ל"ג בעומר - סיכום חובק עולם

ואלה המספרים: חג של לילה אחד שהפך לחגיגה בת ארבעה ימים; למעלה ממאה אלף חוגגים במירון, בירת החגיגות, ויותר מ-600 שנזקקו לטיפול רפואי; 50 אלף ליטר שתייה חינם ו-120 אלף מנות מזון שחולקו כחסד - וזה רק נתון אחד של העמותות ש"הכניסו אורחים" במתחם קבר הרשב"י.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

זה נפתח ביום חמישי בערב, כשאלפים החלו עושים את דרכם למירון על מנת לתפוס מקום טוב (ובטוח) סמוך לקברו של התנא הקבלי רבי שמעון בר יוחאי, שיום פטירתו חל בי"ח באייר (יום א'). מי שחשב שבכך הוא מנצח את סטטיסטיקת הפקקים - גילה שהוא לגמרי לא לבד, ועוד המוני חוגגים חושבים בדיוק כמוהו. התנועה הערה לכיוון היישוב מירון הביאה את המשטרה לחסום את צירי הכניסה לעיר לרכבים פרטיים כבר בערבו של יום חמישי.

קראו עוד בערוץ היהדות:

• נייעס ל"ג בעומר: מה עושים חרדים עשירים בחג?
• ומה ילמד אותך מדריך החתנים?/ אליעזר היון
  

ביום שישי ובמהלך השבת שהו במירון כ-15 אלף איש מכל רחבי הארץ. בשל כך זינקו המחירים בצימרים ואכסניות בסוף שבוע זה, ועמדו על בין 1,000-4,000 ש"ח למיטה (לא לחדר). תושבים רבים בגליל עזבו את בתיהם הפרטיים לפני כניסת השבת והשכירו אותם למשך יממה אחת לכל המרבה במחיר.

צפו: ההילולה במירון

מיד עם צאת השבת החלו נוהרים אלפי אנשים לכיוון ההילולה במירון, בניסיון להספיק את ההדלקות המיוחדות של האדמו"רים, שהחלו בחצות הלילה. האדמו"ר מבויאן פתח את ההילולה כמי שנהנה מ"חזקה" של יותר ממאה שנה על הצתת האבוקה הראשונה, אף שהוא עומד בראש חסידות קטנה יחסית. אחריו, עלה להדלקה "הראשון לציון", הרב שלמה עמאר, לשעבר הרב הראשי לישראל. אף שבתקופת כהונתו קבעה הרבנות את דחיית ל"ג בעומר שחל במוצאי שבת, הרב עצמו הדליק את המדורה המרכזית כבר בלילה זה (אם כי בשעה מאוחרת יחסית, המרחיקה אותו מחילול השבת).

ההילולה במירון(צילום: רויטרס)

ההילולה במירון(צילום: AFP)

כחלק מהפקת לקחים מהשנה שעברה, אז דווח על קריסת התחבורה ביום ההילולה, בוצעו שינויים בהסדרי התנועה. ההגעה להילולה ולשטח ההר התאפשרה במהלך הימים האחרונים בתחבורה ציבורית ובהסעות מוסדרות מרחבי הארץ. אוטובוסים של חברות הסעה פרטיות הופנו לחניונים ב"עין הוזים" וב"ספסופה", משם החוגגים הוסעו לאתר ההילולה באמצעות היסעים (שאטלים) ללא תשלום, אלא שביום ההילולה גם חניונים אלה התמלאו, ורבים לא זכו להגיע אפילו סמוך אליהם. בין המגיעים - רבים שסיפרו כי התבקשו לשלם עבור ההסעות.

חוגגים במירון‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

כאלה הם יואלה וקסמן ובני משפחתה מהרצליה, שביקשו להגיע להילולה במירון. כשהגיעו לתחנה המרכזית בצפת, פגשו בדוחק, בהמולת רבבות הנוסעים, ובמיעוט האוטובוסים שהועמדו לרשות הבאים להילולה, לדבריהן. האחות, עצמונה, העדיפה לברוח חזרה להרצליה - ואילו לווקסמן טענות כלפי קווי השירות במקום. "כשהגעתי לתחנה המרכזית בצפת, היו שם אולי אלף איש ומעט אוטובוסים", היא מעידה. "צעקו עלינו ללכת לרציפים, אבל האוטובוסים פתחו את הדלתות שלהם בחנייה ולא ברציפים, ואנשים רצו ומילאו אותם".

תפילת שחרית במירון, יום ראשון בבוקר (צילום: זושא רוטנברג, דוברות אור הרשב"י)

חוגגים לצלילי ניגוני מירון במתחם הרשב"י(צילום: AFP)

"האוטובוסים עמדו מרחק מה מהתחנות, ואנשים נדחקו לתוכם בחוסר סדר", מוסיפה עצמונה וקסמן-שבתאי. "ברחתי משם דרך ראש פינה וחזרתי להרצליה. אנשים עומדים שעות בתחנות ונהגי האוטובוס לא עוצרים, והכבישים הרי ממילא ריקים, כי הם סגורים לתחבורה פרטית".

אז מי שלא רצה לעמוד בפקקים ולהידחס בתחבורה הציבורית, הוזמן להיפרד מכ-890$ ולהגיע כווי-איי-פי באמצעות מסוק. חברות Flights Miron ו"להב תעופה" הטיסו מירושלים, תל אביב ונתב"ג היישר לציון הרשב"י - אלא שגם המיזם הזה קרס מעומס הביקוש.

הערב: מדורות בתל אביב

י"ח באייר, יום פטירת הצדיק הקבלי רבי שמעון בר-יוחאי, חל השנה במוצאי השבת (כפי שהיה אשתקד), אך הרבנות הראשית, רבני "צֹהר" ואחרים קראו לדחות את הדלקת המדורות והאירועים המרכזיים ביממה, ולקיימם החל החל מיום ראשון בערב, בואכה יום שני, כדי למנוע את חילול השבת הכרוך בהכנתם. משרד החינוך אכן קיבל את עמדת הרבנות הממלכתית, וקבע את חופשת התלמידים על פי פסיקתה - אך דווקא בציבור החרדי, המקדש את השבת, דבקו בתאריך המקורי וסירבו לשנות.

חוגגים בתל אביב(צילום: ירון ברנר)

מדורות בתל אביב(צילום: ירון ברנר)

כך אירע שבלילה שבין ראשון לשני שוב הודלקו מדורות בכל רחבי הארץ - הפעם של רבים מהציבור הדתי והחילוני, ושל הילדים והנוער שיזכו מחר (יום ') ליום חופשה, ומכבי האש ערוכים ליומיים של ל"ג-ל"ד בעומר.

מדורות בתל אביב‏ (צילום: ירון ברנר)

1

2

3

4

5

ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה וגם לא במשנה. לפי המסורת, זה היום שבו נעצרה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא. המנהג להדליק מדורות מקורו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), שעל-פי המסורת נפטר בתאריך זה. הדלקת המדורות וריבוי האור הוא ביטוי לשמחה. כמו כן, נהוג להדליק נרות בבתי הכנסת לזכר רבי שמעון בר יוחאי ולזכרם של צדיקים אחרים.

בני ברק - מדורות מדורות

האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה), גדול מקובלי צפת מהמאה ה-16, נהג לעלות לקברות רשב"י ובנו אלעזר במירון בל"ג בעומר, ובמאה ה-19 נקבע המנהג בסידור התפילה.

חוגגים בבני ברק(צילום: AP)

חוגגים בבני ברק(צילום: AFP)

מנהג החלאקה בל"ג בעומר מקובל מאוד בחסידויות רבות - ואף מחוץ להן, בעיקר בקרב בני עדות המזרח. את התספורת (החלאקה) הראשונה לבנים נהוג לעשות בגיל שלוש, שבו מתחיל חינוכם לתורה ולמצוות, וזאת כדי לזכות אותם במצווה ראשונה של גידול הפיאות. 

מדליקים מדורות בבני ברק‏ (צילום: רויטרס)

1

2

3

4

5

עם השנים השתרש המנהג לעשות זאת בקבר הרשב"י, ורבים עושים זאת בהילולת ל"ג בעומר (ובעיקר ילדים שנולדו בימי האבלות של ספירת העומר, שבהם אין מסתפרים).

מדורות בירושלים

נהוג שאת השערות הראשונות גוזז רב חשוב וכן בני משפחת הילד, ולאחר מכן הוא נלקח למספרה. ספרים רבים (בעיקר מן המגזר החרדי) מגיעים למירון, ומקימים שם עמדה לטובת ילדי החלאקה.

חוגגים במאה שערים(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

חוקרים טענו כי כי הקישור בין ל"ג בעומר למועד פטירתו של רשב"י נעשה לקראת סוף ימי הביניים, שעד אז התמקדה העלייה לרגל למירון - על הטקסים הנלווים אליה - בקברי הלל ושמאי. לפי המקורות ההיסטוריים, מועד העלייה לרגל חל ביום פסח שני (י"ד באייר, ארבעה ימים לפני ל"ג בעומר), אלא שאז החלה להתקבל בעולם היהודי קדושתו של ספר ה"זוהר", וייחוסו לרשב"י הביאה להסטת הטקסים לקברו ולתאריך פטירתו.

כל החסידים קופצים רוקדים ‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

גם נתניה על מפת העשן

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

ל"ג בעומר: נתניה‏ (צילום: עידו ארז)

1

2

3

4

5

6

7

חגיגות בכפר חב"ד

(צילום: ישראל ברדוגו)

(צילום: ישראל ברדוגו)

תהלוכה בכפר חב"ד‏ (צילום: ישראל ברדוגו)

1

2

3

(לא) לבד בברלין

תהלוכת ל"ג בעומר‏ (צילום: EPA)

1

2

3

חגיגות בגבעת שמואל

הילדים חגגו לפני המשחק של "מכבי"

החגיגות בגבעת שמואל‏ ((צילום: אבי מאן))

1

2

3

4

5

ל"ג בעומר בניו-יורק 

מתכוננים‏ (צילום: רויטרס)

1

2

3

חוגגים באילת

גרעין "אל עמי" חוגג באילת(צילום: מאיר אוחיון)

(צילום: מאיר אוחיון)

עד קצה העולם: קטמנדו

המטיילים הישראלים‏ (צילום: בית חב"ד נפאל)

1

2

3

4

5

בהכנת הכתבה השתתף: קובי נחשוני