משבר בביטוח לאומי: אכפת לכם מה יקרה ב-2042?

המשבר החמור שאליו נקלע המוסד לביטוח לאומי , אשר על פי הערכות לא יוכל לעמוד בתשלומי קצבאות לאזרחי המדינה החל משנת 2042, יעלה היום (ד') לדיון מיוחד בוועדת הכספים. כרקע מקדים לדיון, קיבלו חברי הוועדה דו"ח שהוכן על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ סתיו שפיר (העבודה), ולפיו החל משנת 2009 הביטוח הלאומי מצוי בגירעון תפעולי.

מי יציל את המוסד לביטוח לאומי?

• ו' הכספים: מס המעסיקים יעלה רק ברבע אחוז
• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

בממשלת ישראל יודעים כבר כמה שנים שמצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי דורש טיפול דחוף, וכבר ב-2009 מינו ועדה שתמליץ על הצעדים הנדרשים. אולם עד היום, לא השכילה הממשלה לתרגם את המלצות הוועדה הזאת לצעדים אופרטיביים, ובינתיים, קופת המוסד ממשיכה לרשום גירעונות.

העובדים משלמים יותר - הממשלה פחות

על פי הדו"ח שהוגש לחברי הכנסת, בשנים 2008-2013 חלה עלייה של 39.1% בתשלומי המוסד לביטוח לאומי על גמלאות. זאת, כתוצאה מהעלייה המשמעותית בתוחלת החיים של אזרחי ישראל. הכנסות המוסד מדמי ביטוח לאומי ומתקציב המדינה, לעומת זאת, גדלו ב-26.3% בלבד באותה תקופה.

במרכז המחקר והמידע של הכנסת מסבירים את הפער בין הגידול בהוצאות לגידול בהכנסות בכך שבשנים האחרונות מורגשת ירידה בהשתתפות המדינה דרך התקציב בהכנסות המוסד לביטוח לאומי. עד 1985, עיקר הכנסות הביטוח הלאומי היו מהפרשות מעסיקים. ב-1985 החליטה הממשלה להפחית משמעותית את הפרשות המעסיקים, במסגרת התכנית הכלכלית לעידוד הצמיחה במשק. על אובדן ההכנסות מהפרשות מעסיקים פיצתה הממשלה באמצעות השתתפות מתקציב המדינה ובאמצעות הגדלת ההפרשות של העובדים.

הכנסות הביטוח הלאומי לפי מקור: 1970-2015:

(מקור: דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

החל משנת 1996, חזרה הממשלה להעלות בהדרגה את שיעור ההפרשות של מעסיקים, אולם במקביל צמצמה את ההשתתפות מתקציב המדינה. כך קרה שהעלאת ההפרשות של מעסיקים לא תרמה משמעותית להכנסות המוסד לביטוח לאומי, וכל שקרה הוא שחלקם של העובדים בהכנסות המוסד עלה בהתמדה. 

 כמו כן, מצוין בדו"ח כי החל משנת 2009 קטנו משמעותית הסכומים שמקצה הממשלה לקצבאות ילדים. אמנם, הקצבאות עצמן קוצצו, כך שהוצאות הביטוח הלאומי עליהן קטנו, אולם החיסכון תורגם בעיקר לחיסכון בתקציב המדינה ולא תרם משמעותית לאיזון הפיננסי של הביטוח הלאומי עצמו.

הקשר לתקציב המדינה פוגע בעצמאות הביטוח הלאומי

דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מותח גם ביקורת על הקשר ההדוק בין הכנסות המוסד לביטוח לאומי לבין הגירעון בתקציב המדינה. כיום, דמי הביטוח הלאומי של כל אזרחי ישראל מועברים לקרן שממנה משולמות הקצבאות השונות לזכאים. מדי שנה, רושמת הקרן רווח של כמה מיליארדי שקלים. כדי שרווחי הקרן לא יישחקו באינפלציה יש להשקיעם באפיקים נושאי ריבית. לשם כך, מנפיק משרד האוצר מדי שנה אגרות חוב ארוכות טווח לביטוח הלאומי ומקבל בתמורה את רווחי הקרן שמשמשים לכיסוי הגירעון בתקציב המדינה. 

חצי מאגרות החוב הללו נושאות ריבית שוק "רגילה" וחצי ריבית מסובסדת של 5.5% (ריבית גבוהה יותר מריבית השוק). מדי שנה פורע האוצר חלק מהחוב למוסד לביטוח לאומי ומוסיף תשלומי ריבית על גובה החוב שעדיין לא נפרע. אלא, שבניגוד לחובות האחרים של משרד האוצר, ההלוואות שמעניק הביטוח הלאומי זורמות ישירות אל תוך תקציב המדינה והתשלומים על פירעון החוב יוצאים גם הם ישירות מהתקציב.

כך, הופכת קרן הביטוח הלאומי לגורם המשפיע ישירות על הגירעון בתקציב המדינה וגם מושפע ממנו. אם רווחי הקרן בשנה מסוימת גדלו - כתוצאה מהעלאת ההפרשות, או מצמצום הקצבאות - יגדל הסכום המועבר לתקציב המדינה בשנה שלאחר מכן, הגירעון ירד והממשלה תוכל להגדיל את הוצאותיה בתחומים אחרים. אם יצטמצמו רווחי הקרן - כתוצאה מהפחתת דמי הביטוח הלאומי, או הגדלת הקצבאות - יקטן הסכום המועבר למדינה, הגירעון יגדל ויידרשו קיצוצים בתקציב.

"מציאות זו עשויה ליצור תמריץ שלילי ולחצים לאי שימוש בקרן, שכן הקטנת הקרן עקב שימוש בכספיה עשויה להביא להקטנת ההכנסות וממילא לגידול בגירעון (אם ההוצאות לא יופחתו בהתאמה(" נכתב בדו"ח. "יש לבחון האם קשר זה בין תקציב המדינה לבין תקציב המוסד פוגע למעשה בעצמאות התקציבית של המוסד וממילא ביכולתו של המוסד לבצע את תפקידיו ולעמוד ביעדיו השונים בטווח הקצר והארוך".