הבדל לסל וחסל: כך אוסטרליה נשארת ירוקה
חינוך סביבתי מגיל צעיר, מאבק בלתי מתפשר במעשנים ושמירה קנאית על האיזון האקולוגי: אריה שרף ביקר באוסטרליה וניו-זילנד ונדהם לראות איך הרשויות והתושבים שומרים שם ביחד על הסביבה. אז מה יש שם שאין כאן?
באמצע החיים ארזתי תרמיל גדול ואת זוגתי שתחיה רונית, ונסענו למסע ביבשת רחוקה ומסקרנת. רכשנו קרוואן שהיה לנו לבית ובמשך כמעט שנה טיילנו לאורכה ולרוחבה של אוסטרליה, ברגל וברכב (מתוכם חודשיים וחצי בניו זילנד).
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :
"תאגידי המים מעמיסים עלויות על הצרכנים"
המפעל שמייצר חשמל ירוק ותורם את הכסף
ח"כים בחיפה: "למה צריך נמל נוסף?"
הדרך לים כחול עוברת בעיר ירוקה
אוסטרליה מדורגת כמדינה הירוקה השנייה בעולם, ואכן במהלך שהותנו שם נחשפתי לעם שאוהב ומכבד את אדמתו וסביבתו ובעל מודעות סביבתית גבוהה ביותר. אז מה יש שם שאצלנו אין?
1. חינוך ומודעות סביבתית מגיל צעיר
משרדי הממשלה באוסטרליה ובניו-זילנד מעודדים ומיישמים חינוך ירוק מגיל צעיר והדבר בא לידי ביטוי בין היתר גם בפעילות תלמידים, לדוגמה: ניכוש צמחים מהגרים וזריעת צמחייה אוסטרלית מקומית, כפי שראיתי במסלול ה-Great Ocean Road.
2. לא מצפצפים עלינו
לאורך 52 אלף ק"מ של נהיגה ברחבי אוסטרליה וניו-זילנד, כולל בערים הצפופות, לא שמעתי צפצוף מכוניות - דבר שהוסיף רוגע ושלווה לנהיגה שגם כך הייתה מורכבת (בצד שמאל של הכביש).
3. עושים על האש
כמעט בכל הגינות, חניוני הדרך (Rest Area), והפארקים הציבוריים יש מתקני ברביקיו חופשיים לשימוש לטובת הציבור הכוללים: בלון גז מאובטח ומבער (המופעלים בהצתת מתג חשמלי), משטח נירוסטה לצלייה, וברזי מים.
נשמע תלוש מהמציאות? אז מה תגידו על העובדה שרובו המוחלט של הציבור דואג לנקות את משטח הצלייה והסביבה עם סיום השימוש, לטובת המשתמש הבא? יתרה מזו, לא נתקלתי בשום תופעת ונדליזם או מנגליות פרטיות המופעלות על גחלים.
בשמורות טבע והפארקים הלאומיים אסורה הבערת אש למעט במקום המיועד לכך, ובאותם מקומות הריינג'רים (פקחים) דואגים לאספקת עצים/פחמים באופן מסודר על מנת למנוע פגיעה בעצים לצורך איסוף ענפים להתקנת המדורה. ממש מעורר קנאה.
4. שותפות מלאה למיחזור בחיי היומיום
הפרדת אשפה: בכל בית (בעיקר בערים), קיימים 4-3 פחי אשפה גדולים בצבעים שונים המיועדים למיון הפסולת - פלסטיק, זכוכית, נייר ואורגני.
טיוב מים אפורים: אוסטרליה, מדינה הסובלת מבעיות מים, משתמשת הרבה במים אפורים לטובת השקיית הגינות הפרטיות והציבוריות ללא זיהום הקרקע.
ניצול משאבים טבעיים לטיוב הקרקע: התושבים אוספים את אצות הים הנפלטות לחוף והופכים אותן לקומפוסט (לאחר שנשטפו מהמלח) שיוחזר לקרקע ויטייב אותה.
5. פסולת
נדהמתי לראות כי בחניונים הציבוריים, בשמורות הטבע ובמסלולי הטיול אין פחי אשפה ובכל זאת, הכל נקי ומסודר למשעי. האוסטרלים, מסתבר, לוקחים את הזבל איתם ואינם מותירים אחריהם ערימות של פסולת.
6. בירה ונשירה
למדתי שהאוסטרלים נעים, מתכננים וקונים כמעט כל דבר על פי תכנון הנפח שתופסות פחיות הבירה. כן, בירה. כדי לצמצמם נפח פסולת בבית וברכב משתמשים האוסטרלים ב"מכווץ בקבוקים ופחיות", המסייע בצמצום נפח הפסולת באופן ניכר. בסופו של יום מעבירים את הבקבוקים/פחיות המכווצים במרוכז לפחי המיחזור הקרובים.
7. יש לך סיגריה?
כמי שהגיע לאוסטרליה כמעשן כבד (שתי קופסאות ביום), חזרתי משם נקי ומאושר וזה שנתיים וחצי שאיני מעשן. כיצד? המדיניות באוסטרליה לגבי נושא העישון והכנסת סיגריות למדינה אינה נתונה לפשרות או לתחשיבי הכנסה כספית למדינה. ניתן להכניס לאוסטרליה עד 40 סיגריות בודדות בלבד. המחיר המקומי לקופסה של 20 סיגריות הוא כ-80 שקלים (נכון לשנת 2011), מחיר שלכל הדעות מרתיע, שלא לדבר על התמונות המזעזעות שעל גבי כל קופסה.
שלא כמו במחוזותינו, אלה שבוחרים בכל זאת לעשן, לא משליכים את בדלי הסיגריות בכל פינה. ברחובות מוצבות מאפרות ציבוריות לצורך זה והמעשנים מקפידים לאפר ולזרוק את הבדל הכבוי אך ורק שם. במסלולי הטיול הבדלים נלקחים על-ידי המטייל ולא מושלכים לכל עבר.
8. ארזת לבד?
כמדינות אי, אוסטרליה וניו-זילנד מקפידות לשמור את הפן הייחודי והאנדמי של הסביבה מבחינה ביוטית, וזה אומר שכל גורם שיכול להשפיע על מערך זה תיאסר כניסתו (זרעים, ירקות, אוכל, בעלי חיים וכו'). מתקיימת בדיקה קפדנית ביותר גם ובעיקר למניעת הכנסה של גורמים מפרי איזון מבחינה אקולוגית. העוברים על חוקים אלו נקנסים בקנס כספי כבד ולעיתים אף נמנעת כניסתם של מפרי חוק שאינם אזרחי המדינה.
9. סטריליזציה
ציוד אישי של מטיילים (אוהלים, שקי שינה, נעלי הליכה, אופני שטח וכו') עובר סטריליזציה
בשדה התעופה, על מנת למנוע כניסה של מזהמים בקטריאליים, זרעים וכו' הנצמדים לציוד. בכניסה לשמורות טבע ייחודיות, בעיקר בניו-זילנד, יש לעבור דרך מתקן לחיטוי נעלי ההליכה, בטרם מתחילים את הצעידה במסלול.
10. דייג אוהב דגים
החלטתם שבא לכם לדוג? לא הכל מותר לכם. ישנה רשימה מוכתבת וידועה של דגים, וגם זאת בהגבלה בהתאם למשקל וגודל הדג. כמו כן, בחופים מותקנים על-ידי הרשויות עמדות מסודרות לניקוי הדגים.
סיכום
אז למה שם כן ואצלנו לא? הכל אפשרי וניתן לביצוע. אחרי הכל מדובר בהשקעה ממשלתית וציבורית, חינוך ומודעות, חוקים ומדיניות אכיפה בלתי מתפשרת - זו רק שאלה של סדרי עדיפויות. זה מה שקורה באוסטרליה וניו-זילנד ואין לי ספק שיכול לקרות גם במדינת ישראל.
כל אחד מאיתנו צריך לקחת על עצמו אחריות אישית ולעשות את מה שניתן כדי לשמור על הסביבה. חנכו את ילדיכם לאהוב את הארץ ולשמור עליה, לנהוג בנועם כלפי הטבע והסביבה, לכבד אחרים ואת החי והצומח, למחזר ולצמצם פסולת ככל הניתן.
הכותב הוא בעל אתר eco-il.co.il ואוהב גדול של הטבע