קנוניית נדל"ן: מכרו נכסים שלא היו בבעלותם

אנשי עסקים שוויצרים רכשו שני מגרשים באזור ירושלים ושילמו תמורתם כשלושה מיליון שקל. אחרי שהבינו שהמוכר והמתווכים אינם בעלי הזכויות בנכסים הם פנו לבית המשפט. מדוע נקבע שלרוכשים היה אשם תורם?

עו"ד סיגל עזריה תמירפורסם: 27.02.14 , 08:11

אב ובנו, אנשי עסקים יהודים אזרחי שוויץ, שילמו כשלושה מיליון שקל עבור רכישת שני מגרשים בישראל. כשראו שהעסקאות לא יצאו לפועל התברר להם שהמוכר כלל לא היה בעל הזכויות במקרקעין. בתום הידיינות משפטית הצליחו השניים להביא לביטול העסקה והשבת הכספים, לא לפני שחשפו את מה שלהגדרתם הוא האופן המסורתי והבלתי פורמלי שבאמצעותו עושים עסקים בקרב יהודים יוצאי פרס.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

שני מגרשים עמדו בלב המחלוקת: האחד בשכונת רמות בירושלים והשני בכפר אל ג'יב הנמצא צפונית לעיר. האב ובנו רכשו אותם ממי שהציג את עצמו כבעליהם, אבל הזמן חלף וזכויותיהם במגרשים לא נרשמו. בשל כך פנו השניים באמצעות עו"ד דניאל כהן לבית המשפט המחוזי בירושלים וטענו שנפלו קורבן לתרמית של נוכלים.

לטענתם, מי שהציע להם מלכתחילה את העסקה הוא מכר של האב מהילדות בפרס שאותו חשב לחבר. לדבריהם, המכר טען שמיד אחרי שתושלם העסקה ניתן יהיה למכור את הנכסים ברווח. החבר היה גם זה שקישר אותם לשלושת הנתבעים האחרים: ערבי ישראלי שהציג את עצמו כבעל המגרשים, מתווך נדל"ן ועורך הדין שליווה את העסקה.

בתביעה צוין שאת ההצעה קיבל האב בחו"ל ולא יכול היה להגיע לישראל, ולכן "שוכנע על ידי הנתבע 3 (באמצעות שבועה הרווחת בקרב אנשי עסקים ממוצא פרסי) לשלוח את בנו".

התובעים טענו ששני הסכמי המכר בטלים מעיקרם ודרשו השבה של הכסף ששילמו. הנתבעים, כל אחד על פי גרסתו השונה, הכחישו את המיוחס להם והטילו אחריות איש על רעהו.

גם התובעים אשמים

השופט רפאל יעקובי קיבל את התביעה בחלקה וקבע שהנתבעים פעלו ברשלנות שלא רחוקה מתרמית. לדבריו, אחריות הנתבעים נובעת מכך שכל אחד מהם נטל חלק בהצגת נתונים כוזבים לתובעים,

ובשכנועם כי מדובר בעסקאות אמינות שייצאו אל הפועל.

השופט הוסיף שהנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובעים וגרמו להם נזק. בנוסף קבע השופט כי לחבר הילדות של האב קמה חובת זהירות מוגברת בשל ההיכרות רבת השנים ביניהם, שהביאה את האב לבטוח בו ולסמוך על מצגיו.

עם זאת הטיל השופט אשם תורם גם על התובעים, וקבע שהיו להוטים להשלים את העסקאות ולא בדקו את מה שמצופה מרוכש מקרקעין סביר. לדבריו, אף שנתנו אמון בנתבעים היה עליהם לדרוש ולבחון מסמכים לביסוס העסקה, וכן להעביר את התשלומים בגינה רק כנגד רישום זכויותיהם.

לבסוף קבע שכל הנתבעים אחראים באופן שווה ופסק שעליהם להשיב לתובעים כשני מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ו-100 אלף שקל בגין שכר טרחת עו"ד.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד סיגל עזריה תמיר, ממשרד "אלקוצר עזריה תמיר " העוסק בין היתר בדיני מקרקעין ובדיני חוזים

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו