די לטרטור נכי צה"ל? ועדה רפואית באה אליכם
בסיוע מלווים ובני משפחה, לעיתים כשהם מחוברים למכשירים, נאלצו נכים להגיע בעצמם לוועדות שיקבעו את גובה הקצבה שלהם. אבל פסק דין של המחוזי עשוי לשים לזה סוף. ואולי גם תהיה לו השפעה על הביטוח הלאומי
הרגעים שבהם אנחנו מלווים פצועי צה"ל לוועדות הרפואיות הם רגעים שבהם אנחנו רוצים להרים קול צעקה ולמחות על עוול. נכים בדרגות שונות, מוגבלים המחוברים למכשירים ולצינורות, נדרשים לתעצומות גוף ונפש ולתמיכה של בני משפחה על מנת להתייצב בפני הוועדה שתקבע את נכותם. האם יש סיכוי שמעתה הוועדות יגיעו אליהם?
לבסוף נמאס לה. באמצעותנו היא ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על קביעת הוועדה ועתרה לקבוע את נכותה לצמיתות וללא צורך בהתייצבות בפני ועדה נוספת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נפסל הליך פונדקאות בהודו – התינוקת נמסרה
- בגלל רעש מהמעלית: ועד הבית יפצה דיירים
- בני דודים ילדו תינוק בעל מום – ותבעו פיצוי
- משרד התחבורה כשל - רישיון הנהיגה הוחזר
כך קובע חוק הנכים: יושב-ראש הוועדה הרפואית יקבע את הזמן והמקום שבו תדון הוועדה בעניינו של הנכה, והוא יתייצב בהתאם לזימון לבדיקה וקביעת אחוזי הנכות שלו, שיקבעו את גובה הגמלה שיקבל. הוועדות מתנהלות בחמישה מחוזות מרכזיים, כך שהמתגוררים בנתניה או אשדוד, למשל, נדרשים להגיע לוועדות בתל אביב, והמתגוררים באילת צריכים להופיע בפני הוועדה בבאר שבע.
אם הפצוע אינו מגיע בעצמו לוועדה, מפסיק משרד הביטחון את הטיפול. שנאמר: כך ייעשה לפצועי צה"ל שהמדינה חפצה ביקרם. אלה שנבצר מהם להתייצב בפני הוועדה - נפגעה תביעתם והם הופלו לרעה בקביעת אחוזי הנכות. התוצאה היא שמאות נכים קשים סובלים ממדיניות משרד הביטחון. סובלים ושותקים.
התקדים של נ'
ב-2003 נחשפה נ', חיילת ביחידה מסווגת, לחומר רגיש וסודי. היא איבדה מסמך מסווג, נשפטה ונידונה למאסר על תנאי. לאחר מכן ניסתה לשים קץ לחייה, נשלחה לאשפוז פסיכיאטרי ושוחררה משירותה בצה"ל. במהלך השנים היא טורטרה לוועדות רפואיות שונות שקבעו לה, כל אחת בתורה, אחוזי נכות זמניים בלבד.
הסאגה המשיכה וב-2013 שוב נקבעו לה 100% נכות זמנית, הפעם בהיעדרה, שכן המסמכים הרפואיים הזהירו מפני התייצבותה בפני הוועדה על רקע מצבה הנפשי. נ' מאושפזת זה שנים ומצבה לא צפוי להשתפר בקרוב, מה שהעלה את התהייה מדוע הנכות הנקבעת לה תדיר היא זמנית בלבד.
ארכיון. הוועדה תוכל לקבוע נכות פצועים בהיעדרם(צילום: מוטי קמחי)
בית המשפט קיבל את הערעור וקבע את נכותה על 100% לצמיתות, אבל משמעות ההחלטה הייתה נרחבת הרבה יותר. מעבר למקרה הפרטי של נ', הוסיפה השופטת חדווה וינבאום-וולצקי קביעה שתשפיע דרמטית על סוגיית ההגעה של נכים אל הדיונים בוועדות הרפואיות.
בפסק הדין שניתן בדצמבר 2013 כתבה השופטת וינבאום וילצקי: "כשם שבית משפט הולך אצל צד שאינו יכול להתייצב בפניו, בין אם לביתו ובין אם למקום אשפוזו, כך גם ועדה רפואית עליונה שיושבת כטריבונל מעין שיפוטי רשאית וזכאית לעשות כן במקום שהיא סבורה שהדבר נדרש, וכי אינה יכולה לסכם ממצאיה ללא בדיקה".
ההשפעה על הביטוח הלאומי
פסק הדין הזה, אף שרבים מאלה שזקוקים לו לא שמעו עליו ואינם מודעים לו, עשה היסטוריה קטנה וחשובה: נכה שנבצר ממנו להתייצב בפני הוועדה, ללא קשר לאופי הפציעה, יוכל מעתה להציג מסמכים המעידים על חומרת מצבו ועל נבצרותו,
והוועדה תוכל לקבוע את נכותו בהיעדרו ובהסתמך על המסמכים הרפואיים (כך גם לפי לשון החוק).
אם לדעת הוועדה יש צורך בבדיקה פיזית כלשהי, יתכבדו נא חבריה ויטריחו עצמם אל מקום שהותו של הנכה ויעניקו לו בכך את העזרה והיחס הראוי המגיעים לו מתוקף מצבו.
זהו תקדים הוגן וראוי המקל על הנכים ובני משפחותיהם ומסרב להיכנע לנהלים משוללי היגיון הפוגעים לא רק בזכויות הנכים בשל סיבות טכניות בלבד. לאור העובדה שהפסיקה אינה מפלה בין נכים, יש מקום להניח כי היא תושת גם על אלה החייבים בהתייצבות מול ועדות המוסד לביטוח לאומי, שגם הן וועדות מעין שיפוטיות.
משרד הביטחון טרם הודיע כיצד יפעל לאורה של הלכה זו: האם יוצאו הנחיות חדשות לעניין בחינת התנאים המגדירים מיהו נכה הפטור מהתייצבות? האם כל חברי הוועדה יגיעו אל הנכה? האם ייקבעו קריטריונים חדשים לבדיקה עצמה? אנו תקווה כי כל מקרה ייבחן לגופו וכי הטרחתם של הנכים תהיה מינימלית ואף תעבור מן העולם.
- לפסק הדין בעניין נ.ס. נגד קצין תגמולים – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אלי סבן ועו"ד לימור בריק
עוסקים בין היתר בייצוג נכי צה"ל מול משרד הביטחון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
