מבוא לביטקוין חלק ב': מטבע שמדמה ימי קדם

בטור הקודם הצגתי על קצה המזלג את אופיו של שוק הכסף בימינו. אחד הדברים שמאפיינים את הכסף שלנו הוא שהוא נוצר על ידי מדינות שמכריחות אותנו להשתמש בו.

• טורים נוספים של אושי שהם-קראוס
• מבוא לביטקוין: המטבע שרוצה לתקן את הכסף
  

ומה הבעיה בזה? ובכן, בגלל שלמדינות בימינו יש יכולת עקרונית (מנסים לעדן את זה בכל מני חוקים) להדפיס כמה סימני כסף שהן רוצות, הערך של הכסף בכיסים שלנו, בעצם בכלל לא בשליטה שלנו.

אנסה לתת מטאפורה. הכסף שיש לך בכיס דומה באיזשהו אופן לברז במטבח שלך בבית. בצינור במטבח המדינה יכולה להעביר מים, אבל אולי גם שוקו. ואולי מים מזוהמים. אמנם הברז שייך לנו. הוא בבית שלנו. אבל מה שמועבר בו; התוכן, הוא לא בשליטה שלנו בכלל.

והכסף? ובכן, הכסף הוא סימן שנמצא אצלך בכיס, אבל התוכן שלו; הערך שלו, נקבע מרחוק על ידי המדינה. בגלל שהמדינה יכולה להדפיס כמה סימני כסף שהיא רוצה, היא בעצם מכניסה את היד לכיס שלך. הסיבה היא שככל שכמות הכסף במשק גדלה, כך הערך של כל יחידת כסף (שקל למשל) יורד. אפשר לקנות בו פחות.

על הדברים האלה דיברנו בטור הקודם. ואותם רוצה ממציא הביטקוין לשנות.

ועוד דבר מעצבן

דבר נוסף שמעצבן אותו הוא העובדה שאי אפשר לחיות כמעט בלי בנקים בימינו. רוצה משכורת? היא עוברת בבנק. שכר דירה? בבנק. מכולת? בנק וחברת אשראי.הרי מעט מאוד מההכנסות שלנו וההוצאות שלנו לא עוברות באמצעות בנקים מתווכים.

ומה הבעיה? ובכן, בנק מתווך לוקח כסף על כל פעולת תיווך: זה נקרא עמלה. אבל רגע, אנחנו שואלים, האם פעם זה היה אחרת בכלל? ובכן, כן. הנה

סחר חליפין

האגדה מספרת (ואולי זו ההיסטוריה הממשית) על כפר (שדומה לכל איזורי העולם). הכפר הזה פעל עוד לפני שהומצא הכסף. ואיך התנהלו העניינים? ובכן, אנשים החליפו סחורות בינהם. נניח שלי יש עץ פקאנים ואני רוצה חלב. אני נותן לך קילו מהאגוזים האלה, תמורת ליטר חלב שאתה חולב מהפרה שלך.

ומה מעניין כאן? ובכן, שימו לב; כל הכלכלה הקטנה הזאת פועלת בין אנשים חופשיים. אין כאן שום מתווך בסגנון בנק. אני יכול ללכת לכל מי שאני רוצה, לתת לו סחורה ולקבל סחורה. זה לא נרשם בשום מקום. אין, פיקוח ממשלתי. זה עניין שביני לבין חברי.

והביטקוין? ובכן, זה בדיוק דבר שממציא הביטקוין רוצה לשחזר. הוא רוצה לייצר כסף שאנחנו יכולים להחליף בינינו בלי לערב את המדינה. בלי הכסף שהיא מייצרת ומכריחה אותנו להשתמש בו (למשל שקלים או דולרים). פשוט כסף שאני יכול להעביר לך בלי שאף אחד יידע על כך ובלי שום בנק באמצע.

אבל רגע, זה לא שאפשר להעביר באינטרנט פרות או אגוזים! נכון. אי אפשר. ולכן הביטקוין הוא משהו שבנוי לפי ההיגיון של חפץ; של סחורה מוגבלת. אבל כדי להסביר את זה בואו נציג עוד קטע על ההיסטוריה של הכסף. (זוכרים? יש לי סדרה שלמה על כסף שניתן למצוא ברשימת הטורים שלי).

לטורים נוספים בנושא כסף : 

• כך הבנקים מפתים אותנו לקחת הלוואות
• אגואיזם בנקאי: הבנק פועל לטובת עצמו בלבד
• נמאס לכם מהבנקים? בואו נייצר כסף אחר
• האם מגיע לכולנו לקבל כסף מהמדינה?
• החזון: כל אחד יוכל להדפיס כסף בעצמו
• כך המדינה גונבת אותנו באופן חוקי לגמרי
• הטרנספורמציה של הכסף: מהזהב אל הכלום
• איך מייצרים כסף יש מאין?
• מה בעצם אנחנו מקבלים בתמורה לעבודה שלנו?
  

זהב

בואו נחזור לכפר שלנו. לי יש אגוזי פקאן ואז באה אלי נורית אסיאג. היא מציעה לי סל חיטה תמורת אגוזים. אבל יש כאן בעיה; אני רגיש לגלוטן. כלומר, נורית לא יכולה לקבל אגוזים.

ומה הפתרון? בהדרגה, אומרת ההיסטוריה האגדתית של הכסף, אנחנו מתחילים להשתמש בסחורה שכולם רוצים. והסחורה הזאת היתה בהיסטוריה האנושית, בדרך כלל, זהב.

לאט לאט נוצרה בכפר שלנו מעין טבלה ובה כתוב מה אפשר לקבל בתמורה לגרם זהב. בואו נדגים: גרם זהב היה שווה כוס חלב, שלושה אגוזים ומאית פרה. ככה עשו את החישוב.

ולמה אנשים הסכימו לקבל זהב? ובכן, גם כאן יש כל מני הסברים. אבל אחד מהם אומר שזהב הוא משאב מוגבל. אי אפשר לייצר אינסוף מטבעות זהב. יש סוף לכמויות הזהב שמוחבא באדמה.

אבל זה כמובן לא מספיק. גם מים יש בכמות מוגבלת וגם פחם.  הזהב מיוחד בכך שיש ממנו כמות קטנה יחסית. כלומר, הוא די נדיר.

מעצבן? בטור הבא יסגרו כל הקצוות הפתוחים

ואיך זה מביא אותנו לביטקוין? עוד טיפה היסטוריה... רק קצת סבלנות.

שטרות הכסף בשיטה הכלכלית של המאות הקודמות הוצמדו לזהב. שטר של מאה דולר היה בעצם סוג של קבלה שעליה נכתב משהו כמו "ממשלת ארצות הברית מתחייבת לתת למציג השטר הזה מאה דולר בזהב".

ומה זה אומר? זה אומר בין התר שהממשלות בעבר לא יכלו להדפיס כמה ניירות שהן רצו. הן יכלו להדפיס ניירות רק עבור הזהב ששכב אצלן במרתפים. (אני מתנצל בפני הבקיאים בהיסטוריה של הכסף; המודל שאני מציג כאן הוא כמובן הפשטה לצורך הסבר).

והדבר הזה עזר לשטרות האלה לשמור על הערך שלהם. אם יש לך בכיס נייר של מאה פאונד אנגלי, זה אומר שאתה יכול ללכת לבנק, לתת את השטר הזה ולקבל תמורתו זהב במשקל של 100 פאונד.

והביטקוין שאתה מבטיח לנו?

ובכן, היתרון של השיטה הקודמת היה שהממשלה לא יכולה להדפיס כמה שהיא רוצה ולכן הערך של הכסף של האזרחים לא תלוי (או פחות תלוי) בממשלה.

וביטקוין? ובכן, אחד הדברים המרתקים שבביטקוין הוא שהוא מנסה לדמות את השיטה הישנה; שיטת בסיס הזהב של השטרות. הביטקוין מנסה ליצור סימן אלקטרוני דיגיטלי שיכול להיות מאוחסן במחשב ולזוז באינטרנט, אבל הסימן הזה צריך להיות מוגבל. אמורה להיות רק כמות סופית של ביטקוין. (זוכרים למה? כדי שהערך שלו יישמר ואף אחד לא יוכל להמציא כמות בלתי מוגבלת ממנו).

וזה קשה. למה זה קשה? כי במחשב אפשר באופן עקרוני לשכפל סימנים. תחשבו למשל רק על מקשי הקופי פייסט. בשבוע הבא אסביר את ההגיון של הביטקוין עצמו ואראה איך הוא ממש דומה לזהב דיגיטאלי.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל.