היועמ"ש: רק בית משפט יכריע בסוגיית ברית מילה
לאחר שנדרש לחוות דעת מתוקנת, הגיש היועמ"ש את עמדתו העקרונית ביחס לסוגיית כפיית ברית המילה בסכסוך גירושין, והתערבות בית הדין בנושא: ראוי שמחלוקת על עריכת ברית מילה תוכרע בבית משפט לענייני משפחה – ולא בבית הדין הרבני, קבע ויינשטיין, והוסיף כי לא ניתן לכרוך את הגירושין במילה
<< עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לפני כשבועיים הגיש היועמ"ש, יהודה ויינשטיין, את עמדתו לבג"ץ, וקבע כי "בית הדין חרג מסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה, ועל כן יש לקבל את עתירתה של האם". ואולם בדיון שנערך לפני כשבוע, תהו השופטים מדוע התייחס למקרה הנדון בלבד, לאחר שקבע כי מדובר בהליך רפואי, במסגרתו הילד יחויב לעבור ניתוח – מבלי להתייחס לעניין ברית המילה לגופה, כהליך ללא ניתוח. כן דרשו השופטים את התייחסות היועץ לעניין ברית המילה באופן כללי, ולסמכות בית הדין הרבני בעניינו.
- האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי"
- האם שחויבה למול את בנה עתרה לבג"ץ
- ביה"ד הגדול: אב ימול את בנו - למרות התנגדות האם
בעמדתו המשלימה שהוגשה היום (ה') לבית המשפט, קבע ויינשטיין כי הפורום המתאים להכרעה במחלוקת סביב עריכת ברית מילה לקטין, הוא בית המשפט לענייני משפחה, וכי לא ניתן לכרוך שאלה זו ב"ענייני גירושין" ולדון בה בבית הדין הרבני.
"יש לקבל את עתירת האם"
בעמדה שנוסחה באמצעות ד"ר חיה זנדברג, עו"ד תדמור עציון ועו"ד רן רוזנברג מפרקליטות המדינה, צוין כי השאלה איננה מסוג העניינים "הדרושים לשם חיסול יעיל של יחסי בני זוג המתגרשים זה מזה", שהוא המבחן המנחה בפסיקה לעניין סמכות בית הדין הרבני.
כמו כן, הם ציינו כי היא נוגעת רק לפורום המוסמך לדון בעניין, וכי בהחלט ייתכן שבמקרים רבים, כשבית המשפט האזרחי ידון במחלוקת בין ההורים בשאלת ברית המילה - יימצא שטובתו של הקטין היא בעריכת ברית מילה דווקא.
לצד כך חזר היועץ וציין כי לשיטתו, אין צורך להכריע במקרה הספציפי הזה בשאלה של סמכות בית הדין הרבני לדון במחלוקת בין ההורים בנושא ברית המילה, שכן הברית אמורה להתבצע בהרדמה, ולכן העניין ממילא אינו מצוי בסמכות בית הדין - ויש לקבל את העתירה.
בסמכותו של בית הדין?
לפני כחודשיים דחה בית הדין הרבני הגדול, באופן תקדימי, ערעור שהגישה אישה על החלטת בית דין אזורי
שחייב אותה למול את בנה, כפי שביקש האב. דייני הערכאה העליונה התרשמו כי סירובה של האישה למילת הבן איננה עניינית, אלא רק כלי לשיפור הישגיה במאבק הגירושין, ולפיכך אין לקבלה.
בית הדין הרבני הגדול אף הביע חשש כי המילה תהפוך לכלי במאבקי גירושין. הדיינים קבעו כי האב מחויב במצווה, וכי טובת הילד היא להיות נימול - בניגוד לטענת האם. "לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית", הוסיפו.
בעקבות כך, הגישה האם עתירה לבג"ץ, באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בדרישה לבטל את פסק הדין התקדימי, לאחר שלטענתם עצם הדיון בבקשת האב למול את בנו, היא חריגה מסמכות בית הדין. האם אף אמרה, בראיון מיוחד ל-ynet, כי התנגדותה לברית היא עקרונית, "לאחר שנחשפתי לכל המידע בנושא, ולמדתי וחקרתי. הבנתי שיותר בריא לא לעשות ברית מילה, ללא כל קשר להליך הגירושין... הוא (האב) לא התנגד, הייתה שתיקה של שנה - ואז זה עלה לראשונה בבית הדין הרבני. אני קיבלתי פיק ברכיים, הייתי בשוק טוטלי".
מנגד טען האב כי "במהלך הדיון הובהר מעבר לכל ספק שהאם היא זו ששינתה את דעתה לעניין ברית המילה בגלל הליך הגירושין. מתחילת הדרך רציתי לעשות לילד ברית מילה, ואני עדיין רוצה. יש לי אפילו אסמסים מהאם שבהם היא שואלת אותי מי המוהל שיעשה את הברית".
לפנייה לכתב/ת 
