מה ילמד אותך מדריך החתנים?
הנה בעל מקצוע שלא מוכר בעולם החילוני, אך אף חתן חרדי לא יחמיץ מפגש איתו. עלות הסדנה: 500-1,500 ש"ח. בתפריט: מבוא לכלכלה, מבוא להכרת המין הנשי - ושיעורי הכנה לחיי אישות. מדריכי החתנים עוברים הכשרה "מרבותיהם", ללא הדרכה מקצועית. מי צורך את זה? כולם. מי צריך את זה? הדעות חלוקות
<< עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
המקצוע הזה, שלא ממש מוכר בחברה החילונית, הוא "מצרך חובה" בחייו של צעיר חרדי העומד להינשא. למעשה אין - למעט חריגים בהחלט - צעירים המשתייכים לקבוצה החרדית, שלא יעברו את מכסת השיעורים הנדרשת אצל אותו "מדריך חתנים" חרדי.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- ל"ג שמח: למעלה ממאה אלף במירון. המונים בדרך "הרב הוציא לסבית מהארון? זה תפקידו!"
- "מאוחדת": הרופאה נחתכה מחוברת הקופה
תפקידו מתחלק לשלושה חלקים מרכזיים: מבוא זריז בכלכלה נכונה, הרצאה קצרה על היחס הראוי לאישה והבדלי המנטליות בין המינים, ושיעור פרקטי אינטימי לקראת קיום יחסי אישות בין בני הזוג. כמו כן עוברים החתנים החרדיים קורס מזורז בהלכות טהרה.
מאות שקלים לסדנה
בשלושת הפרמטרים הללו מהלך המדריך על קרקע בטוחה למדי. הוא לא צפוי להיתקל בשאלות, בהתנגדויות אינטלקטואליות, או בהפגנה של חוסר אמון במקצועיותו, מהטעם הפשוט: אין לחרדים הצעירים כל מושג על אחת משלוש עובדות החיים הללו. למעט חריגים, רובם ככולם של הצעירים החרדים, פונים ללא כל התלבטות אמיתית ללימודים ב"ישיבה הקדושה" המספקת להם השכלה, מגורים ומזון, כך שהם מעולם לא נדרשו להתמודד עם שאלות של מחיה, כלכלה ומקום עבודה.
גם האינטראקציה האלמנטארית בעיניו של כל נער מערבי עם בנות המין השני, לא אירעה אצלם מעולם. את המפגש המשמעותי הראשון שלהם עם נערה, ערכו אך זמן קצר קודם לכן, בתהליך השידוכים.
המדריך, איפוא, מקבל מעמד של מומחה בתחומו, והיעדרות ממפגש אתו קודם החתונה, עלולה, כך על פי האמונה הרווחת, לחבל בשלימותם של חיי הנישואין בשלב מאוחר יותר.
הביקוש לשירות הוא אבסולוטי, והסכומים הנגבים בגין מפגשים אלה אינם נמוכים כלל. מדריך "נחשב" ידרוש בין 500-1,500 שקלים עבור ההדרכה, וגם מדריכים מתחילים משתכרים יפה. ההדרכה מועברת באופן פרונטלי לבודדים או לקבוצת חתנים, כאשר "לחלק המעשי", כפי שהוא מכונה בעגה הישיבתית, מוקדש מפגש בין-אישי עם המדריך.
להתחתן זה לא פיקניק
אלא שעל אף ההתנהלות רבת השנים של המוסד הבלתי קונוונציונאלי הזה, עולות לא מעט תמיהות בקרב צעירי המגזר שחוו את המפגש, וזיכרונותיהם
ממנו אינם בהכרח חיוביים. המדריכים המבוקשים חבים את הכשרתם, לרוב, למדריך וותיק יותר שהעביר להם את ה"סילבוס" של התחום כפי שהוא רואה לנכון, או כפי שמקובל בתחומי דעת נוספים ברחוב החרדי – "מתוך התייעצות רבת שנים עם גדולי הרבנים".
בשנים האחרונות מתפתחת מגמה המציעה לימודי תעודה מסודרים בנושא, אך כאמור, ההגמוניה עדיין שייכת למדריכים הוותיקים, המסורתיים. ויש שיאמרו כי דרך זו של "מסורת דוד מדור" היא הדפוס האולטימטיבי, וכי כל דרך אחרת אינה נכונה ואינה הולמת את אופיו של המגזר.
אלא שהתמונה מורכבת יותר. נתי בקר הוא עובד סוציאלי חרדי, ודוקטורנט בבית הספר לעבודה סוציאלית, העוסק בימים אלה בפיתוח תוכנית להדרכת זוגות לאחר הנישואין בתחום הזוגיות, כלכלה נכונה, והריון ולידה.
"המדריכים עושים עבודה בסיסית טובה, אבל בפירוש יש מה להוסיף", הוא אומר. "לצעירים החרדים יש חוסר מודעות בסיסי בכל הנושא הכלכלי. בחורים שמימיהם לא החזיקו סכום כסף משמעותי בידיהם, מתמודדים כעת עם שאלות כמו מה עושים עם המשכורת הראשונה? לאן יש להפנות את הכסף, ומה משמעותה של רכישת דירה".
בתוכניתו מבקש בקר להטמיע בקרב הצעירים החרדים מושגים בסיסים במיקרו-כלכלה כמו "ריבית" ו"משכנתא": "למרבה תדהמתי פגשתי לפני כחודש באברך שאמר לי שהוא לא הכיר כלל את המושג 'צ'ק חוזר'. הוא חשב שמציאות כזו לא קיימת".
מדובר אולי במקרה קצה, אך בקר סבור כי חוסר הידע והבורות הכלכלית הפושה בקרב צעירי המגזר מובילה ללא מעט מקרי גירושין. "אני עובד בעמותה הפועלת בקרב משפחות חד-הוריות חרדיות, ומשיחות עם ההורים מתברר כי לא מעט מערכות נישואין הגיעו לסיומן מתוך התנהלות לא נכונה, השקעה מיותרת, הסתבכות בחובות, ואיבוד מעמדו של ראש המשפחה כאחראי על כלכלת הבית".
מי צריך את זה בכלל?
שאלת הפערים בין המינים וההבדלים המגדריים, מקבלת אף היא התייחסות בפרקי ההדרכה, אלא שלדעת חלק מן החתנים מדובר בהרצאה שבלונית,
קלישאתית, שלא באמת חודרת לעומקם של דברים. "המדריך ציטט בפני כל מיני אמרות חז"ל, שזה כמובן חשוב, אבל לא הסביר בצורה חיה כיצד הדברים פועלים למעשה", אומר גדעון, אברך שהתחתן בחודש שעבר.
אחרים סבורים כי הפרק הזה בכלל מיותר, וכי ההתנהלות הזוגית נרכשת עם הזמן. "המדריך חזר שוב ושוב על הטענה כי אם נהיה סבלניים כלפי האישה, הדבר בסופו של דבר 'ישתלם לנו', שזו טענה נכונה כלפי כל יחסי חברות, ולאו דווקא זוגיות בין המינים", מוסיף גדעון.
חתנים מספרים כי נמסרות אמנם אמירות קלישאתיות על ההבדלים בין המינים (למשל, האישה מבקשת ביטחון ואישור של הבעל, והוא מצידו רוצה להנהיג) - אך אין בהדרכה האחרות חדשות. כך יוצא כי לדעת רבים במגזר, ההשתלמות הזו, הסדנה שנחשבת כה אלמנטרית לפני הנישואין - כלל לא נחוצה ביום שאחרי.
מייעצים - ללא הכשרה בתחום
בנימוק דומה משתמש ראש ישיבה במרכז הארץ הדורש מתלמידיו שלא יגשו לקבלת שיעורי הדרכה מן הסוג הזה. לדבריו, לא קיימת בשדה הזה מתודה קבועה ההולמת את כולם, וההתנהלות הזוגית היא לגמרי אינדיבידואלית. "אם לתלמיד יש 'מידות טובות'", מסבירים תלמידיו, "יהיו חיי הנישואין שלו מאושרים גם ללא שיעורים מלאכותיים אלה, ואם אופיו מושחת ההדרכה לא תעזור. במקום לבזבז את הזמן בשיעורים המסוג הזה, כדאי ללמוד מוסר".
אך גישה זו נחשבת לחריגה, ובישיבות "הרגילות" איננה מקובלת. ומכל מקום, גם אם ניתן לקבל את ההשתתפות באותה סדנת "זוגיות נכונה" כבלתי מזיקה, ואולי אף מועילה בחלק מן המקרים - הרי כשהדברים מגיעים אל הפרקטיקה המינית, עלולות להתגלות גם תקלות.
"הגעתי אל הרב המדריך כשבראשי מתרוצצות לא מעט פנטזיות לא קונבנציונליות, שבהן לא שיתפתי איש מעולם", מספר קובי, אברך כבן 30, בגילוי לב נדיר. "רק לאחר היסוסים רבים אמרתי לרב המדריך, כי יש לי משהו לספר. לראשונה פרקתי בפני אדם אחר את המחשבות שליוו אותי בשנים האחרונות, והבטתי בו בציפייה.
"הוא התבונן בי בפנים קשות, ואמר: אינני יודע מה אתה רוצה. אם תעשה כמו שהתורה הקדושה מצפה ממך לעשות, הכל יהיה בסדר. ניסיתי להגיד לו שהמחשבות הללו לא מרפות ממני, אבל הוא חזר על המשפט כמו מנטרה, ולא הסכים לפתח את הנושא".
"כיום", מוסיף קובי, "לאחר שבגרתי ושוחחתי על כך עם שני חברים נוספים, התברר לי להפתעתי שאני לא חריג". הוא מספר כי לחבר אחר אמר אותו מדריך שהוא "כנראה צפה בסרטי קולנוע רבים, והם גרמו לו נזק בלתי הפיך בנושא היחסים שיישאר אצלו לכל החיים''.
המדריכים, למותר לציין, לא עברו הכשרה סקסולוגית מסודרת. במרבית המקרים, צריך לומר ביושר, ההסברים הללו מספקים. רוב החתנים שעברו את מסלול ההכשרה המקוצר הזה, מרוצים, ומספרים כי חייהם האישיים מתנהלים כשורה. הבעיה מתחילה במקרים הבלתי שגרתיים, ובחוסר הנכונות או ההכשרה של חלק מן המדריכים להתמודד עימם.
