רשלנות בבדיקת היריון תעלה 4.7 מיליון שקל

סקירת מערכות שעברה אישה במכון מור לא זיהתה מום, ותינוקת נולדה עם פגיעה מוחית קשה. שופטת המחוזי בחיפה קבעה שמדובר בהתרשלות

עו"ד יעל ארניה ואדרה רוטעדכון אחרון: 11.05.14 , 09:45

פיצוי ענק לילדה שנולדה עם פגיעה מוחית חרף בדיקה שעברה אמה במהלך ההיריון: בשבוע ה-25 של הריונה ה-14 עברה אישה סקירת מערכות, אבל חרף התוצאות התקינות – הבת נולדה עם פגיעה קשה. לימים היא הגישה תביעת רשלנות רפואית, שבמסגרתה נקבע שנגרמו לה נזקים בסך 6.78 מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רשלנות?

בני דודים ילדו תינוק בעל מום – ותבעו פיצוי

מערכת PsakDin

בני זוג, בני דודים מדרגה ראשונה, הביאו לעולם ילד הלוקה בפיגור שכלי, ריבוי אצבעות ועיוורון. הם טענו שלו ידעו על המום היו בוחרים בהפלה

בני דודים ילדו תינוק בעל מום – ותבעו פיצוי

במהלך ההיריון הופנתה האם על ידי טיפת חלב לבדיקות ולייעוץ גנטי. הבדיקות נמצאו תקינות, אך בשל העובדה שעברה לידות רבות, היא הופנתה למעקב היריון בסיכון גבוה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ובין היתר ביצעה את סקירת המערכות במכון "מור". הבדיקה נמצא תקינה אף שהצוות הרפואי נתקל בקושי ניכר בביצועה בשל משקלה יתר של האישה.

בפברואר 1996 נולדה הבת עם מום בעמוד השדרה, שבעטיו סבלה משיתוק, הפרעות מוטוריות וכן הפרעה מוחית קשה. המשפחה הגישה תביעה באמצעות עו"ד נעים מוסא נגד משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית ומכון מור. על פי התביעה, הרופא שביצע את הבדיקה במכון התרשל בכך שלא אבחן את המום.

הכללית ומכון מור טענו באמצעות עורכי הדין ירון סהר ויעקב אבימור שסקירת המערכות התבצעה בהתאם להוראות משרד הבריאות באותם ימים, אז לא ניתן היה ניתן לאבחן את המום אצל אישה כבדת משקל נוכח מגבלות רזולוציה. בכל מקרה, הוסיפו, למרות הקושי הצליח ביצוע הבדיקה ולכן לא היה מקום להפנות את האם לבדיקה נוספת. עוד הוסיפו שהאם בחרה לבצע את סקירת המערכות רק בשלב מאוחר מאוד בהיריון, שבוע 25, מועד שאינו אופטימלי ומשפיע על מהימנות התוצאות.

ההחמצה מהווה התרשלות

השופטת יעל וילנר קבעה כי על פי חוות הדעת הרפואיות, הסיכוי לאבחון המום שממנו סובלת התובעת היה גבוה מאוד, והחמצתו מהווה התרשלות. לדבריה, משקלה של האם לא מנע מהרופא לצפות באיברי העובר בעת ביצוע הבדיקה, אך גם אם הסיק כך - היה עליו לציין זאת במפורש על גבי טופס הבדיקה או להפנות את האישה לבדיקה נוספת.

השופטת וילנר הטילה את האחריות כולה על מכון מור וציינה כי הכללית (טיפת חלב ובית החולים סורוקה) לא חרגה מהפרקטיקה המקובלת מרגע שהאבחון במכון מור הראה שהבדיקה תקינה.

מאחר שהנכות התפקודית של התובעת עומדת על 100%, העריכה השופטת את נזקיה ב-6.78 מיליון שקל. לאחר קיזוז תגמולי ביטוח לאומי חייבה השופטת את המכון בפיצוי של 3.63 מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 1.05 מיליון שקל. מנגד, חויבה התובעת בהוצאות משפט של 10,000 שקל למשרד הבריאות והכללית.

תביעת ההורים בגין הולדה בעוולה, וכן תביעת הילדה עצמה בגין "חיים בעוולה", הוגשו טרם ניתנה "הלכת המר" - ההלכה שביטלה את ההכרה בעילת "החיים בעוולה" שהגישה הילדה. ב-2012 נדחתה תביעה שהגישו ההורים כיוון שהתיישנה - ובמצב זה, לכאורה, גם תביעת הילדה הייתה אמורה להידחות. אלא שב-2013 קבעה השופטת וילנר כי הגשמת תכליתה של הלכת המר מחייבת הכרה בעילת הילדה - שאחרת לא יכולה הייתה לקבל פיצוי על נזקיה.