בעקבות ההסכם: מי יוכל לעבוד בגרמניה?

ההסכם שייחתם היום (ג') בין ממשלות ישראל וגרמניה, כולל בשורה לצעירים הישראלים: מתן היתר עבודה גורף לפרק זמן של עד שנה. מה משמעות ההסכם, באילו עבודות רשאים הישראלים לעבוד על פיו וכיצד הוא משנה את המצב הקיים – אם ישראלים רבים כבר ממילא עובדים כיום בגרמניה?

• ויזות עבודה למטיילים ישראלים בגרמניה
• גרמניה רוצה יותר מעורבות בעולם?
• כל הסיפורים החמים - בפייסבוק שלנו
  

מדובר בהסכם טיול-עבודה, שמקובל בין מדינות שונות ומאפשר לתיירים משתי המדינות לעבוד תוך כדי טיול במדינה השנייה. ויזת טיול-עבודה נועדה לסייע למטיילים שרוצים לנסוע לתקופה מסוימת לחוות את המדינה השנייה ולאפשר להם לעבוד במהלך תקופה זו כדי לממן את הטיול. הסכם זהה כבר קיים בין ישראל וניו זילנד ובקרוב צפוי להיכנס לתוקף הסכם דומה גם בין ישראל לדרום קוריאה.

ויזת טיול-עבודה תינתן לכל אחד שזכאי לה לתקופה של עד שנה, אולם היא תוגבל לתקופה של שלושה חודשים פר מעסיק. הקריטריונים הסופיים ייקבעו הערב בין שתי הממשלות.

הוויזה מיועדת למשרות זמניות בלבד, אולם אין הגבלה על אופי העבודה. כלומר אפשר לעבוד בקשת רחבה של תחומים כמו הנדסה, עיצוב, צילום, סוכני נסיעות ומלצרות.

להציג בשגרירות גרמניה בישראל את המסמכים הנדרשים: כרטיס טיסה הלוך-חזור, ביטוח רפואי שמכסה את כל תקופת השהות והוכחת יכולת מימון עצמאית. השגרירות היא זו שבסמכותה להנפיק את הוויזה המיוחדת.

מה המשמעות מבחינת חברות שרוצות לשלוח עובדים לגרמניה?

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, מסביר כי עד כה, חברות שרצו לשלוח עובד לגרמניה נדרשו להוכיח את כשירותו כמומחה ובכלל זה להציג אסמכתאות לגבי השכלתו, ניסיונו ושכרו. ההסכם החדש יחסוך להם את התהליך.

מה יוכלו לעשות ישראלים שירצו להאריך את שהותם מעבר לפרק הזמן שתתיר הויזה?

קן תור מציין כי ישראלים שיירצו להאריך את שהותם, יידרשו לעשות אחת משתיים - להוציא אשרת עבודה זמנית או להוציא "בלו קארד" - תוכנית של האיחוד האירופי שמעניקה בשלב הראשון אשרת עבודה באחת המדינות החברות באיחוד, כאשר בתום שנתיים ניתן לקבל היתר קבוע או היתר לעבוד בשאר מדינות אירופה. היתר זה ניתן לרוב לעבודות "מקצועיות" דוגמת מתכנתים ומעצבים.

"על מנת לקבל בלו קארד, יש לעמוד במספר דרישות מינימום בהן הצגת חוזה עבודה תקף או הצעת עבודה, עם משכורת שנתית מינימלית של לפחות 1.5 פעמים השכר הממוצע באותה מדינה", הוא מפרט. "בנוסף יש להמציא תעודת יושר המעידה על היעדר עבר פלילי ותיעוד מקורי כי המבקש הוא בעל כשירות מקצועית גבוהה במגזר התעשייה הרלבנטי. גם הוצאת אשרת עבודה זמנית מצריכה מהעובד להציג שורה של אסמכתאות ובכלל זה אישור על העסקתו בחברה, תלושי שכר וכדומה".

כיצד משנה ההסכם את המצב הקיים?

"עד כה לישראלים שעבדו בגרמניה "בעבודות פשוטות" כגון מכירה בעגלות, לא היתה אפשרות לקבל היתר עבודה ולפיכך, הדבר נעשה שלא כחוק או על סמך אזרחות אירופית אחרת", מסביר קן-תור. "כעת יתאפשר לצעירים הישראלים לקבל היתר עבודה לפרק זמן מוגבל בלי לחשוש מסנקציות". הוא מוסיף כי הממשלה הגרמנית החמירה בשנים האחרונות את האכיפה כלפי עובדים זרים ללא היתר - גם ישראלים. "אמנם אין מדובר על רמת אכיפה נוקשה מאוד אך השלטונות מבצעים פשיטות, מעצרים ואף גירוש מתחומי המדינה".

לאילו עונשים חשופים עובדים שיימצאו בגרמניה ללא היתר?

קן תור מפרט כי עובדים ללא היתר חשופים לקנסות של אלפי אירו ולגירוש מהמדינה. "מאחר שגרמניה חתומה על הסכם עם עוד עשרות מדינות שמעבירות זו לזו נתונים בנוגע לשהייה בלתי חוקית של זרים - אותו עובד שגורש עלול להיתקל בקשיים אם ירצה להיכנס למדינות אחרות. גם החברה שמעסיקה את העובד חשופה לקנסות כבדים".