הביטקוין זורח, הבנקים המרכזיים שוקעים

לפני שבועות מספר נפל דבר בעולם הכספים. כרגיל, בעניינים הרי גורל, הוא עבר "מתחת לרדאר", כמעט מבלי משים. אלא שחשיבותו לעולם המוניטרי היא משמעותית עד מאוד.

ביטקוין - כתבות נוספות בנושא:

• משקיעים בביטקוין ולא משלמים מסים
• הפסד לא וירטואלי: הופסק המסחר בביטקוין
• נזכר שרכש ביטקוין - וקנה בזכותם דירה
  

מעשה שהיה כך היה. חברה מסוימת בארצות הברית הואשמה על ידי הרשות לניירות ערך שם (SEC) בהונאה. זוהי עבירה פדרלית חמורה לכל הדעות. אלא שההונאה הפעם התבצעה במטבע הווירטואלי ביטקוין (שמיד נרחיב עליו קצת את הדיבור). הנאשמים טענו שאין להעמידם כלל לדין הואיל וסמכותה של הרשות הפדרלית לניירות ערך היא לגבי עבירות תרמית אשר בוצעו או ביחס לכספים או ביחס לניירות ערך שיש לגביהם רגולציה פדרלית. לטענתם - הביטקוין אינו זה ואף אינו זה - הוא אינו כסף וגם לא נייר ערך שהממשל הפדרלי מכפיפו לרגולציה האמריקנית.

(צילום: shutterstock)

זוהי החלטה אמיצה ומהפכנית מאין כמוה. ביטקוין, כידוע, הוא מטבע וירטואלי לחלוטין. אין מאחוריו בנק מרכזי כלשהו ואין הוא, כשלעצמו, כפוף לכללים כלשהם של חוקים, רשות ניירות ערך או בורסה. יום אחד, נתכנסו מספר אנשים עלומים, וקבעו כמות מוגבלת של מטבע וירטואלי. כוחו של הביטקוין נובע אפוא רק מן האמון שמשקיעים בעולם רוחשים לו למרות (ואולי בגלל) שאיננו מטבע פיזי או נייר ערך במובן הרגיל של המילה.

טורים נוספים מאת יוסף פריצקי :

• נשים יהפכו למובטלות - בגלל החוקים להגנתן
• "שקע ותקע" רוצים שתבזבזו יותר חשמל
• איך זוכים במכרז? נותנים תריסים ורודים חינם
  

ויקיפדיה מגדיר את הביטקוין כ"מטבע דיגיטלי מבוזר. הוא נוצר בינואר 2009 על ידי סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto; כנראה שם בדוי) שכתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה. ייחודו של הביטקוין מתבטא בכך שהוא אינו בשליטתם של ממשלה או בנק מרכזי כלשהם ובמקום זאת מבוסס על קריפטוגרפיה ועל רשת תקשורת עמית לעמית".

לא נגיד ולא בנק 

ההכרה המשפטית הזו בביטקוין כמטבע הראוי להגנת בתי המשפט מבשרת מהפכה של ממש גם לגבי כוחותיו וסמכויותיו של בנק מרכזי בכל מדינה שהיא. בנק מרכזי מופקד, בדרך כלל, על התחום המוניטרי, קרי קביעת שערי הריבית ולעתים אף נסיון לקביעת שער המטבע. נניח, לדוגמה, שיש צורך דחוף בשינוי שער המטבע של האירו מול הדולר. עד עתה נעשה הדבר על ידי התכנסותם של נגידי הבנקים באולם מפואר (בדרך כלל בשוויץ) ותוך דיונים ושיחות הגיעו להסכמה בדבר שערי חליפין כאלה ואחרים - או שלא.

אלא שבמקרה הביטקוין – לא נגיד ולא בנק. אין שום רשות או מוסד. ישנו רק מטבע וירטואלי שכוחו ועוצמתו נובעים מהאמון שאנשים ברחבי העולם נותנים בו, שבבוא היום יוכלו להמירו להילך חוקי ולהשתמש בו. ובכן, לפנינו מטבע מוכר, הילך חוקי, וירטואלי לחלוטין, חופשי מכל התערבות גוף ממסדי, ממשלתי או רגולטורי.

מה יעשה נגיד בנק של בנק המדינה במטבע וירטואלי כזה? ברור שלא ניתן, למשל, בהליך של הסכמה בין נגידים, לפחת או לייסף את שער המטבע כלפי הביטקוין ומכאן שלא ניתן גם להסדיר את שערו מול יתר המטבעות בעולם כי גם אלה נסחרים מול מטבע חופשי לחלוטין.

לפנינו ליברליזם כלכלי במיטבו. האם ייתכן שאנו צופים היום בירידת המסך על הבנקים המרכזיים של מדינות העולם ובעומדים בראשם? האם הנגידה שמונתה אצלנו לא מכבר – היא האחרונה לדור הנגידים הקודמים?

הכותב הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות