המרור של עובדי הדסה

השנה לא נערכה הרמת הכוסית המסורתית לרגל חג הפסח בהדסה עין כרם, השנה לא נרים כוסית, אין לכבוד מה. עובדי המנהל והמשק, הפרא-רפואיים, האחיות והאחים, הרופאות והרופאים לא התקבצו בחדר האוכל ולא שמעו דברי שירה וברכה חמים. לא הורמה כוסית לברך על מסירותו של הצוות שלא נטש את משמרתו הקשה למרות שמשכורתנו לא שולמה. חלקנו אף זכה לתלושי שכר שליליים, המעידים על כוונה אבסורדית של הריבון שנשלם על הזכות לשרת לילות כימים, חגים ושבתות, את ציבור החולים הירושלמי.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

לגליזציה עכשיו / אסף הרדוף

מחאת עובדי הדסה(צילום: בראל אפרים)

"נעבור במדבר האיוולת". המשבר נמשך (צילום: בראל אפרים)

לא נרים כוסית לכבוד הניסיון הזדוני להרוס את המוסד הרפואי המפואר ביותר בארץ, האחראי ליותר מ-40% מהמחקר הרפואי במדינת ישראל כולה, שהיה ועודנו בית הספר למנהלי המחלקות בכל בתי החולים, שמצוינותו הקלינית ושמו הולכים לפניו בכל העולם. בית ספר לרפואה המכשיר חלק משמעותי מפרחי הרפואה ובלעדית את עתודת הרפואה הצבאית.

לא נרים כוסית לכך שמפעל אדיר, שנוסד בחזונה של אישה ציונית בשם הנרייטה סולד, שכאבה את העוני והחולי בארץ לפני מאה שנה והקימה יש מאין, בנדבנותן של נשות הדסה, את כל תשתית הרפואה, מצפת ועד באר שבע. לא רק שמפעל זה אינו זוכה לתודה ולהוקרה שלהם הוא ראוי אלא מועלה על מוקד ה"מגיע לי" הישראלי.

אולי נעלה על נס את העובדה שמוסד חיוני המעניק שירות רפואי ציבורי מוכנע לחוקי רגולציה דרקוניים כמוסד ציבורי ולא זוכה לתמיכה כשאר בתי החולים בשל הבעלות הפרטית? אבסורד מתמשך שהביא את הנהלת הדסה בסופו של יום, בעידודו המלא של משרד האוצר, לפנות להליך כוחני והרסני ביותר של הקפאת הליכים, שמטרתו האחת היא לנהל משא ומתן כשאקדח מכוון לרקתם של העובדים, הנושים העיקריים של בית החולים. אותם מטפלים שהוגדרו בבית המשפט "ספק חיוני" ומתנהל נגדם מסע הכפשה חסר תקדים, בצד פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות, ממשיכים מתוך אחריות להעניק טיפול מסור. המפתח לפתרון המשבר ולשיקום חורבן ההקפאה נתון רק בידי אותו צוות רפואי מעולה ובלתי ניתן להחלפה - במדינה שבה קיים מחסור בולט ברופאים ובאחיות. אי אפשר בלעדיו.

לא נרים כוסית לכבודה של ממשלת ישראל, שלא בנתה ולו בית חולים ציבורי אחד בירושלים רבתי ונסמכת על פילנתרופיה שאותה היא אינה מוקירה. ממשלה המצמצמת שנה אחר שנה את אחריותה כלפי אזרחי המדינה בנושאי ליבה, וממשיכה להפריט שירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. ממשלת מדינת תל אביב, שפקידיה גוררים רגליים במכוון חודשים רבים ופוגעים אנושות במעסיק השני בגודלו בירושלים רבתי, אבן שואבת כמעט יחידה לצעירים. קל לזרוע חורבן והרס, קשה ויקר עשרות מונים לבנות ולתקן.

מערכת הבריאות במדינת ישראל קורסת ושר האוצר וראש הממשלה לא נחלצים למצוא פתרון למוסד שממשלות נאורות חפצות בשכמותו. הם בטוחים שעובדי המוסד צריכים לממן מכיסם את מדיניות החסר של משרד הבריאות. אבל הצוות הרפואי בהדסה, שרואה יום וליל את הלבן בעיניים של המוות והסבל האנושי, שיודע להתמודד עם פיגועי טרור, דימום קשה ומחלות סופניות, מוכה, חבול ומושפל ככל שיהיה, לא נבהל ולא נשבר. לא מממשלה שאינה לוקחת אחריות ולא מהנהלה עם ראיה כלכלית שעדיין לא הפנימה שבלעדינו אין הדסה.

אנחנו לוקחים את גורלנו בידנו. יחד נחצה את ים האטימות הפקידותית, נעבור במדבר האיוולת ונמשיך חדורי אמונה בצדקת דרכנו הרפואית האחראית, הראויה והחומלת, לשאת עיננו לתמונתה של הנרייטה סולד ולהבטיח לה ולנו, שלא ניתן ליהלום שבכתר הרפואה הישראלית ליפול.

ד"ר שגית ארבל-אלון, יו"ר ועד הרופאים הבכירים, בתי החולים של הדסה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il