בגלל רעש מהמעלית: ועד הבית יפצה דיירים

בני זוג מתל אביב התלוננו שרעש שבוקע מחדר המכונות בבניין ממרר את חייהם. אחרי שלטענתם לא קיבלו סיוע הולם מוועד הבית, הם פנו לבית המשפט ודרשו 88 אלף שקל. השופט קבע סכום נמוך הרבה יותר

מערכת PsakDinפורסם: 18.02.14 , 22:23

בני זוג המתגוררים בבית משותף בתל אביב פנו ב-2007 לנציגות ועד הבית בטענה שמחדר המכונות בבניין - המפעיל את שתי המעליות וממוקם בחדר הסמוך לחדר השינה שלהם - בוקע רעש המטריד את מנוחתם. זמן מה לאחר מכן זימן ועד הבית חברה שתבדוק את הרעש אך לאורך זמן לא בוצע דבר כדי להפסיק אותו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג הזמינו באופן פרטי חוות דעת מחברה העוסקת בייעוץ אקוסטי, שקבעה כי מחדר המעליות בוקעים רעשים באופן שלא מאפשר איכות חיים סבירה ופוגעים במנוחה ובהנאה מהדירה. לאחר מכן, בשל מה שהגדירו כהתעלמות של ועד הבית, פנו בני הזוג לבית משפט השלום בעיר והגישו תביעה נגד נציגות הוועד וכמה מחבריו.

באמצעות עו"ד עומר יעבץ הם טענו שהתנהלות הוועד גורמת להם למטרד, ושהנציגות פעלה ברשלנות, בעצימת עיניים והפרה את החוק בכך שלא תיקנה את המעליות. התובעים דרשו בין היתר פיצוי של 88 אלף שקל בגין הנזק שנגרם להם, בכללו הלילות הרבים שבהם סבלו מהרעש. זאת, בנוסף לפיצוי על עוגמת הנפש שהסב להם הרעש, שאת שיעורו הותירו לשיקול דעתו של בית המשפט.

עו"ד אהוד עובדיה טען בשם הנציגות וחבריה כי לא נמצא כל רעש חריג. לדבריהם, מדובר בתביעה נקמנית שמקורה בהדחת התובע מהנציגות. הם הוסיפו שעשו כל שביכולתם כדי לסייע לתובעים. עוד טענו, כי הנציגות אמונה על "הקופה הציבורית" של כלל הדיירים ולא יכולה להוציא כספים רק עבור התובעים.

תקני אך מטריד

השופט אהוד שוורץ מינה מומחה לאקוסטיקה מטעם בית המשפט. בהמשך ההליך הוסכם כי בינתיים יחליפו התובעים על חשבונם את וסת המהירות באחת המעליות, שנמצא כגורם לרעש. לאחר התיקון,

הודיעו התובעים שהרעש נעלם.

השופט שוורץ, שקיבל את התביעה בחלקה, ציין כי המומחה מטעם בית המשפט אישר קיומו של רעש וקבע כי מדובר ברמה שאינה חורגת מהמותר, אך מגיעה לרף המרבי על פי התקן. לנוכח דברים אלה, קבע, בכל זאת מדובר ברעש מטריד: "התובעים רכשו את דירתם במיטב כספם, באזור שהנו אזור שקט. רעש קבוע הבוקע מן המעליות יכול להיחשב בגדר רעש בלתי סביר".

נקבע כי בניגוד לטענתה, הנציגות לא עשתה דבר על מנת לפתור את הבעיה. עוד נפסק, כי כאשר מטרד שמקורו בבניין מדיר שינה מעיני דיירים, לא רשאית הנציגות להתעלם מהם תוך שימוש בטענת ה"קופה הציבורית". בסופו של דבר נקבע כי הנציגות התרשלה, אך עם זאת, גם התובעים יכלו לפעול למניעת המטרד ולאחר מכן לתבוע את השבת הכספים.

השופט דחה את התביעה האישית נגד חברי הנציגות וקבע כי די בחיוב הנציגות בפיצוי כדי להרתיע ולהעביר את המסר לאנשיה. לבסוף נפסק כי הנציגות תפצה את התובעים ב-12,500 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם, תחזיר להם את מלוא הכספים ששילמו על התיקון ותישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.