מחקר בבנק ישראל: יקר להיות הורה בארץ
חוקרי בנק ישראל: מדינות ה-OECD מסייעות להורים צעירים יותר מבישראל. הפיתרון: לסייע לצעירים ולגבות יותר מס מהורים שילדיהם בגרו. המחקר מאשר את התפיסה לפיה ילדים גדולים יקרים יותר: פעוט עד גיל 4 "עולה" למשפחה 664 שקלים בממוצע כל חודש, בני 14-5 דורשים רק 292 שקלים, אך בגיל 18-15 ההוצאה מזנקת ל-964 שקלים
הסיוע שמעניקה מדינת ישראל לזוגות הצעירים נמוך יותר מאשר בכל המדינות החברות בארגון ה-OECD - כך עולה מחקר שפרסמו ד"ר עדי ברנדר ממחלקת המחקר של בנק ישראל ופרופ' מישל טרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית. החוקרים בחנו את היקף ההוצאות וההכנסות של משפחות עם ילדים ואת היקף הסיוע שמעניקה המדינה, בעיקר דרך קצבאות ילדים והטבות מס להורים.
- חולצה ב-11 ש': בגדי ילדים קונים באינטרנט
- עוזרים כלכלית לילדים? ודאו שאתם יכולים
- חוזרים לגור עם ההורים? כך תתמודדו איתם
מסקנתם היא, כי בכל המדינות החברות בארגון המאגד את המדינות המפותחות כלכלית, המדינה מסייעת להורים יותר מאשר בישראל. החוקרים אף ערכו סימולציה של תכנית ממשלתית להגדלת הסיוע להורים לילדים צעירים על חשבון העלאת שיעור מס ההכנסה לאוכלוסייה מבוגרת יותר, וטוענים כי תכנית שכזו יכולה "להגדיל משמעותית את התועלת לאוכלוסייה בזכות חלוקת התצרוכת על פני מחזור החיים של המשפחה". כלומר, המדינה תסייע יותר לאזרחים כשילדיהם בגילאי בית הספר, ותיקח מהם יותר מס כאשר הילדים יעזבו את הבית.
החוקרים בדקו ומצאו כי החברה הישראלית מתאפיינת בשיעורי תעסוקה גבוהים של הורים לילדים. בשנת 2012, שיעור התעסוקה במשקי בית של בני זוג הנשואים עד 10 שנים והורים לילדים עד גיל 9 עמד על רמה של 88.5%.
לטענתם, בחברה שבה יש שיעורי תעסוקה גבוהים להורים לילדים, מדיניות של תמיכה ממשלתית מוצדקת, שכן היא מגדילה את כושר ההשתכרות של ההורים בעתיד, ובכך מייצרת למדינה הכנסות ממסים שבאמצעותן ניתן לממן את ההטבות. "תוואי שכר עולה של ההורים לאורך החיים מצדיק סיוע ממשלתי בשנות ההורות", כתבו החוקרים. "הן, משיקולים של החלקת תצרוכת והן מפני שההכנסה הגבוהה יותר של ההורים בעתיד מהווה בסיס לתשלומי מס שיאפשרו איזון תקציבי בין הסיוע לתשלומים העתידיים".
כמו כן, מציעים החוקרים ליצור בישראל "שוק הון משוכלל", שיאפשר למשפחות ליטול הלוואות בשנים שבהן הילדים צעירים ולפרוע אותן מאוחר יותר, לאחר שהילדים עזבו את הבית.
עליית מחירי הדיור פגעה בהורים הצעירים
במחקרם, בדקו ברנדר וסטרבצ'ינסקי את ההשפעה של ילדים בגילאים שונים על ההוצאה המשפחתית. נמצא כי ההוצאה החודשית של ההורים גדלה בעקבות הצטרפות ילד חדש למשפחה בהיקף של 664 שקלים בממוצע עד הגיעו לגיל 4. לאחר מכן, ההוצאה החודשית הממוצעת לילד יורדת לרמה של 292 שקלים בחודש. אולם, עם הגיעו לגיל 15 ועד הגיעו לגיל 18, גדלה ההוצאה החודשית על ילד לרמה ממוצעת של 964 שקלים.
גורם אחד לתנודות בהיקף ההוצאה על ילדים בגילאים שונים הוא ההוצאה על חינוך. בגילאים 4-1 מוציאים ההורים על מסגרות החינוך לילד 492 שקלים בממוצע לחודש. בגילאים 14-5, יורדת ההוצאה על חינוך לרמה של 133 שקלים בממוצע לחודש ובגילאים 17-15 היא עולה שוב לרמה של 233 שקלים בחודש. אולם גורם זה אינו מסביר את העלייה בהוצאה החודשית כאשר מגיעים הילדים לגיל 15.
בשנים האחרונות, טוענים החוקרים, הורע מצבם של הורים לילדים בעיקר בשל התייקרות הדיור בישראל. "עליית מחירי הדירות פוגעת במשקי הבית שאין עדיין דירה בבעלותם - במידה רבה, זוגות שנישאו לאחר שהחלה עליית המחירים ועדיין לא קנו דירה", כותבים החוקרים. "הפגיעה נובעת מכך שזוגות אלה רואים את 'חלום' הדירה מתרחק מהם, והם נאלצים לחסוך יותר מההכנסה השוטפת כדי לממשו, תוך תשלום עבור שכירות במקביל".
נשים לא מרוויחות ואינן מנצלות את הטבות המס
אחת הבעיות המרכזיות שאיבחנו החוקרים במדיניות הסיוע להורים, היא הטבות המס לאמהות עובדות. לטענתם, בקרב הנשים ישנם פערי שכר ניכרים בין אמהות לאלו שאינן אמהות. הפערים בולטים בעיקר בגילאים 32-28, כאשר ניתן לראות שנשים שילדו בגילאים מוקדמים יותר ואלו שלא ילדו כלל מרוויחות 1,500-1,000 שקל יותר בממוצע מנשים שהפכו לאמהות בשנות ה-20 המאוחרות לחייהן.
התוצאה של פערי השכר הללו היא שרוב האמהות לא מנצלות במלואה את ההטבה העיקרית שמעניקה להן המדינה, שהיא נקודות הזיכוי במס. נמצא כי ל-58.4% ממשקי הבית שבהם יש ילדים נותרו הטבות מס לא מנוצלות בגלל שהאישה לא עברה את סף המס.
"בעת עיצוב מדיניות כלפי הורים עובדים חשוב גם להבין את התחלקות ההכנסה המשפחתית משכר, בפרט בישראל בה שיעורי המס תלויי מגדר", כותבים החוקרים. "מיקוד הטבות המס המשפחתיות בנשים בלבד (משנת 2012 מוענקות נקודות זיכוי גם לאבות לילדים עד גיל 3), הופך במקרים רבים את ההטבות האלה ללא אפקטיביות, שכן הנשים, דווקא בשנים שבהן יש ילדים צעירים במשק הבית, אינן מגיעות כלל לסף המס".
גורמים נוספים שמנו החוקרים לכך שהיקף הסיוע בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית הם: קצבאות הילדים הנמוכות, היעדר סיוע להורים לסטודנטים והיעדר מדיניות של פטור ממס על הוצאות הקשורות בגידול ילדים.
לפנייה לכתב/ת 
