המבקר: הממשלה הפקירה את העניים
כבר שנים שאין מדיניות, בקושי מעבירים תקציב, הבטחות מתפוגגות באוויר, מסתמכים על עמותות ומתנדבים. "לא מאפשרים מינימום של כבוד אנושי", כותב מבקר המדינה על הטיפול בעוני, ומביא דוגמאות: המשפחה שקונה רק כרוב ותפוחי אדמה, הילדים שאוכלים אצל חברים כי המקרר של אימא ריק. ישראל 2014
"חברה אשר אינה דואגת לענייה ולמעוטי היכולת החיים בקרבה, אינה פוגעת רק בכבודם ובזכויותיהם, אלא פוגעת גם בדמותה שלה. מדינה אשר לא מבטיחה כראוי את זכותם לחיים במינימום של כבוד אנושי, מפרה את חובתה כלפי כלל החברה לכבד את זכויות היסוד של האדם באשר הוא אדם" (מתוך המבוא לדו"ח מבקר המדינה).
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
894 אלף ישראלים, בהם 306 אלף ילדים, דיווחו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה. על אף הנתונים הקשים שמציג הביטוח הלאומי מדי שנה על תוחלת העוני, המדינה לא עושה די לצמצם את ממדי התופעה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי, המהווה למעשה כתב אישום נגד הממשלה שלא עמדה במחויבותה לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה וטרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת המגובה במשאבים הראויים להתמודדות יעילה עם התופעה הנרחבת של אי-ביטחון תזונתי.
"עוני אינו גזרת גורל", הדגיש מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, במבוא לדו"ח החמור. הוא ציטט את שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, שכתב: "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע, צריך שכל אדם יהיה שבע כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם".
המבקר כתב כי הממצאים העולים מהדו"ח קשים ביותר ומלמדים כי במובנים רבים המדינה לא עמדה במחויבויותיה לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה וטרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת המגובה במשאבים הראויים להתמודדות יעילה עם התופעה של אי-ביטחון תזונתי. מהדו"ח עולה כי פעולות הממשלה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי - הקצאת משאבים ממשלתיים בסכומים נמוכים והמשך הישענות על משאבי המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למשפחות המצויות באי-ביטחון תזונתי - מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי.
שנה אחרי ההחלטה, כלום לא קרה
השופט בדימוס שפירא הדגיש כי חדלונה של הממשלה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר. הוא ציין כי לגבי האוכלוסייה הערבית, שבה שיעור המשפחות שדיווחו כי חוו אי-ביטחון תזונתי היה קרוב למחצית, המדינה לא גיבשה מדיניות כוללת להתמודדות עם תופעת חוסר הביטחון התזונתי, ויישום המדיניות הקיים של תמיכה בעמותות מזון מעלה ספק אם מערך התמיכות הממשלתי תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם בעיית האי-ביטחון התזונתי היא חריפה, ובפרט בחברה הערבית.
הוא הוסיף כי היעדרה של מדיניות כוללת בתחום הנזקקות למזון מותירה את גורמי הרווחה בשלטון המקומי ללא הכוונה ראויה, וכל רשות פועלת על-פי תפיסתה ובהתאם לכלים העומדים לרשותה, וככל שישנם כאלה - רובם ככולם מקורם במגזר השלישי, כלומר בעמותות המסייעות לנזקקים. המבקר העיר כי מציאות זו גורמת לטיפול שאינו שוויוני בנזקקים ביישובים השונים בארץ, תוך הסתמכות על טוב לבם של תורמים ומתנדבי עמותות הסיוע והמזון.
לחצו להגדלה
"הלב דואב כאשר קוראים על משפחה עם ילדים שהמקרר בביתה ריק ממוצרי מזון או על משפחה שסיפרה כי לא רכשה פירות וירקות מפאת מצוקה כלכלית", כתב המבקר. "מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להשלים עם מציאות שבה מאות אלפים מתושביה מדווחים על אי-ביטחון תזונתי". המבקר כתב כי גיבוש מדיניות ממשלתית כוללת והקצאת משאבים סבירים בדרך נכונה יכולים לתרום לצמצומה של תופעה חמורה זו.
למרות הנתונים הקשים, כתב המבקר, הממשלה עדיין לא קבעה מדיניות לטיפול בנושא הביטחון התזונתי. המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בגיבוש המדיניות, התכנסה לראשונה רק בינואר 2013, כמעט שנה לאחר תחילת תחולתו של חוק המועצה, והיא מצויה בראשית עבודתה. בנוסף, לא נמצא שמשרד הרווחה נתן למועצה די אמצעים להפעלתה, והיא נשענה על אמצעים שהעמידו לרשותה גופים ציבוריים אחרים ועל פעילותם של מתנדבים. המבקר העיר כי נוכח חשיבות הנושא ובפרט נוכח ממצאי סקר הביטוח הלאומי יש לראות ליקויים אלה בחומרה.
התקציב נחתך בחצי
המבקר גם התייחס להחלטה מ-2009 להקים מיזם לקידום הביטחון התזונתי. השופט בדימוס שפירא קבע כי המחויבות הממשלתית למיזם הייתה מוגבלת מלכתחילה, שכן נקבע כי האחריות לטיפול באי-ביטחון תזונתי תמשיך להיות בידי העמותות, והמדינה תסייע רק להסדרת הפעילות של חלוקת המזון מצדן. לא זו אף זו, כתב המבקר, סוכם כי התמיכה הממשלתית תהיה חד-פעמית לשנים 2012-2010 בלבד. יוצא אפוא כי משמעות המגבלות שנקבעו מלכתחילה במיזם הייתה המשך הישענות על עמותות הסיוע כגורם המממן.
אבל זה לא הכול: ביצוע המיזם החל באיחור ניכר, שנתיים וחצי מהמועד שבו סוכם שיתחיל. בנוסף, סך כל התקציב שהממשלה העמידה לטובת המיזם היה כ-12.5% בלבד מהתקציב הממשלתי שיועד לו מלכתחילה. המבקר כתב כי דברים אלה מצביעים על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול בנושא בכללותו, שספק אם היא מאפשרת למדינה לממש את מחויביותה לקידום הביטחון התזונתי בהיקף ראוי.
המבקר גם מתייחס לתמיכה בעמותות המזון. הוא מצא כי משרד הרווחה מקצה בכל שנה כספי עזבונות לטובת העמותות. סך ההקצאה של משרד הרווחה עמד בשנת 2012 על 14 מיליון שקלים, ואילו בשנת 2013 התקציב נחתך ל-7 מיליון שקלים בלבד. אבל העמותות, לפי המבקר, אינן פועלות בקרב הערבים – שם שיעור האי-ביטחון התזונתי גבוה מאוד. המבקר העיר כי עולה ספק אם מערך התמיכות הממשלתי בעמותות המזון תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם הבעיה חריפה, ובפרט בחברה הערבית. בשל האחוז הגבוה של ערבים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי תרגם משרד המבקר חלקים מהדו"ח לערבית.
העו"סית התרימה בעצמה
בדו"ח מובא לדוגמה מקרה שבו עובדת סוציאלית בנצרת, שטיפלה בזוג הורים עובדים ובשלושת ילדיהם, מצאה כי המקרר ריק. אם המשפחה סיפרה שבשנתיים האחרונות המשפחה לא רכשה פירות וירקות למעט כרוב ותפוחי אדמה. נוכח המצוקה של המשפחה ציינה העובדת הסוציאלית כי היא תרמה למשפחה כרטיס מזון מכיסה הפרטי ואף גייסה תרומות ממכרים.
המבקר מביא דוגמה נוספת מקריית-ים, שם בני זוג שאינם עובדים ביקשו סיוע עבורם ועבור שלושת ילדיהם. האם אמרה כי יש לה קושי ברכישת מוצרי מזון בסיסיים.
העובדת הסוציאלית ביקשה לכלול את המשפחה ברשימת המשפחות שמקבלות באופן קבוע סלי מזון מעמותה הפועלת בעיר, אך העמותה הודיעה כי לא ניתן להפנות אליה נזקקים חדשים.
בירושלים מפרט המבקר מקרה שבו אישה ערירית בשנות ה-50 לחייה, שאינה עובדת ומתקיימת מקצבת הכנסה, מצמצמת במוצרי מזון בסיסיים, ומדיווחי שכנים עולה כי לעתים היא אינה אוכלת. מבדיקה עולה כי האישה, שהיא נכה שאינה זכאית לקצבת נכות, קיבלה סיוע בפעם האחרונה בספטמבר 2012, אז קיבלה 125 שקלים.
מנצרת עילית הביא המבקר דוגמה של אם חד-הורית לארבעה ילדים שאינה עובדת ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה. לאם חובות כבדים, ובשיחה עם המורה של אחד מבניה היא ציינה כי המקרר בבית המשפחה ריק ולכן הוא אכל אצל חבר.
שר הרווחה מאיר כהן אמר בתגובה כי "הדו"ח מתייחס לתקופה שקדמה לכהונת הממשלה הנוכחית, וחשוב לי מאוד להדגיש כי הוא תואם בחלקו הגדול את המדיניות שאני מוביל, ובראשה אחריות המדינה על הביטחון התזונתי. מדינה אינה יכולה להתעלם מצרכים כל-כך בסיסיים של כ-300 אלף אזרחים".
השר הוסיף: "על כן החלטנו יחד עם שר האוצר להרחיב באופן משמעותי את התכנון המקורי של הפרויקט, וחשוב מכך – להוציאו אל הפועל. המאבק בעוני על תופעותיו הוא משימה ראשונה בחשיבותה".
לפנייה לכתב/ת 
