מבוא לביטקוין: המטבע שרוצה לתקן את הכסף

לא מעט נכתב על הביטקוין . בכל עיתון ישראלי הוא מוסבר, ובדרך כלל ההסבר טוב, מקיף ומרתק. מאחר שאני לא רוצה להטריח את הציבור לא אחזור על מה שכבר נכתב. לכן, בטור הזה ובטורים הבאים, אנסה להציג אספקטים שונים של התופעה הזאת ושל המשמעות שלה.

לטורים נוספים של אושי שהם-קראוס :

• לראשונה: מדינת ישראל מזהירה מפני ביטקוין
• בורסת הביטקוין המפורסמת מכולן פשטה רגל
• נזכר שרכש ביטקוין - וקנה בזכותם דירה
• הביטקוין זורח, הבנקים המרכזיים שוקעים
• פרשנות: זינוק ערך הביטקוין יביא להכחדתו
  

ובכל זאת, טיפטיפה ממה שאפשר למצוא גם בוויקיפדיה. זהו מטבע וירטואלי, כלומר סימן דיגיטלי. סימן שכאילו גר לו רק במחשב ובאינטרנט. את הסימן הזה שמשמש ככסף המציא קריפטוגרף (מומחה להצפנה) בעל כינוי יפני. שמו הוא סאטושי נאקאמוטו, ואיש לא יודע מיהו באמת.

האיש פרסם מניפסט, כלומר מעין הצהרת כוונות אידיאולוגית וכמובן טכנית שבה הסביר לקוראים שלו מהו המטבע החדש שהוא יוזם. באתר אמזון ניתן להוריד גרסת קינדל של המניפסט בפרוטות. אבל לפני שאנחנו נגשים לביטקוין עצמו, בואו נבין, על קצה המזלג, מה זה בימינו כסף. נתחיל.

עולם הכסף הפרוע שלנו

בואו נתחיל בתיאור הכסף הרגיל בתקופה שלנו. נעשה את זה בקיצור ומי שמתעניין מוזמן להציץ בטורים שפירסמתי בנושא ב-ynet.

ולעניין. הכסף בימינו הוא סימן. סימן בלבד. תחשבו, מתי בעצם ראיתם באמת את הכסף שלכם? אתם מקבלים תלוש משכורת ובו מספר. ארבעת אלפים, עשרת אלפים או ששת אלפים ארבע מאות. כל סכום. והנה, זה הכסף שלכם.

באיזשהו מחשב בארץ או בחו"ל יש מעין מדף מחשבי עם השם שלכם, ושם יש מעין תא מחשבי קטן ובו מספר. המספר יכול להיות חיובי. למשל +20,000 שקלים, וזה מסמל את הכסף שיש לכם. והוא יכול להיות שלילי, למשל 5,000-, וזה מסמל את זה שאתם במינוס של חמשת אלפי שקלים. וזהו. זה הכסף שלכם.

רוב מה שאתם קונים נקנה באשראי או בהמחאות. כשהבנק מקבל צ'ק, הוא מפחית מהמספר בתא המחשבי שלך את הסכום ומוסיף את המספר הזה לחשבון של האדם שלו נתת את הצ'ק. זה הכל; פעולות חשבון בסיסיות כמו על דף של מחברת משבצות.

לטורים נוספים בנושא כסף :

• כך הבנקים מפתים אותנו לקחת הלוואות
• אגואיזם בנקאי: הבנק פועל לטובת עצמו בלבד
• נמאס לכם מהבנקים? בואו נייצר כסף אחר
• האם מגיע לכולנו לקבל כסף מהמדינה?
• החזון: כל אחד יוכל להדפיס כסף בעצמו
• כך המדינה גונבת אותנו באופן חוקי לגמרי
• הטרנספורמציה של הכסף: מהזהב אל הכלום
• איך מייצרים כסף יש מאין?
• מה בעצם אנחנו מקבלים בתמורה לעבודה שלנו?
  

כרטיס אשראי הוא כרטיס פלסטיק שמעביר... מה הוא מעביר? הוא מעביר מספרים מהתא על שמכם במחשב של הבנק לתא על שם החנות במחשב שבו החנות מנהלת חשבון. וזהו.

אבל, תגידו, יש מטבעות ויש שטרות. ובכן, אולי 90% ויותר מהכסף בכל העולם הוא כסף כמו שתיארתי למעלה. רק מעט מאוד הוא שטרות ומטבעות. וחוץ מזה, מה זה בעצם שטר של 200 שקלים? שטר כזה הוא בעצם חתיכת נייר שהודפס בבית דפוס של המדינה ושכתוב עליו 200 שקלים. זהו. נייר.

אז מה? כולנו כל כך מטומטמים? כולנו עובדים קשה בשביל כלום? התשובה מורכבת. והיא ממש שנויה במחלוקת בקרב כלכלנים. אחת התשובות תהיה: כן! אנחנו באמת אידיוטים.

ובכל זאת. מה עושה את הנקודות האלה שקוראים להן שקלים שוות משהו? אחת התשובות תגיד שזו היכולת של המדינה לכלוא כל אדם באמצעות החוקים, בתי המשפט והמשטרה. מה? כן.

בואו נחשוב איך נוצר הכסף הזה. מדינת ישראל קמה והיא מחוקקת חוק. היא ממציאה נקודה ונותנת לה שם, למשל "לירה" כמו פעם, או "שקל חדש" כמו היום. לכן לכסף המודרני קוראים כסף צו (מלשון ציווי או חוק), ובאנגלית FIAT MONEY. לפי החוק, רק המדינה יכולה לייצר נקודות כאלה.

אבל למה אנשים מוכנים לקבל נקודות מופשטות בתור משכורת? שוב: יש כמה תשובות. אחת תגיד "כי כולם מוכנים". אני מוכן לקבל נייר סתמי תמורת עבודה קשה, כי כולם מקבלים אותו, ותמיד אוכל לקבל תמורתו משהו, למשל אוכל או רכב חדש. אבל אז נשאלת השאלה, למה אחרים מקבלים אותו? והתשובה, כי אחרים אחרים מקבלים אותו. וזה מוזר ומעגלי ולא מובן.

וכאן מתקשר החלק משליט הסמכות של המדינה. המדינה כופה עלינו בחוק לשלם מסים מכל הכנסה שלנו. ואת המסים אנחנו יכולים לשלם רק בנקודות האלה. ואם לא נשלם למדינה בנקודות כאלה נמצא את עצמנו בבית כלא.

ושוב שאלה? איך נשיג את הנקודות האלה שקוראים להם "שקלים"? נעבוד ונקבל אותן מהמעסיק שלנו. ולמה נסכים? נסכים כי תמיד אנחנו חייבים את הנקודות האלה. תמיד נשלם מסים וגם ברור שיהיו תמיד אנשים שיצטרכו אותן, כי הם תמיד יצטרכו לשלם מסים.

ביטקוין? עוד לא!

ומה? כל ההסבר הזה כדי להבין מה זה ביטקוין? כן, ויש עוד טיפה למבוא הזה. אחת הבעיות שעולה מהשיטה הזו; השיטה שבה המדינה מייצרת את הנקודות האלה (השקלים), היא שהיא יכולה לייצר (באופן עקרוני) כמה נקודות שהיא רוצה.

ולמה זה חשוב? זה חשוב מפני שככל שהיא מייצרת יותר נקודות כסף, כך הנקודות של כולנו שוות פחות. ומה זה אומר? בואו נגיד שיש לי 100 דולר בארנק. והנה, אחרי המשבר הגדול של 2007, הבנק הפדרלי המרכזי בארצות הברית זרק למשק מליארדי נקודות כאלה שקוראים להן דולר. ופתאום, ה-100 דולר שכאילו נמצאים אצלי בכיס בבטחה הפכו שווים פחות.

נשמע קצת פרנואידי? כן. זו אחת הבעיות שבהן אני נתקל כשאני חייב להשתמש בכספים שאפשר לייצר חופשי על ידי ממשלה. מישהו (מדינה כלשהי) כאילו מכניסה יד לכיס שלי ופוגעת לי ברכוש.

וביטקוין? ובכן, אחת הסיבות שגרמו לממציא הביטקוין לייצר אותו היא הנסיון למנוע תופעה כזו. כי הביטקוין רוצה להיות זהב. זהב אמיתי בעל ערך. אבל זהב וירטואלי. ואיך זה יתכן? זה לא סותר? לא בהכרח. נסביר בטור הבא.

ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר ומעביר הרצאות לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו "קצה הקרחון על חברה וכלכלה" מדי יום רביעי לאחר חדשות 12:00 ברשת א' של קול ישראל