תג מחיר: על שוטרים אלימים שלא מזדהים

בשנים האחרונות גוברות תלונות של אזרחים על שוטרים שמסירים את תגי השם שלהם לפני הפגנות ואירועים שעלולים להידרדר לאלימות. המטרה: להימנע מתלונות במח"ש. למה המשטרה מגינה עליהם? כיצד צריך המפגין לנהוג? ומתי יהיה חוק שיגן על פעילי ימין, שמאל, חרדים ואוהדי כדורגל?

עו"ד קובי מרגולובפורסם: 22.02.14 , 09:22

זה יכול לקרות בכיכר רבין, ביצהר, בבית שמש או באצטדיון בלומפילד. הנפגע יכול להיות פעיל חברתי המפגין נגד עסקת הגז, חרדי המתנגד לחילול בית קברות יהודי, אוהד כדורגל שמניף שלט או תושב התנחלות שמוחה על פינוי הקרוואן שלו. הסיטואציה תהיה אלימה ובלא מעט מקרים השוטר ידחוף, יכה, יאזוק וישתמש בקללות או במילים פוגעניות. אבל אזרחים שמעוניינים להתלונן על התנהלות אלימה כזאת של לובשי מדים נתקלים בשנים האחרונות בתופעה מדאיגה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במקרים רבים שבהם מעריכים השוטרים שקיים סיכוי לאלימות הם מסירים מראש את תגי השם שלהם, והאזרח או האזרחית - שרוצים להתלונן נגדם במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) - נותרים חסר אונים. כיצד זה קורה ומי מאפשר את ההתנהלות?

פקודת המשטרה והנחיות מפכ"ל מחייבות את כל השוטרים בענידת תג זיהוי בזמן פעילותם, ובייחוד בעת הפעלת סמכויותיהם, לרבות עיכוב חשודים ומעצרם. אלא שהאותיות הקטנות באחד הסעיפים בפקודה מעניק פתח מילוט לשוטרים שמעדיפים להישאר אלמונים: בסעיף 5 לפקודה מצוינת האפשרות שלא לענוד תג זיהוי כאשר "נשקפת סכנה לביטחון השוטר או ביטחון הציבור".

ארכיון. מתכוננים להפגנת המחאה ברחוב קפלן (למצולמים אין קשר לכתבה)(צילום: הדר כהן)

למרבה הצער, המציאות מוכיחה שמאחורי המילים "סכנה לביטחון" מסתתרים מי שמנצלים את המדים על מנת לתת פורקן ליצרים אלימים בחסות החוק, שנהנים גם מחסינות בפני חקירות מח"ש: כיצד אפשר בכלל להתייחס לאזרחים המתלוננים על אלימות שוטרים כשלא ידוע מיהו השוטר האלים?

קונצנזוס על התג

על רקע זה התגבשה בשנים האחרונות בכנסת ברית מקופחים שביום-יום מתקשה להסכים אפילו על מזג האוויר. כבר בכנסת הקודמת הגישו החכ"ים אורי אריאל (הבית היהודי), דב חנין (חד"ש) וניצן הורוביץ (מרצ) הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, שמטרתה לסייג את האפשרות לאי ענידת תג זיהוי ולקבוע שזאת תהפוך לחובה בכל מקרה של פיזור הפגנה.

הצעת החוק כוללת הנחיה שלפיה אי ענידת תג תוביל לחקירה במח"ש נגד השוטר ולסנקציה פלילית. האגודה לזכויות האזרח תמכה בהצעה, שלאחר הקריאה השנייה בכנסת עברה לוועדת הפנים.

ארכיון. "לא להטיל דופי במשטרה כולה"(צילום: אורן אהרוני)

בסוף אוקטובר 2011 התקיימה בוועדה ישיבה סוערת במיוחד בניסיון לקדם את ההצעה. למרבה הפליאה - או שבעצם לא – מי שהתנגדו לה היו דווקא נציגי משטרת ישראל שנכחו בדיון וטענו ש"קומץ קטן" של שוטרים סוררים לא אמור להטיל דופי על התנהלות המשטרה כולה.

הם דרשו גם שיוצגו בפניהם הוכחות למקרים של פיזור הפגנות אלים בידי שוטרים עלומי שם. כי אפילו העובדה שהרשתות החברתיות קרסו באותה תקופה מעומס העדויות על שוטרים אלימים נטולי תגים – ואפילו הוקם אתר אינטרנט מיוחד שהוקדש לנושא ונקרא "לכל שוטר יש שם" – לא שכנעה את המשטרה שהתופעה מתרחבת והולכת.

הפגנה נגד חוק הוד"לים(צילום: גיל יוחנן)

מה שמעניין במיוחד הוא שבדיוק ביום שבו התקיימה הישיבה פורסם התיקון לפקודת המפכ"ל בדבר "חובת שוטר להזדהות בפני אדם מן הציבור". בסעיף 4 לפקודה מופיע סייג המציין כי שוטרים לא יוכלו להסיר את תג הזיהוי בכל פעילות לפיזור הפגנות. תיקון דומה אף הוכנס בפקודת המשטרה וגם הוא מחייב בענידת התג במקרים דומים. אבל המצב בשטח לא השתנה.

לקריאת פקודת המפכ"ל - לחצו כאן (שימו לב לסעיף 4)

משטרת ישראל מחכה לעצלנים

רוב האזרחים שנתקלו בשוטרים אלימים חוששים או מתעצלים להגיש תלונה במח"ש, ומניחים ש"אם אני לא אגיש תלונה נגדם, הם לא יתלוננו נגדי". הניסיון של פעילים חברתיים שונם מלמד שבוקר אחד, חודשים רבים לאחר התקרית, עלול האזרח לגלות בתיבת הדואר שלו הזמנה לדין בגין תקיפת שוטרים, שרוב הסיכויים שלא הייתה ולא נבראה. אבל איך תוכל להוכיח שהאמת לצידך?

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, מקדמת חקיקה שתחייב את השוטרים לשאת מצלמות וידאו זעירות ולהפעיל אותן כדי לתעד את תפקודם בכלל ואת פיזור ההפגנות בפרט. אבל עד שהפנטזיה הזאת תצא אל הפועל, כיצד מומלץ למפגין לנהוג במקרה שהם נתקלים בשוטר אלים ולא מזוהה?

ארכיון. הפגנות החרדים בבית שמש(צילום: EPA)

ראשית, כדאי לעשות שימוש במצלמות הסמארטפון בכל עימות עם שוטר, קל וחומר כשהוא לא מזוהה. מן הסתם לא קל להפעיל מצלמה כשחוטפים מכות, אבל שווה להתאמץ כי תיעוד מצולם עשוי לסייע לחקירת האירוע במח"ש ואף להוביל לסגירת התיק, או לכל הפחות להכנסת האירוע לפרופורציות הראויות.

חשוב להדגיש שהשוטרים אינם רשאים על פי חוק לדרוש להפסיק לצלם את האירוע או להחרים את המכשיר המצלם. גם אל תתפתו לתת לשוטרים לצפות בסרטון: כבר קרה שהשוטר שביקש לראות את הסרטון הפיל "בטעות" את המכשיר ונעצב אל לבו לראות אותו נשבר. אחרי הכול, תאונות קורות.

אם השוטרים מתעקשים שתפסיקו לצלם, כדאי לתעד כמובן את עצם הדרישה ואז לציית לה, ולו מן הטעם הפשוט שאחרת תתנו עילה לאותם שוטרים לעכב אתכם בטענה שהפרעתם להם לבצע את תפקידם. בהמשך כדאי לשמור את הקובץ הרלוונטי המתעד את הדרישה להפסקת הצילום.

אגב, מי שנפצע או נחבל בידי שוטרים במהלך אירוע, לא די שיתעד את פציעותיו באמצעות המצלמה. עליו לפנות באופן מיידי לגורם רפואי רשמי, לשם תיעוד הפנייה והטיפול המתאים שהוענק לכם.

זכרו: מטרת התיעוד - בין אם מדובר בצילום, הקלטה או רישומים רפואיים - היא למגר התנהגות פסולה של שוטרים ולהתגבר על תג הזיהוי הנעלם. אם המתעד פועל במגמתיות או הטרדה, או שהתיעוד מלווה בקריאות גנאי או בהקנטת השוטרים, יכול להיות שימצא עצמו על ספסל הנאשמים בלי שום אמפתיה מצד השופט ועם סיכוי לאישום בעבירת הוצאת דיבה או פגיעה בפרטיות.