כמה יקבל מתווך שדירה נמכרה מאחורי גבו?

חרף הסכם שנחתם בין בעל דירה במודיעין לבין סוכנות תיווך, ניהל בעל הנכס מו"מ ישיר עם רוכש פוטנציאלי ומכר לו את הדירה. המתווך פנה לבית המשפט, שחייב את הנתבע לשלם כפל דמי תיווך בסך 71 אלף שקל

מערכת PsakDinפורסם: 30.01.14 , 17:52

הסכם בין בעל דירה למתווך העניק למתווך בלעדיות של חצי שנה. כשבוע לפני תום התקופה ניהל בעל הנכס בעצמו מגעים עם רוכש פוטנציאלי ואף מכר לו את הדירה. האם המתווך זכאי לשכר הטרחה?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במאי 2010 חתם בעלי דירה במודיעין על שני מסמכים עם בעל סוכנות תיווך: הראשון היה הסכם להזמנת שירותי תיווך למכירת הדירה, והשני - הסכם בלעדיות לתקופה של חצי שנה. דמי התיווך עמדו על שיעור של בין 1.5% ל-2% בהתאם למחיר הדירה. עם זאת, הסכימו הצדדים בעל פה כי בעל הדירה יוכל לפעול לשיווק הדירה בעצמו לצורכי שכירות בלבד.

ימים ספורים לפני תום הבלעדיות איתר בעל הדירה שוכר פוטנציאלי והפנה אותו לפגישה עם המתווך. המתווך, שזיהה הזדמנות עסקית, שכנע אותו לרכוש את הדירה במקום לשכור אותה. השוכר הפוטנציאלי, שהפך לרוכש פוטנציאלי, החל לנהל את המשא ומתן עם בעל הדירה תוך הסתרת המגעים ביניהם מהמתווך. בסופו של דבר נחתם הסכם המכירה ללא ידיעת המתווך ולאחר שתקופת הבלעדיות הסתיימה.

המתווך חש מרומה והגיש לבית משפט השלום ברמלה תביעה נגד בעל הדירה בדרישה לקבל את שכר הטרחה המגיע לו ואת הפיצוי המוסכם על פי הסכמי התיווך והבלעדיות, כ-85 אלף שקל. לטענת המתווך, בעל הדירה מתחמק מתשלום שכר התיווך חרף העובדה שהסוכנות עמלה רבות לשיווק הדירה.

בעל הדירה התגונן וטען ששני ההסכמים שעליהם חתם היו חסרים את חתימת המתווך עצמו, ועל כן אין להם תוקף משפטי מחייב. הוא הוסיף שמכירת הדירה התבצעה בפועל לאחר תום תקופת הבלעדיות ולכן המתווך אינו זכאי לשכר טרחה.

מי הגורם היעיל?

השופט זכריה ימיני ציין שעל פי החוק, הסכמי תיווך חייבים לשאת את שמו של המזמין בלבד ואין כל הכרח כי יישאו גם את חתימת המתווך עצמו. בהמשך הוסיף שהסיבה לרכישת הדירה מקורה בחילופי הדברים בין הרוכש למתווך, במסגרת תקופת הבלעדיות,

ועל כן המתווך הוא שהביא למכירה גם אם ההסכם עצמו נחתם לאחר תום הבלעדיות.

משום כך נפסק כי בעל הדירה ישלם לתובע כפל דמי תיווך ופיצוי מוסכם, בהתאם לקבוע בהסכמי התיווך והבלעדיות. בסך הכול מדובר בכ-71 אלף שקל. בעל הדירה אף חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.

עו"ד זיוה ארנסטי, העוסקת בדיני חוזים ומקרקעין, מסבירה כי "חוק המתווכים במקרקעין קובע את הכלל שעל פיו מתווך זכאי לקבל שכר עבור עבודתו אך ורק אם הוא היה הגורם היעיל שהביא ליצירת העסקה. המשמעות המשפטית של כלל זה הינה כי נדרש להראות קשר סיבתי ממשי בין עבודת המתווך לבין יצירת העסקה.

"עם זאת, לכלל זה יש חריג שעל פיו, במידה שהוסכם שהמתווך יטפל בעסקה באופן בלעדי והוכח שנקט שתי פעולות שיווקיות לפחות - החזקה היא כי הוא היה הגורם היעיל להשגת העסקה".