כך מרוויחים הבנקים על כרטיסי האשראי המיותרים שלנו

הציצו לרגע בארנק שלכם ובדקו כמה כרטיסי אשראי יש לכם. האם אתם משתמשים בכולם באופן קבוע? אם תשובתכם היא "לא", אתם לא לבד. אלפי ישראלים מחזיקים בארנק כרטיס פלסטיק שלא נעשה בו כל שימוש ומשלמים על כך עד מאות שקלים בשנה, ומעשירים את חברות האשראי והבנקים בעשרות מיליוני שקלים.

כרטיסי אשראי - כתבות נוספות בנושא:

• אשליית כרטיס האשראי: כך תתנהלו נכון
• החלטת ממשלה: ייבחן צמצום השימוש במזומן
• גיהוץ האשראי על מזון ב-2013: זינוק של 9.4%
  

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו 

סך כל הכרטיסים התקפים, נכון לסוף שנת 2013, עמד על 8.2 מיליון, כחצי מיליון כרטיסים יותר בהשוואה לשנה הקודמת. הגיהוץ בכרטיסים הללו הגיע בשנה שחלפה ל-228 מיליארד שקל, אולם לא בכולם. חלק לא מבוטל מאותם כרטיסי פלסטיק מוגדרים בכלל ככרטיסים לא פעילים – כאלו שלא בוצעה בהם ולו פעולה אחת במהלך שלושה חודשים רצופים.

שיעור הכרטיסים הלא פעילים עומד על 18.3% מסך הכרטיסים, ובסך הכל, יותר ממיליון וחצי. כעת, שימו לב לנתון הבא: 1.35 מיליארד שקל, זהו סכום העמלות שנגבו ממחזיקי הכרטיסים במהלך שנת 2013. נתח נכבד מזה - מעל 500 מיליון שקל, הוא תשלום שאנחנו משלמים לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי עבור הזכות הגדולה להחזיק כרטיס אשראי בארץ הקודש, מה שמכונה "דמי כרטיס".

אם נסכם את הנתונים עד כה, נגלה כי ישראלים רבים מחזיקים מאות אלפי כרטיסי פלסטיק שלא נעשה בהם כל שימוש ועבור זה הם משלמים עשרות מיליוני שקלים.

איך זה קורה?

כמעט 70% מכרטיסי האשראי הם כרטיסים בנקאיים - כלומר כאלו שהונפקו על ידי הבנק (במסגרת שיתוף פעולה בין חברת האשראי לבנק בו מתנהל חשבון העו"ש) ותלויים במסגרת האשראי שמעניק הבנק.

אולם, באופן יחסי, רוב הכרטיסים הלא פעילים, הם דווקא כרטיסים חוץ-בנקאיים – כאלו שהונפקו ישירות על ידי חברות כרטיסי האשראי.

המציאות הזו נובעת ברקע השיווק האגרסיבי של חברות כרטיסי האשראי, בעיקר בעזרת מועדוני הצרכנות השונים. מי לא נתקל בניסיונות השכנוע ברשתות אופנה (המשביר לצרכן, H&O ועוד) או מזון (מגה, שופרסל ועוד) להצטרף לכרטיס אשראי שייקנה "שלל הטבות והוזלות"?

מי שבולטת במיוחד בתחום זה היא חברת כאל, השותפה, בין היתר, במועדון You, H&O, Cal 365 ו-Powercard. החברה מחזיקה גם בכמות הכרטיסים החוץ-בנקאיים הגבוהה ביותר - כ-820 אלף.

לרוב, הכרטיסים הללו ניתנים בפטור מדמי כרטיס בשנה הראשונה, אולם לאחר מכן מחזיק הכרטיס נדרש לשלם, גם אם הוא לא עושה בו שימוש. כך, גם כמות הכרטיסים הבנקאיים וגם הכרטיסים החוץ-בנקאיים גדלה משנה לשנה ואנחנו ממשיכים לאגור כרטיסי פלסטיק יקרים, לרווחת חברות האשראי.

כמה עולה להחזיק כרטיס אשראי?

"מחיר המחירון" של הכרטיס נע בין 13 שקל ל-20 שקל לחודש, לכרטיס רגיל או זהב בינלאומי, ובחישוב שנתי כ-200 שקל.

* על פי תעריפון הבנקים/חברות האשראי. בחלק מהכרטיסים ניתן פטור/הנחה בדמי הכרטיס, בהתאם לקריטריונים שונים

כך לדוגמה, עלות כרטיס אשראי בינלאומי, שהונפק ישירות על ידי חברת האשראי ולא על ידי הבנק, יעלה בלאומי קארד ובכאל 12.9 שקל בחודש ובישראכרט 17.37 שקל. כרטיס שהונפק על ידי הבנק יעלה בבנק לאומי (לאומי קארד) 13.9 שקל, בבנק דיסקונט (ויזה כאל) 19.8 שקל, בפועלים (ישראכרט) 17.37 שקל, ובמזרחי-טפחות (ישראכרט) 17.37 שקל. כרטיס "יוקרתי" יותר כגון "זהב" יעלה מעט יותר.

כדאי גם לשים לב לכך שהבנקים, המחזיקים בבעלות על חברות כרטיסי האשראי, מנפיקים ללקוחות את כרטיס האשראי של החברה הנמצאת בבעלותם (בעיה בפני עצמה). כך לאומי מנפיקה את לאומי קארד ופועלים את ישראכרט, כאשר כרטיס בנקאי כזה, יהיה יקר יותר מכרטיס חוץ בנקאי.

אם ההוצאה שלכם בכרטיס עוברת רף מסויים, אצל חלק מהמנפיקים תוכלו לקבל הנחה בדמי הכרטיס בהתאם לשימוש, ובהוצאה גדולה במיוחד – אף פטור מדי כרטיס.

ואולם, לקוחות רבים משלמים עבור הכרטיס מחיר מלא. אם אינכם לקוחות חדשים בבנק, חיילים או סטודנטים, או אינכם משוייכים למועדונים כגון חבר וארגון או הסתדרות המורים - המעניקים פטור מעמלת דמי כרטיס, הרי שתשלמו על הכרטיס מחיר מלא.

כך, באותה עת בה חלק מהכרטיסים ניתנים ללא עלות, או בהוזלה משמעותית, חלק אחר ניתן במחיר מחירון מלא, גם ובמיוחד אם לא גיהצתם.

אז אם אתם מחזיקים בכרטיס לא פעיל או כזה שנעשית בו עסקה אחת לחודשיים-שלושה, כדאי שתבדקו היטב כמה כסף אתם משלמים עליו והאם הוא באמת שווה את זה.