יושבים ובוהים: החיילים שמחפשים מטוס בים

הם בוהים שעות במשטחים ענקיים של מים שלעתים מיטשטשים עם עננים נמוכים. לפעמים הם מצמידים את מצחם לחלונות המטוס לכל כך הרבה זמן שהם משאירים סימני שומן על הזכוכית בעוד עיניהם עדיין סורקות למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה, תרות אחר משהו - כל דבר - שיכול להסביר מה עלה בגורלו של המטוס המלזי.

עוד חדשות בעולם:

צבא בריטניה פוצץ חזירים חיים באימונים

מוזמביק: זה לא אונס קטינה אם תתחתן איתה

אחרי טוויטר: ארדואן סגר את יוטיוב

המצוד אחר טיסה MH370, שנעלמה ב-8 במרס בדרכה מקואלה לומפור לבייג'ינג, מורכב מעבר לכל דמיון, החל משטח החיפושים הנרחב דרך מרחקו הגדול מהיבשה ועד תנאי מזג האוויר שמקשים עליו. אך למרות הטכנולוגיה החדשה והמשוכללת ביותר שנמצאת על המטוסים וכלי השיט שמשתתפים בחיפושים, הכלי הטוב ביותר של המחפשים הוא זוג עיניהם.

יושבים ובוהים. משמרת של שעה(צילום: רויטרס)

בוהים גם במסכים(צילום: רויטרס)

מאמצי החילוץ וההצלה הם חלק קטן ממה שהטייסת של גרהם עושה וזיהוי על ידי הראייה היא חלק קטן עוד יותר. אך כל מי שבמטוס לומד לעשות - וזה לא קל כמו שכולם חושבים. גרהם למד את הכישורים הללו באימונים שארכו שנה בקנדה ונמשכו לאחר מכן כחצי שנה בניו זילנד. אנשי הצוות צריכים לדעת מה הם עושים כי הציוד האלקטרוני שבמטוס לפעמים לא מספיק. "'אוריון P-3' מצויד בחיישנים מתקדמים והם שימושיים מאוד לכל מיני תפקידים, אבל עבור משימת החילוץ וההצלה - העיניים הם הכלי הכי טוב שיש", אמר בבסיס חיל האוויר ליד פרת' שבאוסטרליה.

גרהם(צילום: AP)

בין דפנות מטוס P-3, החיילים ישובים בתוך כסאותיהם המופנים לחלונות, נשענים לעבר השמשות ו"מדביקים" את פרצופיהם לזכוכית. כשהשומן מעור מצחם נמרח על השמשה, הם מנקים אותה עם מטלית למשקפיים. ישנם שני חיילים מכל צד של המטוס. מרפקיהם נחים על מדף מרופד ומחזיקים את משקפות בידיהם. בכיס קטן שמוצמד לחלון יש הוראות בטיחות, מדריכים והמון שקיות הקאה. הם השתמשו בהן לפחות פעם אחת.

עצם כתום הופך לגוש אצות

כל פרט אפילו הקטן ביותר עשוי להיות המטוס שאותו הם מחפשים - כל עצם לבן, כל חפץ עם זווית שנראה כאילו נבנה על ידי אדם וגם כל דבר כתום - משום שחפצי טיס צבועים בדרך כלל בצהוב או בכתום. לעתים הם קולטים גושים כתומים ולאחר שלבם קופץ לרגע הם מגלים כי מדובר בסבכי אצות.

טסים כמו מכסחת דשא. טייסים אמריקנים(צילום: רויטרס)

אין אדם אחד שתפקידו היחידי הוא לשבת ולבהות בים. כולם מחליפים עמדות כל הזמן - הנשק האולטימטיבי נגד העייפות. שלושים דקות בכיסא זה הזמן האידיאלי, אך הם יכולים להמשיך גם שעה. יותר מזה, היעילות שלהם מידרדרת.

בישופ מסביר כי הפסקות הן קריטיות כדי למנוע מהם להחליק לתוך בהייה, ממש כמו חלום בהקיץ. "בני אדם לא בנויים להיות מוניטורים טובים, אנחנו ממש לא טובים בלשבת בחדר שליטה ולבהות בדברים זזים. וזה מה שקורה כשאתה ביחידת חילוץ והצלה ומחפש אחר דבר-מה".  

(צילום: AFP)

(צילום: AP)

איש צוות אחר בדיוק מסיים את הבהייה השעתית שלו מול החלון, האחרונה להיום. הוא מסתובב לאחור, עוצר לרגע, עייפות ניכרת על פניו, עיניו כמעט יוצאות מחוריהן. לבסוף הוא ממצמץ, מנענע את הראש ואז קם והולך.

מזג האוויר מסבך הכול

גרהם מספר כי אמנם אנשי הצוות שותים ואוכלים טוב, יש להם רק ממש קצת הזדמנויות להפסקות מנוחה. כשאחד מהם מסיים משמרת בחלון, הוא עובר לתפקיד אחר - ניווט או תיאום טקטי. החלפות נעשות בזמן הקצר שבו המטוס מסתובב. אלה שצמודים לחלונות לא משים ממנו עד שמגיע איש צוות אחר, עומד בדיוק מעליהם ומחכה להחליק לתוך מושבם.

אבל מזג האוויר מסבך הכול. כשרגוע והים שטוח קל לזהות משהו חשוד. אך כשיש רוח והגלים גבוהים, התנועה והצבעים הופכים למפריעים. מהירות המטוס, גם היא, לא מאפשרת לבזבז זמן על אישור חפץ שנמצא לפני שהוא חומק מהמראה.

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

גורמים אלה הפכו את המצוד אחר טיסה MH370 סיוט לוגיסטי. בכמה מקרים המטוסים והספינות מנסות להתקרב לעצמים שמטוסים אחרים זיהו מוקדם יותר אך לא מצאו. "יש מקרים שבהם אנחנו מנסים לחפש שוב עצם או

 אפילו רפסודה שייתכן שמישהו זיהה. המטוס צריך כך לעבור שוב שש או שבע פעמים כדי למצוא אותו", טוען גרהם.

המשימה מעייפת, משעממת ולעתים מעיקה, אך כשתופסים איזה עצם חשוד מתחת - האדרנלין קופץ. הלבבות פועמים חזק. הדיבורים נעשים מהירים וקולניים יותר. "להמשיך ולחשוב על הרגעים האלה זה מה שגורם לך להמשיך את השעות הארוכות והשקטות האלו בטיסה. אולי זה מאחורי הגל הבא?"

משימת החיפושים אחר המטוס מלזי ענקית ומורכבת אבל עבור גרהם היא לא בלתי אפשרית. זו

לא משימת החיפושים הראשונה שלו ושל צוותו. ולעתים בשחת מופיעה המחט. "פותחים בחיפושים אחר קאנו אחד לרוחב האוקיינוס - אנחנו אלה שנמצא אותו", אומר גרהם. "תמיד יש תקווה".