כך פספסנו את המימונה הייקית (אבל אפשר לתקן)
מזל שהייקים לא שרדו. כל התרבות העילאית הזו. לאן היינו מגיעים? הרכבות היו מדייקות, בומים של ברהמס היו מבקיעים את עור התוף, ושנת הלימודים הייתה מתחילה בראשון לספטמבר פונקט, בדיוק של פלישה גרמנית לפולין. ובכל זאת, הייתי שמח לו הוקדש רק יום אחד בשנה לייקה-פֶסט
לא אחת תהיתי כיצד נראה היה יום חגה של העדה הייקית בישראל. אני מודה שצירוף המילים "עדה" ו"ייקים" קצת Unnatürlich, צורם בצורתו המאוד לא טבעית. הרי "עדה" הוא מושג מאוד אזייאתי, שכן ייקים אינם נבדלים לעדות ואינם מתלהקים ללהקות (וודאי שלא בין שתיים לארבע אחר הצהריים).
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
גם חיפוש המילה "ייקים" ב"גוגל" הניב באחת התוצאות הראשונות: "מכירת לייקים לפייסבוק", ללמדך כיצד השתלטה התחמנות על שרידי המותג המרכז-אירופי. בכל זאת, הנחתי שגם לזרם האינדיבידואלים הייקים קיימת מן הסתם איזו מסגרת קולטוריסטית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
אז מה יהיה לנו באותו ייקה-פֶסט דמיוני? כל ילד שגדל על שיר ה"הופה רייטר" הסאדיסטי (שבסופו טובע הפרש עם סוסו בביצה), יודע כי המטבח הייקי אינו משתווה לבן-דודו המפולפל, הרותח, המזיע והאימפולסיבי מצפון-אפריקה. לכן אין לצפות למופלטות מרהיבות, אלא למזונות אנמיים ודהויים דוגמת "קפה מיט שווארצוואלד קוכן", או לכל היותר ל"אפְּפֶל שטרודל מיט שלאגזָאנה" (שטרודל תפוחים עם קצפת).
אהלן וסאהלן בגרסת בטהובן
גם מהאגף הווקאלי לא כדאי לצפות לניסים גלויים. פה לא תתקבלו ברוחב לב לצלילי "אהלן וסהלן, אהלן ביכום" בהפגזת דציבלים נדיבה עד לשעות הקטנות של הלילה. לכל היותר תושמע איזו סימפוניה בטהובנית בבית קפה קטן בדיזינגוף שטראסה, וגם זה כאמור, לא בשעות השלאף-שטונדה, חלילה.
האורחים אינם מעוררים התלהבות אף הם. את מקום הרבנים עתירי כוחות-הפלא והפוליטיקאים
מזל שהייקים לא שרדו, זו יכולה הייתה להיות קטסטרופה. כל התרבות העילאית הזו, הקרירה, הצייקנית, הדקדקנית, לאן היינו מגיעים? הרכבות היו מדייקות במועדן עם או בלי גילה אדרעי. בומים של ברהמס היו מבקיעים את עור התוף באוזנינו כל אימת שב.מ.וו הייתה חולפת בסמוך, ושנת הלימודים הייתה מתחילה בראשון לספטמבר פונקט, בדיוק של פלישה גרמנית לפולין.
בואו ננסה את הייקה-פסט
הייקים לא שרדו משום שכל אחד מהם הוא התגלמות הדומקופף. הצנונים הללו לא התאימו את עצמם לסביבתם הלחה וההבילה. לא הייתה להם ה"חמימות", ה"משפחתיות" ה"עממיות" והצ'אפחות. מדובר בפוצים מדופלמים שאינם מבינים בדיחות, קריצות, מעטפות, עסקאות סיבוביות ועוד מנעד רחב של מושגי יסוד הכרחיים, הנלמדים בקורסי מבוא למזרח התיכון. הרי למילה "קומבינה" אין מקבילה במילון הייקי, וגם לו הייתה, אין שום סיכוי שה"פוצים" היו יודעים כיצד להשתמש בה.
כך הלכו קהילות יקה-לנד ודעכו. מורשתם נזנחה, דור ההמשך הוכחד בידי טורפים תרבותיים אגרסיביים - ואנחנו נותרנו בחיקה החמים והחמולתי של הלבנטיניות, זו שכל המעז לערער על אדנותה המקופחת הרי הוא בחזקת גזען.
בכל זאת, כחובב נוסטלגיה הייתי שמח לראות יום על לוח השנה העברי הצפוף שיוקדש לייקה-פסט. הוא מן הסתם יתקיים במועדון הייקה באחת המושבות הגרמניות. איני סגור כרגע על התאריך, אך אין לי ספק שאיש לא יאחר, בפקודה. בכל מקרה, החגיגות לא תארכנה אחרי שמונה וחצי בערב. הרי מחר צריך לקום לעבודה. סדר חייב להיות.
<< לכל הטורים של אסף וול >>
