הפטנט בביטוח הראל: תספורת הסרטן המקנן

באחד הימים חש ע' ברע. הוא הובהל לבית החולים איכילוב. הרופאים גילו גוש במעי הדק. ע' הוכנס מיד לחדר ניתוח. הרופאים הוציאו את הגוש ושלחו אותו לביופסיה. התוצאות העלו את הגרוע מכל. הגוש היה ממאיר.

• העליון: לא לחשוף שם של תובע חברת ביטוח
• שוקה לא פראייר: סוכני הביטוח בקמפיין נגדי
  

ע' היה מבוטח בפוליסת בריאות בחברת הביטוח הראל. הביטוח כלל סכום חד פעמי של 25,000 שקל למקרה של גילוי מחלת הסרטן. ע' פנה להראל וביקש את תגמולי הביטוח. הראל סירבה לשלם. ע' פנה לעזרת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה.

מדוע אתם לא משלמים לו, שאל הרשם הבכיר צחי אלמוג את נציג הראל.

כי מחלת הסרטן קיננה בגופו עוד לפני שעשה אצלנו את הביטוח, ענה נציג הראל.

איך ייתכן, תמה הרשם הבכיר, הרי הסרטן אובחן אצלו הרבה לאחר תחילת הביטוח.

מועד אבחון המחלה לא חשוב, השיב נציג הראל, המחלה קיננה בגופו קודם לביטוח ולע' היה ברור כי היא תתגלה.

על מה אתם מבססים האשמה כבדה זו, שאל הרשם הבכיר.

נציג הראל שלף מכתב מפרופסור שמעון בר מאיר, מומחה למחלות מערכת העיכול. אכן, הודה המומחה, מחלת הסרטן אובחנה אצל ע' הרבה לאחר תחילת הביטוח. אבל בעברו היה ע' חולה צליאק וידוע כי מחלת הצליאק היא "גורם סיכון בשכיחות גבוהה לסרטן". לכן, קבע המומחה נחרצות, בעת שע' נכנס לביטוח, הסרטן כבר קינן בגופו.

זה נכון שכאשר עשיתי את הביטוח הייתי חולה צליאק, אישר ע', אולם לא עלה בדעתי שבכל חולה צליאק מקננת מחלת הסרטן. הדבר גם לא עלה בדעתו של נציג המכירות של הראל שמכר לי את הביטוח. עובדה: אני סיפרתי לנציג המכירות על מחלת הצליאק והוא אמר לי שאין צורך לרשום אותה בהצהרת הבריאות כי אין עליה שאלה. זו לא מחלה שהראל מעוניינת לדעת עליה. הביטוח נעשה דרך הטלפון והשיחה הוקלטה. אני מציע שבית המשפט יחייב את הראל להביא את קלטת השיחה והאמת תצא לאור.

הראל לא הרימה את הכפפה. היא לא הביאה את הקלטת לבית המשפט. האמת לא יצאה לאור.

הקלות שבה ניתן לשכור רופא מומחה

הרשם הבכיר קרא בעיון את מכתבו של המומחה בר מאיר והגיע למסקנה כי "קשה לתת לו משקל של ממש". המומחה לא בדק את ע'. הוא לא מפרט על מה הוא מבסס את מסקנתו. המומחה גם לא מסביר איך ייתכן שבעת ההצטרפות לביטוח כבר קיננה מחלת הסרטן בגופו של ע' כאשר זמן רב לאחר מכן ורק לאחר שע' הובהל לבית החולים ובוצעה בו ביופסיה, אובחן הגידול הממאיר.

מעבר לכך, הסביר הרשם הבכיר, כאשר מדובר בביטוח למחלות של איברים פנימיים, מועד גילוי המחלה הוא הקובע. אם המחלה מאובחנת לאחר תחילת הביטוח, הפוליסה מכסה את מחלת הסרטן גם אם קיננה בגופו של המבוטח בעת ההצטרפות לביטוח.

הרשם הבכיר מתייחס גם לעובדה שע' פירט בפני נציג המכירות כי הוא חולה צליאק. הראל יכולה הייתה לבדוק זאת בקלטת השיחה ולא עשתה כן. יש לזכור, הוסיף הרשם הבכיר, כי "הראל היא חברת ביטוח מקצועית ומיומנת. חזקה עליה כי השאלות המפורטות בשאלון הטלפוני הן הקרדינליות והקריטיות בעבורה כדי לשקול האם היא מוכנה לבטח את המועמד לביטוח אם לאו.

אף אחת מהשאלות בשאלון אינה מתייחסת ספציפית למחלת הצליאק או למשהו הקרוב לליקוי או מחלה במערכת העיכול. הראל גם לא הוכיחה כי לאור ההיסטוריה הרפואית של ע' היא לא הייתה מקבלת אותו לביטוח".

בסופו של יום, הרשם הבכיר צחי אלמוג חייב את הראל לשלם לע' את מלוא תגמולי הביטוח עבור מחלת הסרטן בתוספת הוצאות משפט בסך של 3,000 שקל.

כאן עולה שאלה מטרידה. איך זה שכל כך קל למצוא רופא אשר תמורת כסף מוכן לכתוב כל שטות? האם אדם שמתהלך עם תואר פרופסור באמת לא יודע את ההבדל בין גורם סיכון לבין "מחלה מקננת"? האם הפרופסור המכובד באמת לא מבין שהוא משמש חרב להשכיר בידי תאגיד ביטוח המתעלל במבוטח לאחר שהגורל כבר התאכזר אליו?