גיא עוני: השנה של השר מאיר כהן
הוא הביא להוספת כ-800 מיליון שקל לתקציבו, אך תמך בקיצוץ קצבאות הילדים. האיץ יוזמות לצמצום מספרי העוני המבהילים וספג ביקורת על אופן חלוקת ארוחות לנזקקים. וגם אצלו לא חסרות ועדות. השנה הראשונה של מאיר כהן במשרד הרווחה
במהלך הטקס לציון כניסתו לתפקיד שר הרווחה והשירותים החברתיים הצהיר מאיר כהן כי יתנגד לכל קיצוץ במשרד שעליו הופקד. "הרווחה זה לא מקום שאפשר לחסוך בו כסף, אנחנו לא ממלאי קופת החיסכון של המדינה", אמר אז כהן הנרגש. השר ממפלגת יש עתיד הוסיף כי "כראש העיר דימונה הבנתי מהר שהמדינה עושה שני דברים נוראים שיש לעצור: היא משתחררת מאחריותה לאזרחים הנחלשים שלה והופכת אנשים לשקופים".
פצעי בגרות: השנה הראשונה של השר שי פירון
סוגרים שנה: טורים אישיים מיוחדים באולפן ynet
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בשנת כהונתו הראשונה, תקציב המשרד שעליו הופקד כהן אמנם לא קוצץ - והוא אף הצליח להביא לתוספת של כ-800 מיליון שקל לתקציבו. אולם זמן קצר לאחר מכן תמך השר הטרי בהצעת התקציב שהביא מנהיג מפלגתו ושר האוצר יאיר לפיד. במסגרת ההצעה הוחלט, בין היתר, על קיצוץ חד בגובה של כ-2.7 מיליארד שקל בקצבאות הילדים ועל העלאת המע"מ.
גם לפני הקיצוץ, רמת קצבאות הילדים בישראל הייתה מהנמוכות בעולם המפותח. בנוסף, מנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי העריך כי צעדי הממשלה יפגעו באותם "אנשים שקופים", שאותם הזכיר כהן, וידרדרו יותר מ-70 אלף איש נוספים אל מתחת לקו העוני. אולם הנתונים וההערכות הללו לא שינו, כאמור, את דעתו של השר האמון על הטיפול באותן אוכלוסיות.
בהצהרות שונות מאז הסביר כהן כי לנוכח הגירעון, הצעדים הכלכליים שנקטה הממשלה היו בלתי נמנעים, והדגיש כי הוא אינו מאמין ש"מדיניות של מתן קצבאות מחלצת מעוני". ברוח העקרונות האלו פתח כהן זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד בכמה יוזמות שנועדו לצמצם את המספרים המבהילים של העוני בישראל.
בראש היוזמות הייתה ההחלטה על הקמתה של הוועדה למלחמה בעוני בסוף השנה שעברה. דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם בדצמבר האחרון קבע כי ב-2012 חיו בישראל 439,500 משפחות עניות, שכללו 1,754,700 נפשות, מהן 817,200 ילדים. אלו המספרים שאיתם מתמודדת הוועדה, שהתבקשה לגבש תוכנית להורדת שיעורי העוני במחצית בתוך עשר שנים. בחודש האחרון הודיע יו"ר הוועדה, אלי אלאלוף, כי דו"ח הביניים של הוועדה יתפרסם ב-8 באפריל, כחודשיים מאוחר יותר מהמועד שנקבע להגשת המסקנות הסופיות.
לנוכח הביקורת על פגיעה בשכבות המוחלשות, השיק כהן בחודש שעבר את התוכנית להגברת "הביטחון התזונתי", שעבורה הוקצו בפעם הראשונה תקציבים ממשלתיים. 230 מיליון שקל מיועדים לסייע למפעל ההזנה ולאספקת ארוחות לאוכלוסיות נזקקות. אולם גם התוכנית הזו, שתקציבה מהווה כ-10% בלבד מהסכום שקיצץ האוצר בקצבאות הילדים, עוררה לא מעט שאלות קשות: לא ברור מדוע חלק גדול מהסכום יוקצה לעמותות במגזר השלישי, ולא יועבר ישירות לאוכלוסיות מוחלשות באמצעות תשתיות קיימות של המדינה. בנוסף, מומחים רבים סבורים שהמהלך הנדרש למלחמה בעוני הוא העלאה של הקצבאות הנמוכות ולא חלוקת מזון.
מבחן הביטוח הלאומי
בתחום הטיפול בניצולי השואה הציג כהן כוונות טובות, אך עד כה אלו רחוקות מלהתממש. למרות החלטת משרד האוצר והממשלה על תוספת של יותר מחצי מיליארד שקל בשנים הקרובות, נראה שניצולים רבים מוסיפים לחיות בעוני. בישראל חיים כיום כ-193 אלף ניצולי שואה, עשרות אלפים מהם חיים מהכנסה של פחות מ-3,000 שקל בחודש. הגופים המטפלים בניצולים עדיין רבים, ובשל כך הכריז כהן ביולי האחרון כי במטרה לייעל את הטיפול בזכויות הניצולים, הממשלה תעביר את הרשות לזכויות ניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה, שבו יטופלו כל ענייניהם תחת קורת גג אחת. אך עד כה, בשל התנגדות העובדים, הרשות ממשיכה לפעול במשרד האוצר.
בתחום הטיפול בנוער בסיכון הורה כהן לגורמי המקצוע במשרדו לגבש תוכנית למלחמה ב"זנות הקטינים". בפעם הראשונה הקצה משרד הרווחה 6.5 מיליון שקל לתוכנית ייעודית לטיפול בתופעה, שסבלה מהזנחה ממשלתית במשך שנים. עם זאת, חשוב להדגיש כי התקציב היווה רק כ-20% מהסכום שאותו הגדיר משרד הרווחה כנדרש להתמודדות עם התופעה בתוכנית שהוכנה שנתיים וחצי קודם לכן.
כהן, המופקד גם על הביטוח הלאומי המנהל תקציב של יותר מ-60 מיליארד שקל, לא הצליח עד כה בכוונתו להוציא את הוועדות הרפואיות של המוסד לגוף חיצוני לטובת הזכאים. גם כאן ההצהרות הלוחמניות שלו נתקלו בהתנגדות עיקשת של העובדים. למרות רפורמות בתחום השירות שנערכו במוסד בשנים האחרונות, זכאי הביטוח הלאומי סבלו גם השנה, במקרים לא מעטים, מסרבול בירוקרטי, תורים ארוכים ועיצומים של עובדים. כהן יידרש לסוגיות הללו כמו גם להתרעות של בכירי המוסד מפני גירעון אקטוארי הולך ומעמיק שעלול לגרום לאי-יכולת לעמוד בתשלום קצבאות בתוך שלושה עשורים.
הסוגיה הרגישה של הוצאת ילדים מהבית והסדרי ראייה בין הורים גרושים זכתה גם היא לוועדה שהוקמה בקיץ בידי שר הרווחה. אתמול פורסמו מסקנותיה של הוועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרדו, יוסי סילמן, וקראה לבטל את הסעיף בחוק המסמיך את פקידי הסעד לקבוע הסדרי ראייה בין הורים גרושים.
הוועדה חשפה אי-שוויון בולט בין הורים מרקע סוציו-אקונומי גבוה המגיעים לוועדות ומלווים בעורכי דין לעומת הורים ממשפחות חלשות שאינם מודעים לזכויותיהם וידם אינה משגת עורך דין. עוד נקבע בהמלצות כי מעורבות משרד הרווחה בחוק הנוער צריכה להתקיים רק במצבים שבהם הקטינים נזקקים לכך וכי יש לקבע באמצעות חקיקה ועדת תכנון טיפול והערכה בכל רשות מקומית.
אף שהוועדה פעלה בשיתוף איגוד העובדים הסוציאליים, במהלך השנה כשנשמעה ביקורת על טיפול לא מספק של פקידי סעד ועובדים סוציאליים בסוגיות של הגנה על ילדים והוצאתם מהבית, העלו באיגוד טענות על אי-גיבוי מספק מצד לשכת השר, שבאופן כללי לא לגמרי מורגש בתחומו.
"מצא משרד רדום"
בסביבתו של כהן דווקא התגאו במדיניות ואמרו כי השר הנכנס, שעיקר מעייניו מוקדש לאוכלוסיות היעד של המשרד, מצא בתחילת כהונתו מסגרות שהפיקוח עליהן היה רופף ביותר ובמקרים רבים משרד רדום שהתנהל
מכוח האינרציה. "אחרי הרבה שנים משרד הרווחה זכה לשר במשרה מלאה שבחר בתפקיד והגיע עם סדר יום ברור לשינוי ועם יכולת מוכחת לגייס תקציבים משר האוצר שעמו הוא עובד באופן צמוד", הגיבו בלשכתו של כהן.
עם כמה יוזמות חשובות שטרם הבשילו לפעולה מצד אחד וביקורת מצד שני, מוקדם עדיין להעריך כיצד תסתיים הקדנציה של מאיר כהן במשרד הרווחה. מה שבטוח הוא שיותר ממיליון ושבע מאות אלף העניים שחיים במדינת ישראל לא יכולים להרשות לעצמם לחכות לסוף כהונתו כדי לקבל תשובה. לוועדות שהקים ולתוכניות שהשיק יידרשו תקציבים גדולים, ובסוף ייבחן כהן, במידה רבה, ביכולתו להפוך את התוכניות למציאות ולגייס את הכסף ממשרד האוצר.
לפנייה לכתב/ת 
