השקעה חברתית: אג"ח שיסייעו לסטודנטים

מיזם פיננסי-חברתי חדש בישראל יגייס כספי משקיעים שיועברו למטרות סיוע לסטודנטים ומניעת נשירתם מהלימודים. את המהלך מובילים ארגון קרן רוטשילד קיסריה וארגון Social Finance Israel.

לכתבות נוספות בערוץ הלימודים של ynet:

גרה עם ההורים.לומדת אמנות בשביל הנפש

האקדמיה ללשון: לא ללימודי משפט באנגלית

יום פתוח באוניברסיטה: קרנבל בסגנון פריימריז 

התוכנית כוללת סיוע לסטודנטים בשלושה מישורים: האחד פיננסי, כלומר מלגות בהתאם למצב הכלכלי של הסטודנט ומשפחתו; השני, אקדמי - עזרה בשיעורי תגבור פרטיים או קבוצתיים; והשלישי - אישי-חברתי, כלומר גישה למנטורים ולרכזים שילוו את הקבוצה וילכו יד ביד עם הסטודנטים לאורך הלימודים.

הפרויקט יזהה את קבוצות הסטודנטים שבסיכון לפי הפרמטרים שדורגו בעת קבלתם לתואר. הפרויקט יתמקד בקבוצה שהתקבלה ללימודים עם ההישגים הנמוכים ביותר במבחני הבגרות והפסיכומטרי.

הכספים יגוסיו באמצעות הנפקת "אגרות חוב חברתיות". חלוקת הרווחים למחזיקי האג"ח תהיה לפי השוואה לשנים קודמות. כך לדוגמא, כאשר בשנת 2014 נשארו 50% מהתלמידים במסלול מסוים ובשנת 2015, עם ישום הפרויקט, הנשירה עמדה על 15% - כמות הסטודנטים שנשארה בזכות התוכנית, לעומת השנים הקודמות, תהיה הבסיס לחלוקת הרווחים. המודל מתבסס על ההנחה, לפיה כל סטודנט שנשאר ללמוד במערכת, מכניס למוסד הלימוד כספים באמצעות תשלום שכר לימוד וכן סבסוד ממשלתי עבורו.

לפי נתוני ארגון ה-OECD, כ-30% מהסטודנטים במדינות החברות בו נושרים בתום השנה הראשונה ללימודיהם, ואינם ממשיכים לשנה הבאה. בישראל הנתון עומד על 34% נשירה בשנה הראשונה.

חיבור בין שוק ההון לחברה

לדברי בוך, סטונדטים שנושרים גורמים להפסדים למוסד האקדמי בו הם לומדים: "בשנה השניה הכיתה מצטמצמת ואי אפשר להכניס תלמיד חדש במקום זה שנשר, ולכן יש כאן הפסד משמעותי".

סגן יו"ר קרן רוטשילד קיסריה, שלמה ינאי מוסיף: "פיתוח המודל נעשה במסגרת פעילות הקרן למיצוי ההשכלה הגבוהה גם בקרב אוכלוסיות בפריפריה החברתית, כחלק ממחוייבותנו לפיתוח מצויינות והגברת שיוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית".

מצידו של Social Finance Israel מוביל את המהלך יו"ר הארגון, רונלד כהן. לדברי מנכ"ל Social Finance Israel, ירון נוידרפר, "בעולם כולו יש צורך במימון נוסף לפרויקטים חברתיים. כיום יש מטרות חברתיות המומנות על ידי ממשלות או על ידי פילנטרופיה, אך הדבר אינו יציב ולא נמשך לזמן ארוך".

נוידרפר מוסיף: "אנו מחברים בין שוק ההון לתחום החברתי. אלו שני דברים שלא מתחברים באופן טבעי, אך אנו מפתחים כלים שנותנים פתרונות לכך. מעבר לרווח הכלכלי, מדובר כאן ברווח חברתי שאנו כלל לא סופרים. המדינה מרוויחה עוד משפחות שמרוויחות כסף, התמ"ג עולה וגם הפרויקטים שמשקיעים בסטודנטים אינם למטרת רווח".

קרן קיסריה דיווחה כי בחודשים האלו היא ערכה פיילוט עם מוסד אקדמי בארץ. למרות הקושי במדידת התוצאות, עדיין טוענים בקרן כי מדובר בפיילוט מוצלח. נמסר כי הכוונה היא לפתוח לרכישה את האג"חים החברתיים כבר באוקטובר הקרוב, לקראת שנת הלימודים הבאה.

בריטניה: אג"חים לשיקום אסירים

הניצנים הראשונים לפעילות מהסוג הזה החלו בבריטניה לפני מספר שנים בתחום הכליאה ושיקום האסירים במדינה. נתון בעייתי, לפיו 60% מהאסירים המשוחררים חוזרים לבית הסוהר למאסר נוסף, דרש טיפול שורשי.

האג"ח החברתי השקיע בפרוייקטים שסייעו לאסירים המשוחררים, והמדינה העבירה למחזיקי האג"ח חלק מהחיסכון שהשיגה בזכות הצלחת הפרויקטים. בהמשך נוצר גם רווח חברתי נוסף, כשנתוני הכליאה השתפרו. וכך, כסף שקודם לכן היה יורד לטימיון ומשמש לבניית בתי כלא נוספים - הלך לאפיקים חברתים לטובת אסירים משוחררים ואסירים שעדיין כלואים.

בעולם פועלים כיום כ-30 אג"חים חברתיים במגוון תחומים כמו בריאות ורווחה. בישראל, זהו האג"ח החברתי הלימודי הראשון והוא לא יהיה סחיר בשלב הראשון למשקיעים פרטיים בלבד.