שתף קטע נבחר

מעליב: ויכוח בבנק הוביל לתביעת לשון הרע

חקלאי ובעל חברת הובלות שהיו מסוכסכים נפגשו באקראי בסניף בנק. בעקבות עימות מילולי טען החקלאי: "הוא קרא לי רמאי בנוכחות אחרים"

סכסוך בין חקלאי לבין בעל חברת הובלה שהעניק לו שירות הגיע לעימות מילולי במקום ציבורי והוביל לתביעת לשון הרע.

 

פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ראשית הפרשה בהובלה של מבנה יביל שהיה שייך לחקלאי. לאחר סיום העבודה סירב החקלאי לשלם בטענה שלא היה מרוצה מההובלה והוסיף שנגרם נזק למבנה. זמן מה לאחר מכן נפגשו השניים במקרה בסניף בנק בטבריה ובנוכחות הלקוחות האחרים דרש המוביל את התשלום והוסיף שבדיעבד לא היה מסכים להעניק לו את השירות.

 

עוד באותו היום פנה החקלאי לבית משפט השלום בטבריה והגיש תביעה נגד המוביל בטענה שזה השפיל אותו לעיני אחרים ושם אותו ללעג. החקלאי אמד את תביעתו בכ-136 אלף שקל. לטענתו נקב המוביל במילה "רמאי" תוך שהוא מרים את קולו במטרה לפגוע בו בבוטות ובגסות.

 

מנגד ביקש המוביל לדחות את התביעה בטענה שהחקלאי הסתיר מבית המשפט פרטים מהותיים הנוגעים לפרשה. הוא טען שהחקלאי חייב לו 4,300 שקל עבור ההובלה ושלא השתמש במילה "רמאי" בנוכחות אחרים. הוא הוסיף שנודע לו מאחד מעובדיו של התובע שהמבנה היה פגום עוד טרם ההובלה.

 

תביעה פזיזה יוצרת רושם שלילי

השופטת אוסילה אבו-אסעד קבעה שאין בדברי הנתבע לשון הרע או הכפשת שמו של החקלאי.

לדבריה, תחושותיו הסובייקטיביות של החקלאי למשמע הדברים אינן רלוונטיות, משום שמבחינה אובייקטיבית לא היו הדברים בבחינת לשון הרע.

 

היא דחתה את התביעה וציינה את הרושם השלילי שנוצר בשל הגשתה הנמהרת. לדבריה, נראה שהחקלאי ביקש לעשות שימוש מרחיק לכת בהוראות החוק ובהגנותיו. לבסוף היא הטילה על התובע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 7,000 שקל.

 

קללות שנאמרו בעידנא דריתחא, חמורות ככל שיהיו, אינן מהוות לשון הרע לפי החוק. לו הייתה התביעה מתקבלת, הרי שכל ויכוח בין בעל מקצוע לבין מקבל השירות הנוגע לטיב העבודה או לאמינות מי מהצדדים היה מקים עילה לתביעת לשון הרע, ונראה כי לא לכך התכוון המחוקק.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים