לא שומעים טוב? איך תזהו שיש בעיה ומה הטיפול

חושי הראייה והשמיעה מאפשרים לנו לתקשר זה עם זה. אבל שני החושים הללו עשויים להיפגע עם הגיל. אנו עדים לתחילת היחלשותם כבר מגיל 40. וככל שהקולות והצלילים נחלשים אנו מאבדים מאיכות החיים ובמקרים רבים נמנעים מלקיים פעילות חברתית שבהן התקשורת קשה לנו.

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

כאשר שמיעתנו נחלשת, הדבר הראשון הוא לנסות להכחיש את המתרחש ולהעביר את האחריות לכך על הסביבה. אנו מאשימים אותם בדיבור לא ברור ובלחישות, דורשים מהסובבים אותנו לדבר בקול רם ולחזור שוב ושוב על הנאמר. אנחנו מגבירים את עוצמת הקול של הטלויזיה והרדיו ומפריעים בכך לסובבים אותנו.

כך שהשלב הראשון וההכרחי לשיקום השמיעה הינו הכרה בקיום הליקוי. אבחון מוקדם של הבעיה יביא לטיפול נכון ושיפור המצב  - ממנו ייהנו גם הקרובים הסובבים אותנו.

עוד על שמיעה

מכשירי שמיעה: מה העלות ואיך לקבל מהקופה

מחקר: שמיעה באוזניות עלולה לגרום לחירשות

נתונים קשים: אחד מכל 10 ישראלים - כבד שמיעה

אבחון בעיות שמיעה

ישנם כמה גורמים שמשפיעים ע הירידה בכושר השמיעה, חלקם ניתנים לטיפול המאפשר לחזור לכושר שמיעה תקין. לכן, כאשר אנו מבחינים בבעיית שמיעה, עלינו לפנות ללא דיחוי לבדיקה אצל רופא אף אוזן וגרון.

הרופא יבחון תחילה את תעלת האוזן החיצונית – שכן לא פעם ההפרעה בשמיעה נגרמת עקב הצטברות השעווה בתעלה. הרופא יסלק את השעווה החוסמת ואז יבחן בבדיקה אוטוסקופית את תקינותה של האוזן החיצונית והתיכונה. לאחר בדיקה זו, יפנה הרופא את המטופל לבדיקה אודיולוגית, אשר תבוצע ע"י קלינאית תקשורת.

על פי ממצאי הבדיקה, מסקנותיה והמלצותיה של קלינאית התקשורת הרופא יחליט באם מדובר במחלה שניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי ו/או ניתוח. אם הטיפול אינו אפשרי, על המטופל לחזור אל קלינאית התקשורת לצורך שיקום שמיעה בעזרת מכשירי השמיעה.

מתי להתחיל להשתמש במכשירי שמיעה?

בבדיקת שמיעה אשר תעברו במכון אודיולוגי ייקבע סף השמיעה שלכם. סף השמיעה הסוציאלי הוא סף השמיעה הנחוץ לקיום שיחה חברתית בלי להגביר את הקול. סף זה נמצא ב- 30 דציבל.

מי ששומע גרוע מ – 30 דציבל, שמיעתו גרועה מהסף הסוציאלי

הצורך במכשיר השמיעה נקבע לפי האדם וצרכיו. אדם אשר הינו פעיל חברתית ו/או מקצועית, יזדקק למכשירי שמיעה גם כאשר סף שמיעתו אינו נופל בהרבה מהסף הסוציאלי.

ישנם מקרים, בהם אנשים מבקשים שיקום שמיעתי עוד לפני ששמיעתם הוגדרה כלקויה, בעיקר בגלל עיסוקם או צרכיהם התקשורתיים. ככל שנקדים את תהליך השיקום, נשמור על תקשורת תקינה עם הסביבה ועל איכות חיים גבוהה.

האם אתם צריכים מכשיר אחד או שניים?

שאלה זו נשאלת ע"י רבים המתייעצים עם קלינאי תקשורת, ולרוב בחרדה רבה. בגלל הסטיגמה השלילית הקיימת עדיין בין האנשים לגבי מכשירי שמיעה, אנשים מוכנים להסתפק בפתרון חלקי של בעיית השמיעה ולהיעזר רק במכשיר שמיעה אחד.

אם השמיעה לקויה בשתי האוזניים- מומלץ להיעזר בשני מכשירי שמיעה. הדבר יאפשר לנו התמצאות שמיעתית במרחב, שימוש בפחות הגברה והבנת דיבור הרבה יותר טובה. אם נשווה שוב את השיקום השמיעתי לשיקום ראייתי נמצא, כי אין היום אדם אשר ירכיב מונוקול (משקף בודד). כולנו נעזרים בזוג משקפיים ואפילו לא מעלים על דעתנו פתרון אחר.

מתי צריך להתחיל להשתמש במכשיר שמיעה?(צילום: shutterskock)

האם כדאי להשתמש באופן רצוף או אקראי?

רבים חושביים שמכשירי השמיעה הינם כמו משקפי קריאה: רק כאשר אנחנו במצב חברתי-סוציאלי מובהק, נרכיב את מכשיר השמיעה על אוזנינו. נגמור את הפגישה – מייד נוריד את המכשיר ונחזור לעולמנו השקט והמנותק.

זו טעות! אם ברצוננו להישאר ערים לסובב אותנו, ליהנות מצלילי הסביבה, להיות מוזהרים ע"י קולות אזהרה שקטים – עלינו להרכיב את מכשירי השמיעה משך כל שעות העירות. שימוש רציף במכשירים שומר ומתרגל את השמיעה ומביא לניצול מירבי של שרידי השמיעה לאורך זמן.

מחקרים מראים שלאורך זמן אוזן שלא מתוגברת במכשיר שמיעה למרות שזקוקה לכך מובנות הדיבור בה יורדת בהשוואה לאוזן שתוגברה במכשיר שמיעה.

נמגד, שימוש אקראי במכשירים יביא להיווצרות פער משמעותי בין מצבים של "שומע" ו"לא שומע". כמו כן שימוש אקראי ימנע מאתנו להתרגל לצלילים המועברים דרך המכשירים ונאלץ להסתגל כל פעם מחדש לאיכויות שמיעה שונות.

האם שימוש במכשירים מקלקל את השמיעה?

לגמרי לא. מחקרים רבים הוכיחו כי שימוש במכשירי שמיעה, אשר הותאמו בצורה נכונה, אינו גורם להחמרת המצב השמיעתי.למרות שבין משתמשים רבים קיים חשש, שמכשירי השמיעה גרמו להם לפגיעה נוספת בשמיעה.

לעתים כאשר אנשים לא מרכיבים את המכשירים, הם אינם מסוגלים לתקשר כראוי עם הסביבה. הסיבה לכך טמונה בהרגל. כאשר אנחנו מתרגלים להשתמש באביזר כלשהו, המקל על חיינו, ופתאום מפסיקים להשתמש בו – נרגיש בחסרונו בדיוק כמו שנוריד משקפיים ולא נראה ברור כמקודם.

צורות מכשירי השמיעה

המכשירים מחולקים לשתי קבוצות מבנה עיקריות:

בקבוצת המכשירים בתוך האוזן קיימות שלוש אפשרויות של גודל:

CIC – הקטן ביותר, מוסתר כולו בתוך תעלת השמע. הוצאת המכשיר נעשית בעזרת חוט שליפה שקוף. בניית מכשיר מסוג זה אפשרית עבור אנשים עם יכולת מוטורית טובה, ליקוי שמיעה קל עד בינוני ומבנה תעלת שמע מתאים. חשוב לציין כי מכשירי CIC אינם מאפשרים שליטת המשתמש בעוצמת ההגברה אלא אם מתלווה אליהם שלט רחוק.

ITC- מכשיר שמיעה המוחדר אל תוך תעלת השמע ומתבלט מעט אל תוך האפרכסת. סוג זה של מכשירים ניתן לבנות עם או בלי כפתור שבעזרתו מווסתים את עוצמת המכשיר. שימוש במכשירים אלו מיועד לירידות שמיעה קלות עד בינונית.

ITE- מכשיר הממלא במלוא את האפרכסת- האוזן וחלקים חודר אל תוך התעלה. ניתן להשתמש בסוג זה של מכשירים גם בירידות קשות יותר בשמיעה.

א. Open fitting - פיתוח מכשירי השמיעה האלו אפשר לתת מענה לאנשים הסובלים מירידות בשמיעה בתדרים הגבוהים בלבד, פגיעה שמאפיינת נזק בעקבות חשיפה ממושכת לרעש. צלילי הסביבה בתדר נמוך, בינוני נקלטים דרך תעלת האוזן שנשארת פתוחה עקב מבנה הצינורית הדקה שמוליכה את הקול לתוך האוזן. טכנולוגיה ועיצוב אלו מאפשרות נוחות ואסטטיקה מרבית למשתמש.

ב. RIC - סוג זה של מכשירי השמיעה מהווים פיתוח טכנולוגי אחרון הקיים בשוק. הרסיבר (הרמקול) של מכשיר השמיעה ממוקם ישירות בתעלת האוזן – דבר המבטיח איכות שמיעה מעולה וכיסוי נרחב לירידות שמיעה מקלות עד חמורות. המכשירים קטנטנים, אסטטים ומהווים פריצת דרך נוספת בתחום שיקום השמיעה.

איך לבחור את המכשירים?

אופייה ועוצמתה של הירידה בכושר השמיעה יהווה את הגורם העיקרי לבחירת צורת המכשיר.

גורם רפואי- מבני. לא בכל מבנה של תעלת האוזן ו/או האפרכסת נוכל להיעזר בכל צורות המכשירים. קיימים גם אילוצים רפואיים כמו צורך מתמיד באורור תעלת האוזן או הפרשות אשר ימנעו מאיתנו לבנות מכשיר תוך אוזני.

גורמים תפקודיים. קיימים גם גורמים תפקודיים אשר יכתיבו לנו לא מעט את בחירת צורת המכשיר כמו יכולת מוטורית באצבעות. גם הצרכים היומיומיים שלנו יילקחו בחשבון בבחירה זו.