.
במשרד החינוך, כאמור, מאפשרים הבעת דעה - כל עוד היא אינה מבטלת דעה אחרת או מועדפת על ידי המורה. "אי עמידה בהוראות עלולה לגרור נקיטת הליכים כקבוע בדין", נכתב בחוזר.
ורטה עלול לקבל מכתב פיטורים, ויש מי שכבר שילם מחיר על הבעת דעה פוליטית. לפני 13 שנה הושעה המורה ישראל שירן אחרי מתח ביקורת על הנחלת מורשתו של ראש הממשלה יצחק רבין במערכת החינוך. לפני שלושה חודשים הוא פוצה על ידי משרד החינוך ב-450 אלף שקל על הנזק שנגרם לו.
שירן כתב בזמנו מכתב לאנשי חינוך ובו טען כי יש להפריד בין יום הזיכרון לבין העיסוק במורשת השנויה במחלוקת, לטעמו, של רבין, וגינה חד משמעית את הרצח. בשנים האחרונות הוא משמש כמנחה בכיר בתוכנית פרויקט מיכאל (מיצוי כישורים אישיים למצוינות), במסגרתה הוא מדריך תלמידים בחטיבות ביניים ותיכונים ברכבי הארץ באשר לשיפור יכולותיהם בתחומים של ידע, למידה ואישיות.
"אני נמצא במערכות החינוך הדתי, החילוני, המסורתי ובכולם המורים מביעים דעתם", אומר שירן, "אם הדברים נאמרו כחלק מדין ודברים – זה לגיטימי, כל עוד הוא לא הטיף לסרבנות מצה"ל. האם לדבר על מצב הסודנים בארץ זה פוליטיקה? האם לדבר על פינוי גוש קטיף זה פוליטיקה? אם כן, אז אנחנו צריכים לחזור לרמת בית ספר היסודי ולהיות מעבירי חומר. אני נגד זה לחלוטין".
שירן המשיך והבהיר את דבריו: "כמובן שאם אם אני מורה למתמטיקה ואני בלי שום קשר מביע עמדתי על צה"ל, או על פועלו של אריאל שרון – מדובר בהסתה וזה לחלוטין מצדיק שימוע, אבל בשיעור אזרחות, ביום גוש קטיף? במסגרת שיעור אזרחות - כל מה שנאמר שהוא לא הסתה, לשון הרע, עבירה על החוק או קריאה לעבירה על החוק - לא רק שלא צריך לפטר את המורה, אלא זה לגיטימי לחלוטין".
אנשי חינוך רבים שעמם שוחחנו לא הכירו מקרה של מורה "ימני" שזומן לשימוע לפני פיטורים בשל הבעת דעות פוליטיות בכיתה. מאז המקרה של שירן ואחרי ההתנתקות הוכנס לתוכנית הלימודים "יום גוש קטיף", שבמסגרתו נלמדים בבתי ספר רבים תולדות ההתיישבות ברצועת עזה "כמעשה ציוני".
יו"ר ועדת מקצוע האזרחות, פרופסור אשר כהן, משמש כמרצה באוניברסיטת בר אילן. לדבריו, בחמש הדקות הראשונות של השיעור הוא מספר לסטודנטים על היותו דתי ואיש ימין שהצביע בבחירות האחרונות לבית היהודי. "אין אדם שיכול להגיד לי שבמדעי החברה או מדעי הרוח אפשר לעמוד 50 שעות ולהיות אובייקטיבי ונייטרלי, זה לא יכול להיות. האם צריך לעשות זאת גם בכיתה? אני מתלבט", הוא אומר.
פרופ' כהן שמע על מקרה ורטה ולדבריו השאלה אינה אם נאמרה אמירה פוליטית אלא אם היה משוא פנים בין הצדדים השונים. "האם המורה, במהלך הדיון הפוליטי שהתפתח בכיתה הציג את עמדות שני הצדדים או העדיף עמדה אחת?", תהה. "אם הוא אמר בהכללה 'צה"ל לא מוסרי', זה לא בסדר, אבל אם הוא אמר 'לפעמים צה"ל לא מוסרי?' הרי גם איש ימין יכול להגיד זאת על צה"ל. אלה השאלות שצריכות להישאל".
לדברי פרלשטיין-דביר, כל דבר יכול להיתפס כפוליטי מצד התלמידים. "אני כותב לפעמים מבחנים בלשון נקבה. זה לא פוליטי? בוודאי שכן", הוא אומר. "יש לי תלמיד שבאופן שיטתי מוחק את זה, כי זה מרגיז אותו, אבל אנחנו מדברים על זה. יש לי קווים אדומים ואני לעולם לא אומר לתלמידים שלי מה ואיך לחשוב. צריך להבין שהשפעה של אדם גדולה יותר כשהתלמידים לא יודעים מהי עמדתו האישית, הפוליטית או החברתית".
בהתאם למקום, ללמידה ולתלמידים
יוסי לונדין עובד כמורה להיסטוריה ואזרחות בישיבה תיכונית בפתח תקווה, ומשמש כראש התוכנית להכשרת מורים לאזרחות במכללת אורות. הוא מספר כי הוא מביע את דעתו בכיתה ללא חשש. "שיעור לא צריך להיות שיעור יבש, ולא רציני לבקש ממורה לא להגיד את דעתו ולהיות מהאו"ם", הוא אומר, "אני מאמין שהמורה צריך להציג בפני התלמידים סוגיה ולבקש לדבר עליה בצורה הכי פתוחה, על כל הדעות שיש. ברגע שמורה יודע מהן גבולות הגזרה ולא העובר אותם - זה בסדר. קיים כשל מערכתי כי המורים לא באמת יודעים היכן הגבול".
שרית איזראלוב, תלמידת י"ב באולפנה צביה בישוב רבבה שבשומרון, מספרת כי המורה שלה מביעה דעה פוליטית במהלך השיעור. "אנחנו גרים בשומרון והדעה שלנו היא ימנית, כך שבדרך כלל דעתה של המורה היא הדעה הרווחת גם בקרב התלמידות, אז לא נוצרת בעיה", היא אומרת. "קיימנו בשבוע שעבר את יום גוש קטיף, דיברנו על הפינוי, שמענו את סיפורן של מפונות. אין ספק שיש פה הכנסה מאוד ברורה של פוליטיקה לתוך המערכת, אבל אנחנו חיים את זה".
המורה הדר ליפשיץ, לעומתה, אומר כי הוא משתדל לא להכניס את דעתו הפוליטית במהלך השיעורים. "לפעמים תלמידים מגיעים אליי ומבקשים לדעת מהי עמדתי הפוליטית, ואני רואה זאת כמחמאה", הוא אומר, "בנושאים טעונים אני משתדל מאוד לא להביע עמדות פוליטיות, ואם כן - אני עושה את זה בהקשר של למידה. למשל, עשיתי תרגיל בכיתה ונתתי לתלמידים לקרוא את דוח וינוגרד או חלקים מדוח מבקר המדינה שעסקו באישיות פוליטית. אבל נתתי להם לקרוא עובדות ולא אמרתי להם אני חושב".
לפנייה לכתב/ת 
