זמני סיום תענית אסתר - והכל על החג

תענית אסתר היא אחת מהתעניות שנהגו ישראל לצום, "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם" (רמב"ם), והיא חובה על כל אדם בריא. עם זאת, נוהגים להקל ולפטור מן הצום נשים בהריון, וכן יולדות במשך שנתיים אחרי הלידה.

• היכנסו לעמוד פורים המושקע שלנו! 
  

מהי מצוות "מחצית השקל", כיצד ומתי מקיימים אותה?

בתפילת מנחה שלפני פורים (והשנה – היום, רביעי, תענית אסתר), נהוג לתת כסף לצדקה, לעניים או לישיבות, זכר למחצית השקל שניתן בזמן המקדש לצורך קורבנות ציבור.

נותנים כנדבת יד הנותן בעבור כל אחד מבני ובנות הבית, ולפחות חצי שקל. נוהגים לתת 3 מטבעות של חצי שקל (אפשר לתת סכום מסוים, לקחת 3 מטבעות מהקערה שבה הכסף, ולהניח את המטבעות באמירה "זכר למחצית השקל"). את הכסף תורמים למוסדות צדקה, ישיבות וארגוני חסד.

יש מחמירים לתת את השווי של מחצית השקל שמן התורה. מטבע זו משקלה כ 10 גרם כסף, ושוויה היום כ-25 שקלים. 

על מה יש להקפיד בקריאת מגילת אסתר?

• אנו נעביר כאן את קריאות המגילה: היום (ד') - ממתנ"ס הבונים בבת ים, ומחר (פורים בערים המוקפות חומה) – מירושלים. אין יוצאים ידי חובת מגילה בשמיעה זו.
  

אין להפסיק בדיבור עד סוף הקריאה, וצריך לשמוע את כל המילים. אם חיסר מילה אחת, לא יצא ידי חובה, וצריך להשלימה בקריאה בעצמו, ועדיף לקרוא ממגילה כשרה.

צריך לחנך גם את הילדים לשמוע את המגילה, ובכלל זה גם הדין של שמיעת כל המגילה, ולא להרעיש באמצע. לכן ילדים שאינם מבינים זאת - אין להביאם. צריך לזכור שקריאת המגילה היא המצווה העיקרית של פרסום הנס בפורים, ויש להעדיף את קיום המצווה הזו בהידור, על פני דברים אחרים החשובים פחות.

גם הנשים חייבות בשמיעת המגילה בלילה וביום כמו הגברים, שאף הן היו באותו הנס. אם קוראים לנשים בלבד, מברכים "לשמוע מקרא מגילה".

מדוע מרעישים בזמן השמעת "המן" בקריאת המגילה?

מקורו של מנהג זה הוא בדברי הרמ"א (רבי משה איסרלש), שגם הוסיף שאין לבטל מנהגים. ואולם פוסקים אחרים כתבו, שאם יש במנהגים צד של איסור - מותר לבטלם.

במנהג זה נגרמים קלקולים רבים: אין מצליחים לשמוע את כל מילות המגילה בגלל הרעש, מזלזלים בקדושת בית הכנסת, ולפעמים אף מזיקים לרכוש וגורמים על ידי הרעש צער רב לרבים מהמתפללים, עד שיש כאלה המעדיפים להתפלל במניין קטן - ולא לבוא לבית הכנסת. לכן היו, וישנן גם היום, קהילות שהחליטו לבטל מנהג זה לחלוטין.

מהן המצוות המיוחדות לפורים, מלבד קריאת המגילה?

מתנות לאביונים: שיעור המתנה הוא לפחות שתי פרוטות לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). אבל עדיף להרבות במתנות לעניים, מלהרבות סעודות ומשלוח מנות לחברים. צריך לתת את המתנות בפורים ולא לפני כן, ואפשר לעשות זאת על ידי שליח. אם לא מצא אפשרות בפורים, יפריש הכסף וייתנו אחרי החג.

משלוח מנות איש לרעהו: שיעור המשלוח הוא לפחות שתי מנות לאיש אחד. ה"מנות" הן מאכלים ומשקאות הראויים לאכילה מיד. יש נוהגים לשלוח אותן על ידי שליח, ואפשר גם על ידי ילד קטן. גם ילדים בני מצוות צריכים לשלוח לחבריהם. אנשים האבֵלים בפורים, שולחים מנות לאחרים, אבל אין שולחים להם (ויש מקילים בזה), ומותר לשלוח לבני משפחתם.

סעודת פורים: זמן הסעודה הוא דווקא ביום. יש לאכול לכתחילה לחם ובשר ולשתות יין, ונהוג לקיים הסעודה אחרי תפילת מנחה.

האם נכון שצריך להשתכר ולהתחפש בפורים?

מצוות הפורים היא לשמוח על הנס, ככתוב במגילה: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת

אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". בנוסף על השמחה בסעודה, תיקנו בין השאר שצריך להרבות בשתיית יין, והרבה הסברים נאמרו לדבר, ובפרט לנוסח הציווי הכתוב בתלמוד: צריך אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע בין "ארור המן לברוך מרדכי".

מכל מקום, אפשר לקיים זאת בסעודת הפורים בריבוי שתיית יין. לדעת הרמב"ם, מקיימים מצוות "עד דלא ידע" על ידי שינה, הבאה בעקבות שתיית יין מרובה מהרגלו. ולדעות רבות, במקום שיש חשש שהשתייה תביא לידי זלזול במצוות או לקלות ראש - אין לשתות.

מצוות השמחה מתחילה כבר מתחילת חודש אדר, ובפורים עצמו לובשים בגדים חגיגיים. בנוסף, נוהגים לשמוח בפורים על ידי בדחנות, ליצנות ותחפושות. מנהג התחפושות מבוסס על הפסוק במגילה "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט', א'), ולכן הופכים את התלבושות.

צריך להיזהר שלא להיכשל בעניינים אלה, כגון הלבנת פנים והעלבת הזולת מתוך שמחה, וכן שלא לזלזל בדברי תורה. הספרדים מחמירים שלא ילבשו גברים בגדי נשים, אף שהם לתחפושות.

מהו ההבדל בין ירושלים לערים אחרות בפורים?

ואילו בשושן הבירה נלחמו יום נוסף – בי"ד, והמנוחה – בט"ו. זכר לניצחונות אלה, נקבעו יומיים שמחה: "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (אסתר ט', כ,א).

כיוון שהנס היה בחו"ל, וכדי להדגיש את התקווה והרצון לקשר לארץ, קבעו כי כל הערים המוקפות חומה מזמן יהושע בן-נון, יציינו את הפורים באותו יום של השמחה בשושן הבירה.

בימינו יש עיר אחת שקיים בה תנאי זה בוודאות, והיא ירושלים. לכן בירושלים מקיימים את מצוות הפורים בט"ו באדר, ובכל הארץ בי"ד בו. במקומות שבהם יש ספק אם היו בזמן יהושע, נוהגים בהם מִסָּפֵק – יומיים פורים.

המשנֶה את מקומו באחד מהימים - משתנה דינו; למשל, מי שהיה בי"ד מחוץ לירושלים, ובליל ט"ו עלה לירושלים ולן שם - צריך לקיים את מצוות הפורים בשני הימים. יש פרטים רבים לדין זה, וצריך להתייעץ עם רב כיצד לנהוג במקרה של ספק.

האם יש איסור מלאכה בפורים?

מעיקר הדין אין איסור לעשות מלאכה בפורים, ואולם נהגו שלא לעשות מלאכות שאינן לצורך היום, או שיש בהן טִרחה מרובה. דברים שיש הפסד במניעת עשייתם - מותרים.