הדרך לים כחול עוברת בעיר ירוקה

התפיסה של תחום הסביבה והשמירה על שלמותה בצורה דרמטית השתנתה במהלך השנים, והיום יודעים המדענים לזהות תהליכים ושינויים שבעבר לא נחשבו משמעותיים או שעדיין לא התחילו כלל. אחד מאותם שינויים הוא היחס של מומחי הסביבה אל הים ואל תפקידו החיוני בשמירה על יציבות המערכות האקולוגיות בעולם כולו. 

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :

יום כדור הארץ: "ישראל עדיין לא מדינה ירוקה"

כל הדרכים לעידוד התנהגות סביבתית

חשמל זורם על גג ביתם: מייצרים חשמל לבד

תחבורה, מים, צפיפות: כך תזהו שכונה מקיימת
 

באופן אינטואיטיבי, כשחושבים על האיומים בסביבה הימית מתכוונים לזיהום ישיר שזורם מן החוף אל

המים וגורם נזקים לכל מה שנמצא בהם - הזרמת שפכים, פיזור אשפה, ריכוז פסולת תעשייתית על החוף ופליטה שלה בים וכדומה.

אולם האיום הגדול ביותר בעשורים האחרונים לשלמות המערכת הימית (והיבשתית) הם בכלל שינויים גלובליים הקשורים לעליית ריכוז גזי חממה באטמוספירה, ובעיקר פחמן דו-חמצני שנפלט לאוויר ממפעלי תעשייה, תחנות כוח לייצור חשמל, תחבורה וחקלאות.

האיום הזה משמעותי לכל התושבים, היצורים החיים, הצמחים וכל השאר - הים הוא מקור למזון שאנחנו צורכים ולתרופות קיימות ועתידיות, ובעיקר הוא אחראי על מזג האוויר שלנו וכמות המשקעים שמגיעים אל היבשה.

זה הים שאנחנו רוצים לראות(צילום: אבישג שאר-ישוב)

המצב צפוי להחמיר עוד מכיוון שפליטת גזי החממה רק מתגברת עם העלייה ברמת החיים ועם גידול האוכלוסייה. בגלל עליית טמפרטורת האוויר מי האוקיינוסים מתחממים, והפחמן הדו-חמצני מתמוסס במים וגורם לעלייה בחומציות שלו. כך, עד סוף המאה הנוכחית צפוי הים להתחמם בעוד כ-2 מעלות צלסיוס ולהחמיץ ב-0.5 יחידות pH.

זה נשמע מעט, אבל הבעיה הזו אמיתית וקשה. המשמעות העתידית של השינויים האלה היא שיצורים פלנקטוניים בבסיס שרשרת המזון, כמו גם חלזונות, צדפות ואלמוגים לא יצליחו לבנות את שלדם הגירני. ואם הם לא יתקיימו, היצורים שניזונים מהם לא יתקיימו גם הם, ומארגי מזון רבים פשוט יקרסו.

יש גם מרוויחים בסיפור הזה, אלא שהם לא מהצד של הטובים. למשל, אצות ועשב ים הנהנים מעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני שבאמצעותו הם מייצרים סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה. כלומר, בתנאי האקלים החדשים שייווצרו אם תימשך פליטת גזי החממה האצות ישתלטו על שטחים נרחבים ויצבעו את הים בירוק, בעוד שמינים רבים אחרים יעלמו. בגלל השתלטות האצות, המגוון הביולוגי לא יהיה זמין לשימושנו.

משנים כיוון, משנים צבע

שינוי התסריט תלוי במידה רבה בעיר הירוקה. לא רק עיר שאינה מטילה שפכים לים, אלא עיר

החוסכת באנרגיה - באמצעות התקנת תאורה חסכונית בשטחים ציבוריים, תכנון מערך תחבורה ציבורית יעילה והקטנת צריכת מים. זו עיר שיש לה טביעת רגל פחמנית (Carbon footprint) קטנה יותר.

באופן דומה, כל תושב בעיר יכול להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלו ובכך להקטין את זו של העיר הירוקה ושל המדינה הירוקה כולה. אנחנו יכולים להפחית את השימוש היומיומי בצרכני אנרגיה כמו מזגנים, מערכות לחימום הבית, מכוניות פרטיות ותאורה בזבזנית ולבחור תוצרת מקומית על פני כזו שהגיעה מרחוק.

השינויים הקטנים שנאמץ משפיעים על צבעו של הים. כשהים כחול, יש בו חיים ונופים כמו שאנחנו מכירים היום, ואילו החלופה היא ים ירוק שבו משגשגות אצות ולכן איננו יכולים לנצל אותו לטובתנו.

ריכוז גזי החממה באטמוספרה כבר גבוה, והשינויים בסביבה הימית הם ניכרים ומדידים. הכרה באחריות שלנו להקטנת טביעת הרגל הפחמנית ולבלימת ההתחממות העולמית, לצמצום רמת החומציות של הים ולעליית המפלס שלו היא הכרחית. כל אחד יכול לתרום משהו, וכדאי שנתחיל לעשות את זה כבר עכשיו, עוד לפני שהמסלול הנוכחי יוביל אותנו לאסון בעוצמה ובקצב שרק מתגברים.