קול באישה ערבה: הנשים פותחות פה
אילנה עדני בחרה להופיע בפני נשים אחרי שנים של תסכול. ציפי קולטניוק, חסידת חב"ד, לא חשבה שהיא מסוגלת לשיר עד ששכנה חילונית שמעה אותה, וליאת יצחקי החליטה לחצות את הקווים האדומים - ולשיר בפני קהל מעורב. הזמרות הדתיות והחרדיות כובשות את הבמה - אך הנהנות לרוב הן קהל הנשים
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
טרנד "הזמרות" במגזר הדתי והחרדי, כבר מזמן איננו תופעת טבע, אך ריבוי המופעים והפיכתם לקונצנזוס מגזרי עדיין איננה עניין של מה בכך. הקשיים לא נעלמו, וההלכה היהודית עדיין אוסרת על גברים לשמוע שירת אישה.
עושים פסח בערוץ היהדות:
ברשימת הזמרות והיוצרות הדתיות הבולטות שהצליחו להתמקם בנקודות שונות על מפת ההשמעות, ניתן למנות את אתי אנקרי, אודהליה ברלין, נשמה קרליבך, עדי ארד, חדווה לוי (זמרת החרדית מוכרת), חגית והילה כפיר ולאה דרור. לאחרונה חשפנו כאן את עינת רוזנפלד, זמרת חרדית-ברזילאית. הרשימה השמית המלאה מונה עשרות נשים, לא פחות.
אילנה עדני: "הנשים משתוללות בהופעות האלו"
ובעוד חלקן בחרו במודע להופיע בפני קהל מעורב, בחרו אחרות להישאר נאמנות לצו ההלכה היבש , ולהגביל עצמן לקהל נשי בלבד. כאלו הן אילנה עדני וציפי קולטניוק, שתיים מאלו שראיינו, שביקשו להבהיר ששיריהן מיועדים לאוזן נשית בלבד. אך האם מדובר "בתג במחיר" שאותו משלמות זמרות שומרות תורה ומצוות - או שמה פשוט במופעים מסוג אחר?
באתרה של הזמרת אילנה עדני (31), זמרת נשים חרדית-לאומית, ניתן למצוא שלל "עדויות" מצולמות לאנרגיות הבלתי נדלות שמייצרים מופעים "על טהרת המגדר". "את קודם כל מביאה את המסר, ורק אחר כך מוזיקה", היא מעדכנת את סדר עדיפות.
עדני מופיעה בפני מגוון רחב מאוד של נשים: חרדיות, דתיות-לאומיות, אך גם נשים חילוניות. "נשים לא דתיות מזמינות אותי להופעות כל הזמן", היא מציינת. "חלקן רחוקות מאוד מכל ההווי הדתי, אך הקטע הזה של 'האחווה הנשית' דווקא מתחבר אליהן מאוד.
"זה קהל אחר. זה מדהים מה שקורה כשאין מיניות באוויר. את צריכה לראות איך בנות משתוללות ומתפרקות בצורה טוטאלית כשמוצאים את הגברים מהמשוואה. הן מרגישות יותר בנוח לבטא את עצמן עד הסוף, והשירה מגיעה ממקום שהוא נטו מוזיקה".
ההופעות של עדני הופכות לשלוש שעות של מוזיקת פופ, שהופכת לחסידית, שהופכת למזרחית, שמקנחת ברוק. עדני לא רק מחליפה סגנונות מוזיקאליים, אלא גם שפות: אנגלית, צרפתית, ערבית או פרסית, המושרות בזו אחר זו על במה אחת, לקול צווחות העונג של קהל הנשים המשולהב.
"אני משקיעה בהופעות שלי לא פחות מכל הופעה 'רגילה' ב'זאפה", היא מציינת. "יש לי נגניות משלי, תלבושות, ציוד מהשורה הראשונה. בקיצור, לא מתפשרים על כלום. מי שבאה להופעה שלי לא צריכה להרגיש שהיא מקבלת מוצר פחות טוב מכל הופעה של זמרת או זמר אחרים בגלל הדת".
ציפי קולטניוק: קריירה שהחלה מסוד כואב
ועם זאת, ההחלטה לבחור בקריירת שירה איננה דבר מובן מאליו כלל ועיקר. בטח לא למי שמגיעה מהמגזר החרדי כציפי קולטניוק (29), חסידת חב"ד מקריית עקרון. קולטניוק מתחזקת קריירה טרייה, ומספרת כי במשך שנים נלחמה בדחף המאכל לשיר את עצמה לעולם, בייחוד כשהרומן הסודי עם השירה החל דווקא בטרגדיה אישית קשה.
לבקש היוצרת, שיריה מיועדים להאזנה לנשים
"נולדתי במשפחה חסידית שורשית, אך כזו שכן העניקה לנו חשיפה רבה לעולם", היא אומרת. הוריה של קולטניוק היו פרופסור לאלקטרו-מכניקה ואמה - פסנתרנית מקצועית. "הם הגיעו מרוסיה לישראל, ואמא עוד הספיקה להופיע בקונצרטים שם, לפני שהתמסרה בארץ לגידול הילדים (אחד-עשר במספר). כולנו למדנו מוזיקה, וכל אחד פרש בשלב כלשהו.
"הבית היה מאוד מוזיקאלי. אני זוכרת אותנו, האחים, בכל מני הזדמנויות חגיגיות 'בקונצרט משפחתי', שבו אמא על הפסנתר ואנחנו שרים כולם סביבה. אני אישית למדתי לנגן מגיל 6 עד 11. אבל אחרי שאימא שלי נפטרה, שיעורי המוזיקה פשוט לא היו בראש סדר העדיפויות יותר".
"לא חשבתי שאני שרה יפה"
הטרגדיה של פטירת האם, הנישואים המחודשים של האב, והמעבר לאזור מגורים אחר - דחפו את קולטניוק אל חיקו המוכר והמנחם של הפסנתר. "זה היה משהו שהייתי עושה עם עצמי, כשאף אחד לא היה בבית. בהתחלה הייתי פשוט מנגנת יצירות בעל-פה, ואז התחלתי גם להלחין.
"התחלתי עם פסוקים מתהלים שהרגשתי שמחזקים אותי, ובהמשך הגיעו גם השירים האישיים. האמת שלגדול כמתבגרת בלי אמא, היה תהליך לא פשוט וקשה, והמוזיקה הפכה פשוט למפלט, לתרפיה שלי".
אך גם משבחרה, סוף-סוף, לשתף ביצירותיה חברות קרובות - המחשבה על קריירה מקצועית נפסלה על הסף.
קולטניוק הספיקה בינתיים להינשא, לצאת לשליחות ברוסיה ולחזור, לפתח קריירה כאשת תוכן וללדת שלושה ילדים. ובכל זאת, משהו היה חסר. "מי שבסופו של דבר גרמה לי 'ללכת על זה', הייתה שכנה שלי, אישה חילונית שאמרה לי יום אחד: אני כל הזמן שומעת אותך שרה לילדים שלך. יש לך קול יפה מאוד. חבל שאת לא עושה עם זה משהו".
אחרי שיעורי גיטרה אינטנסיביים ושיעורי פיתוח קול, הגיע גם המפיק אמיר ביטון שברזומה שלו הופיעו שמות כמו שלומי שבת ואמיר בניון, וכך נולד הדיסק "בשבילי נברא העולם", אלבום אינטימי, רגיש וחשוף שבמרכזו שיר שהלחינה קולטניוק כמתבגרת בעלת דימוי עצמי נמוך.
"בסופו של דבר, רציתי ליצור אלבום שכל אישה ששומעת אותו תיהנה מהמוזיקה בלי קשר לדת", היא אומרת. "אנחנו חיים בעולם כל כך חיצוני ותחרותי, וכל כך קל ליפול למקומות של חוסר ביטחון ותחושה שכלום לא מספיק. כולנו מתמודדות, והדרך להרגשה טובה לא יכולה להתבסס רק על עוד דיאטה. הערך שלי זה לבנות את עצמי מבפנים. זה לקח שהייתי צריכה ללמוד על בשרי, ועכשיו אני מעבירה אותו דרך השירים שלי הלאה".
ליאת יצחקי: "זמרת נשים" אך מופיעה לכולם
גם הזמרת ליאת יצחקי עברה דרך ארוכה מהנערה הדתית מבית שאן שנגנה סונטות בפסנתר, לזמרת איכות, שמבקרי המוזיקה הישראלים גומרים עליה את ההלל. "עשיתי את המסלול הכי קלאסי שאפשר: לימודים באולפנה, ולאחריהם שירות לאומי", היא מעידה. "למדתי משפטים ב'בר אילן', והמעניין הוא שהתחום שסקרן אותי היה קניין רוחני וזכיות יוצרים. אבל זה, פחות או יותר, הקשר היחיד לעולם שבו אני נמצאת היום".
(צילום ועריכה: ניר וייס, צולם באולפני "טריטורי". נגנים: נדב ביטון, אלעד סרי, ליטל הגאין, מאור שושן, חגי אדוריאן)
על אף שהיא מנגנת על לא פחות משבעה כלים שונים, מוזיקה מעולם לא הייתה כיוון מקצועי עבור יצחקי. "חיברתי את שירי 'הפזמון-סניף' ואת שירי ההכתרה לרבנית פורים", היא נזכרת בחיוך.
יצחקי החלה להופיע בערבי נשים, אך כיום היא שרה גם מול קהל מעורב, בדרך שהיא מגדירה בתמציתיות כ"צעד קדימה שניים אחורה". "חייתי בתחושה שאישה לא יכולה להשמיע את הקול שלה. יש דעות לכאן ולכאן, כמובן. אני קיבלתי את ההחלטה שלי כן להופיע מול כולם. מצד שני, 90% מההופעות שלי הן לנשים בלבד, פשוט ככה יוצא".
שרות ברגשות מעורבים
אצל הזמרת אילנה עדני, שעברה מסלול דומה, התקבלה החלטה אחרת: "האמת היא שכמעט הגעתי ללהקה צבאית", היא חושפת. "ביום של המיונים עמדתי כבר בפתח החדר, ואז עשיתי אחורה פנה, ומשם לרבנות - להצהיר על דתיות. בכיתי בלי הפסקה עם הפטור ביד, ועם זאת, ידעתי שעשיתי מבחינתי את הדבר הנכון.
"אני באה מבית בוכרי, שזה לא פחות מבית חרדי. נשים לא אמורות לשיר, הן אמורות ללכת לאקדמיה ולצאת עם מקצוע ביד, רצוי במשפטים. אז עשיתי שירות לאומי כמדריכת טיולים לנוער במצוקה, ואמרתי: אני הולכת על משפחה וילדים, וזימרה תבוא בהמשך".
עדני החלה את דרכה המקצועית בכלל בעולם התקשורת, כדוברת של שרים חברי כנסת, "אך לאחר עשור שלם של ניתוק מהמוזיקה, פיתחתי, בסופו של דבר, התמרמרות פנימית על העניין הזה. הקטע הזה של להגיד, אני אוהבת את השם ויש הלכה אחת שאני לא אוהבת, הוא לא אני. בעלי מאוד עודד אותי ללכת עם זה קדימה, אבל לא על חשבון ההלכה.
"התייעצתי עם רבנים לגבי כל הגדרה: מה בדיוק מותר לי. זה בסופו של דבר תחום שצריך להתפרסם בו. ואז הבנתי שעיקר ההלכה היא לגבי הופעה חיה מול גברים, ובשאר יש גדרים וחומרות, וזה לא מוחלט לגמרי". כיום מושמעים שיריה של עדני אף בתחנות רדיו חילוניות, לאחר היתר שקיבלה לדבריה מהרב שמואל אליהו, רבה של צפת.
גם ציפי קולטניוק הגיעה אל הריאיון ברגשות מעורבים. גם היא שואלת רבנים מהחסידות לפני כל צעד פרסומי, ובכל זאת, דווקא מהמרחק בין הגדרים ההלכתיים לאלה המגזריים, היא חוששת במיוחד: "גם בהופעות לקח לנשים זמן לעכל את זה שאני שרה את עצמי וחושפת חולשות. זה לא מקובל אצלנו. לכן על אף שלפרסום השירים כאן קדמה תשובה ברורה מרב, אני בטוחה שיהיו רבים במגזר שזה לא יספק אותם.
"בסופו של דבר, אני מרגישה היום צורך להיות מחויבת להלכה, ולא לדעות כאלו ואחרות של אנשים שיגידו 'היא לא חרדית', או משהו בסגנון".
