איך זוכים במכרז? נותנים תריסים ורודים חינם

בכהונתי כשר התשתיות הלאומיות, שמתי לב שקבלן מסויים מאוד, זוכה, כמעט תמיד, במכרזי בנייה בהיקף ניכר. תמהתי. כיצד ייתכן שאותו גוף חוזר וזוכה כל פעם במכרז חדש? התשובה הסטנדרטית הייתה: הוא נמצא הזול ביותר.

לטורים נוספים של יוסף פריצקי

• מקורבים לשלטון? כך יתפרו לכם מכרז
• המספרים שמאחורי מימון הבחירות המקומיות
• הצעה: תנו גם לבעלי העסקים לבחור ראש עיר
  

ביקשתי לרדת לגוף העניין. לאחר בדיקות, ויכוחים, דרישות והתפתלויות, הסביר לי אחד מעוזרי דאז: "אדוני השר" כך אמר, "הוא זול כי הוא מציע את תריסי הרפפות הוורודות בחינם..." בחור חכם ומבין עניין היה איש זה, ומיד תבינו מדוע.

מספר דברי הסבר. מכרזי קבלנות בהיקף ניכר, נערכים, בדרך כלל, לפי רשימת חומרים ורשימת עבודות ושירותים. אם, לדוגמא, יש צורך בהקמת תחנת כח גדולה, בבניית בניין רחב ידיים, בסלילת כביש וכיוצא באלה, מפרט המכרז את כל הרכיבים הדרושים להקמה כגון: ברזל, מלט, פרטי חשמל, אינסטלציה ועוד. בנוסף מפורטת במכרז רשימת העבודות הדרושה: שעות עבודה של פועל מיומן, טייח, רצף, חשמלאי, מנופאי וכיו"ב.

ואיך נקבע מיהו הזוכה שהצעתו היא הזולה ביותר? פשוט. לוקחים את המחיר הממוצע של כלל ההצעות והמחיר הממוצע הזול ביותר זוכה. יפה. פשוט וקל, האין זאת?

"ממוצע" כידוע מחושב לפי סיכום כלל הצעות המחיר - מחולק במספרן. וכך, אם לדוגמה, ישנם מאה רכיבי מחיר - נוטלים את סיכום כלל המחיר של כל הרכיבים, מחלקים במאה ו...הופ. הנה המחיר הממוצע.

הקבלן בו דובר בעניננו הציע מספר רכיבים ממש בחינם. במחיר אפס. ללא עלות. כך, לדוגמה, באחד ממכרזי תחנות הכח הציע הקבלן, עליו דיברנו, תריסי רפפות לחלונות (תריסים ונציאנים) במחיר אפס: בחינם ובאיזה צבע שתרצו.

מה לעשות ובתחנת כח אין צורך ברפפות? אבל, בכל זאת, נתבקשה הצעה לפריט זה והקבלן, מיודענו, אף הגדיל לעשות והציע פריט זה בחינם. אמת, הצעתו הייתה מעט יותר יקרה מול מתחריו בפריטי חומרי הבניין. את הבטון הוא הציע במחיר קצת יותר גבוה וגם את הברזלים, אבל כל זה קוזז בהצעת החינם של הרפפות.

הרי אמרנו - נוטלים את המחיר הכולל ומחלקים במספר הפריטים הכולל וכך נוצר מחיר ממוצע זול ביותר. מה אשם הקבלן אם לבסוף הוחלט שאין צורך ברפרפות? הוא את שלו עשה. האין זאת?

שירותי קוסמטיקאית לסלילת כביש

החישוב המטופש והמושחת הזה נעשה על ידי ועדת המכרזים שהוציאה את המכרז, ולמרבה הפלא, חישוב זה תאם את הוראות החשב הכללי דאז. ברור לכל שאין שום צורך ברפפות כאשר בונים תחנת כח, בדיוק כמו שאין צורך בתמחור עבודת שעה של קוסמטיקאית כאשר מגישים הצעה לסלילת כביש. אבל, אלה המכירים היטב את חברי ועדת המכרזים, יודעים גם יודעים איזה פרטים הם יכולים לתמחר במחיר אפסי בידיעה ברורה שמעולם לא יתבקשו לספק פרטים או שירותים אלה.

איני יודע מה המצב כיום והאם החשב הכללי או משרד האוצר שינו את הוראות הנוהל הללו. לפני כתיבת מאמר זה חיפשתי בנוהלי החשב הכללי ולא מצאתי. אולי בכל זאת התחולל שינוי או שמא עדיין ממשיך מי שמציע רפפות בחינם לזכות במכרזים???

הכותב הוא יזם בתחום האנרגיה והתשתיות לשעבר שר התשתיות והאנרגיה של מדינת ישראל, חבר הנהלת לשכת המסחר טקסס-ישראל, אורח קבוע ומרצה בוועידות ואירועים בינלאומיים בתחומי האנרגיה והתשתיות