"שקע ותקע" רוצים שתבזבזו יותר חשמל
לחברת החשמל קמפיין חדש וחביב שאינו מזיק לאיש. אך מדוע שמונופול ממשלתי יפרסם עצמו? התשובה הקצרה: כדי שתחשבו עליה דברים טובים יותר. התשובה הארוכה: כדי שתשתמשו יותר בחשמל, וכך תגרמו לה לבזבז פחות כסף. הרי לשכנינו הערבים היא לא יכולה למכור את שירותיה (דעה)
בזמן האחרון נתברכו צופי הטלוויזיה בישראל, על מגוון ערוציה, לחגוג עם שקע ותקע את לידתו וברית המילה של הזאטוט שטקר. לכאורה - פרסומת חביבה שאינה מזיקה לאיש. אבל, מתגנבת השאלה, מדוע חברת החשמל - מונופול, ועוד מונופול ממשלתי - צריך לפרסם את עצמו ואת שירותיו?
כולנו יודעים שפרסומות נועדו למשוך את לב הצרכן הפוטנציאלי ולשכנע אותו לקנות את המוצר של המפרסם ולא של מתחרהו. אבל כאן - אין מתחרה, אז למה לפרסם?
- מה שקע ותקע לא מספרים לכם?
- 2012: חברת החשמל פיצתה צרכנים ב-13.3 מיליון שקל
- ביה"ד: חריגות השכר בחב' החשמל לא יבוטלו
לשאלה מוצדקת זו שתי תשובות. האחת, פשוטה למדי והשנייה, מורכבת הרבה יותר. התשובה הפשוטה היא שחברת החשמל, כמו כל גוף שמספק שירות, מבקש למצב את תדמיתו החיובית. תדמית חיובית ציבורית מסייעת במאבקים ציבוריים והכל יודעים כי לחברת החשמל ובמיוחד לעובדיה צפוי מאבק ציבורי לא פשוט כלל ועיקר. אם ניתן, ואפשר, להטות את לב הציבור לחברה, לעובדיה, לשירות שהיא מעניקה ובכך "לצבור נקודות" בקרב הממשמש ובא - למה לא?
התשובה השנייה מורכבת הרבה יותר. בקצרה נאמר כי חברת החשמל מעוניינת דווקא שתשתמשו יותר בחשמל. המבוגרים מבין קוראינו עדיין זוכרים את הסיסמה "יותר חשמל - פחות עמל", שנועדה לשכנע עוד ועוד אנשים לצרוך יותר קילווואטים. לא הרבה השתנה מאז. גם היום מעוניינת חברת החשמל בהגברת הצריכה - אם כי היא לא תודה בכך בפומבי.
טורים נוספים מאת יוסף פריצקי :
- איך זוכים במכרז? נותנים תריסים ורודים חינם
- הצעה: תנו גם לבעלי העסקים לבחור ראש עיר
- המספרים שמאחורי מימון הבחירות המקומיות
האשמה בכך אינה נעוצה דווקא בחברה אלא במצב הגיאופוליטי המיוחד בו נמצאת מדינת ישראל. ישראל היא "אי" של תשתיות ואנרגיה. היא אינה מחוברת לשכנותיה לא ברשת חשמל, לא ברשת של כבישים ולא במסילות ברזל כמו, לדוגמה, באירופה שם למשל יכולה תחנת כוח בצרפת למכור את החשמל שהיא מייצרת לצרכנים בגרמניה ובספרד. אצלנו, למרות נסיונות חוזרים ונשנים לקשור את מערכת ההולכה עם שכנותינו - לא צלח הדבר ונותרנו בדד.
אלא מה? אם מחוייבת חברת החשמל לספק תמיד את מלוא הביקוש, עליה להיות בעלת אמצעי ייצור והולכה מתאימים לכך. כיום (לפי הדו"ח הסטטיסטי האחרון של חברת החשמל שיצא ב-2010) יש לה כושר ייצור של כ-13 אלף מגהוואט חשמל. שיא הביקוש היה כ-11 אלף מגהוואט. כלומר, לחברת החשמל יש מספיק אמצעי ייצור לספק את שיא הביקוש, ואם כך הוא הדבר, ודאי יש בידיה אמצעי ייצור לספק חשמל גם בשעות ובימים בהן אין שיא ביקוש.
אלא ששיאי הביקוש אינם מרובים ומגיעים בעיקר בימי הקיץ החמים מאוד בהם פועלים המזגנים בשיא. ביתר הימים והשעות - הביקוש לחשמל הוא פחוּת בהרבה. כך לדוגמה, בעוד ששיא הביקוש בחודש אוגוסט ב-2010 היה הגבוה ביותר, כ-11 אלף מגהוואט - שיא הביקוש לחודש אפריל באותה השנה היה פחות מ-7,000 מגהוואט. שימו לב, בשיאי ביקוש אנו מדברים. אם נתייחס לממוצע החודשי, נגיע בוודאי לביקוש לחשמל נמוך בהרבה.
ומה כל זה אומר? פשוט: לחברת החשמל אמצעי ייצור והולכה שברוב ימות השנה - אינם מנוצלים עד תום. דמיינו בנפשכם חברת אוטובוסים שבבעלותה צי גדול ורחב של אוטובוסים לשירות הקהל בשעות השיא. הבעיה היא שבשעות בהן אין שיא - האוטובוסים הללו, שנקנו בממון רב, שתחזוקתם אף היא עולה כספים לא מועטים - עומדים בחניון כאבן שאין לה הופכין. זהו המצב בחברת החשמל. ברוב שעות היממה - חלק גדול ממתקניה אינו פועל ואינו מייצר חשמל. מנגד - המתקנים, הטורבינות, כוח האדם, רשתות ההולכה - כולם עלו ועולים הרבה מאוד כסף.
ולכן - הפיתרון הוא דווקא לעודד צריכת חשמל גם בשעות שבהן אין שיא ביקוש. כל שעה בה הטורבינה אינה עובדת, כל יום בה תחנת כוח כלשהי אינה פועלת - היא זריית כספים לרוח. ככל שהציבור ירכוש יותר חשמל - כך תגבר הניצולת של מתקני החשמל.
הנה לפנינו עוד אחד מהטיעונים הכלכליים בזכות השלום ושיתוף הפעולה האיזורי. לו היינו מוכרים חשמל גם לתושבים מירדן או ממצרים, ואולי אף רחוק יותר - היינו מגיעים לניצולת יעילה יותר של תחנות הכח אצלנו. אולי אז היינו מפרסמים את "שקע ותקע" בערבית דווקא. "אהלן וסהלן יא תקע מחבוב...", נשמע נחמד, לא?
הכותב הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות
לפנייה לכתב/ת 
