ועדת לוקר: עסקאות במזומן, רק עד 7,500 ש'

הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, פרסמה היום (א') את דו"ח הביניים ובו מתווה מדיניות לצמצום והגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי.

היעד המרכזי של המהלך: מלחמה בהון השחור ומיצוי פוטנציאל גביית המס אשר יוביל להרחבת בסיס המס בהתאם, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון. 

ההמלצות העיקריות קובעות כי תחול מגבלה של 7,500 שקל על עסקאות במזומן בטווח המיידי (עם אישור ההמלצות בהליך חקיקה), ולאחר מכן (טווח של כשנה מיישום ההמלצות) הגבלה זו תורחב לסכום של 5,000 שקל. כמו כן יחול איסור סיחור (הסבה) של צ'קים בסכומים דומים.

כל עסקה מעל לסכום המגבלה, תבוצע באמצעות צ'קים (שלא ניתן להסב), העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים (דביט) וכרטיסים נטענים.

יצויין כי כיום החוק מגביל תשלום במזומן בסכומים העולים על 20,000 שקל בעסקאות שבין עוסקים בלבד. החוק כיום אינו מתייחס לעסקאות בין אנשים פרטיים או לעסקאות בין אנשים פרטיים לבין עסקים ולפיכך לא חלה מגבלה על תשלום במזומן במקרים אלו.

עם זאת, על אף ההחלטה על הגבלת השימוש במזומן, הוחלט להקל מקרים: מתן הקלה בעסקאות בין גורמים פרטיים- מגבלת מזומן של 15,000 שקל ומתן הקלה בעסקאות ברכבים משומשים - מגבלת מזומן של 50,000 שקל.

קידום הפצת כרטיסי הדביט

המלצה נוספת שקבעה הוועדה היא שהבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט לכל לקוח ועמלות הכרטיס יופחתו בחקיקה.כרטיסי דביט הם כרטיסים שמחייבים מיד עם ביצוע העסקה (בכפוף ליתרה בחשבון ולמסגרת האשראי), ולא פעם בחודש, בתאריך קבוע.

כאמור, רפורמת המזומן נוגעת לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ'קים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים.

בשנת 2012 התבצעו בין עסקים כ-3 מיליון עסקאות בסכומים גבוהים מ-5,000 שקל ללא זיהוי של מבצעי העסקה. עסקאות אלו הגיעו לשווי של כ- 273 מיליארד שקל.

בוועדה מציינים כי השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כ"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה מעל 20% מהתוצר. המזומן מקל על העלמות מס, הלבנת הון, ביצוע עבירות שונות ומימון טרור, מפני שהוא אנונימי וקל להסתירו מעין הרשויות, ומפני שקל לבצע באמצעותו פעילות מסחרית ופיננסית.

על פי הנתונים, 61% מהכסף נמצא בחשבונות עו"ש בתאגידים בנקאיים, ו- 39% נמצא כמזומן בידי הציבור. כמות המזומן הגיעה בסוף 2012 לכ-55 מיליארדי שקל: 49 מיליארד שקל בידי הציבור. היתר - 5 מיליארד שקל - בידי הבנקים. בשנים האחרונות גדל בסיס המזומן בקצב מואץ - הגידול מעבר לצמיחת המשק והאוכלוסייה מוסבר בעיקר בגידול בעסקאות במזומן.

חברי ועדת לוקר בחתימה על ההמלצות(צילום: חיים צח, לע"מ )

גם צ'קים, בדומה למזומן, הינם הליך בעל פוטנציאל לסיכון של כלכלה שחורה. בישראל ניתן להסב צ'קים ללא הגבלה על הסכום ועל מספר ההסבות וללא תיעוד של המסב ושל הנסב. ההסבה מאפשרת להעביר צ'קים מיד ליד ללא דיווח.

צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן מבחינות שונות ובהן האנונימיות, היכולת לבצע תשלומים ללא חשבון בנק, והנוחות והזמינות למשלם ולמקבל – ובכך הם תומכים בכלכלה השחורה בדיוק כמו מזומן.

ההמלצות יצאו לשימוע ציבורי נוסף לקראת הבאתן לאישור הממשלה. ההערכה היא כי תהליך השמוע יימשך מספר שבועות ובהנחה שלא יהיו שינויים משמעותיים המסקנות יאושרו על ידי הממשלה.

חלק מההמלצות ייכנסו מיד לתוקף  - כך כל הקשור בקידום כרטיסי הדביט, הנתון לאחריות המפקח על הבנקים. מגבלות בתחום המזומן והצ'קים ידרשו מהלך חקיקה בכנסת.

את הוועדה מינה ראש הממשלה, ובצוות חברים מנהל רשות המיסים, משה אשר, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, פול לנדס, מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון, המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, המשנה לפרקליט המדינה, יהודה שפר וראש אגף חקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי. שותפים נוספים להמלצות הוועדה הם המפקח על הבנקים, דודו זקן והממונה על ההגבלים העסקיים דייויד גילה.