ריקוד מושחת: הירדנים רוקדים סלסה ומוחים

ריקודי בטן אאוט? בשנים האחרונות צצים בירדן יותר ויותר בתי ספר לריקודים לא מסורתיים שגורמים לרבים בממלכה להרים גבה לנוכח הקרבה האינטימית שנוצרת בין גברים לבין נשים - ועוד בפומבי. "מדובר בריקודים שאינם הולמים את החברות הערביות", תוקפים המבקרים בהתייחסם לסגנונות הריקוד סלסה, טנגו וזומבה שמקורם באמריקה הלטינית.

עוד חדשות בעולם :

7 שנים להיעלמות: "מחפשים את גופת מדלן"

צדק איסלאמי: מלקות לאישה שנאנסה ע"י 8

פוטין: צבא רוסיה נסוג מהגבול עם אוקראינה

טרור איסלאמי בניגריה: חמושים טבחו במאות

דינה מסנאת, צעירה מקומית בת 23, סיפרה באחרונה לרשת הגרמנית בשפה הערבית DW על חוויית הלמידה בסביבה לא פשוטה. "התחלתי ללמוד ריקוד מאז גיל 18", סיפרה הצעירה שעובדת כמהנדסת. "מאז שהייתי קטנה אהבתי את הריקוד". לדבריה, הריקוד הוא המפלט שלה אחרי שעות העבודה - גם בשעות עצב ובשעות שמחה. "העמיתים שלי לעבודה לא מבינים למה אני מחייכת כל בוקר", סיפרה הצעירה הירדנית והוסיפה שדווקא בבית שלה קיבלו בהבנה את חיבתה לסגנונות הריקוד שלא כל כך מקובלים בירדן ובכלל בחברה הערבית.

לין בדאר, סטודנטית ירדנית בת 18, סיפרה כי היא דווקא נתקלה בקושי ללמוד ריקוד לטיני משום שמשפחתה סירבה לרעיון של ריקוד משותף לגבר ואישה. "אנחנו חיים בחברה ערבית שיש לה מנהגים ומסורות ומסתכלים על ריקוד ועל סוגים אחרים של אמנות באופן שלילי, וצריך לשנות את החשיבה הזו אצל האנשים",  אמרה בדאר.

"בדרך כלל, אנשים הולכים ללימוד ריקוד כדי לצאת מהשגרה או להוציא אנרגיה, אבל אני למדתי ריקוד כדי להביע את עצמי. הריקוד גורם לבן אדם לחוש אושר, להימנע מעצלות ולהיות יותר מעורה באמנויות".

ד"ר פהמי אל-רזאווי, פרופסור למדעי החברה באוניברסיטת אל-ירמוכ, ניסה להרגיע את ההתלהבות וטען כי הכנסת הריקוד לתוכנית הלימודים לא תתרחש. "זו פעילות לא אקדמית שבה נוטלים חלק בתי הספר האלה (לריקוד) כדי ללמד דפוסי התנהגות חדשים שהגיעו אלינו מהחברות המערביות". הוא הסביר שתופעת ריבוי בתי הספר לריקוד רווחת בעיקר בקרב השכבות העשירות בירדן, שלדבריו פתוחות יותר מאשר יתר הציבור במדינה.