אז מי נהנה מחירות דתית בירושלים?
"לא אחת מתקשים פלסטינים להשיג היתרי כניסה לירושלים כדי להתפלל במקומות הקדושים, כמרים עדיין זוכים ליחס מבזה לעתים, וכמו היהודים, גם אנו מנועים מלהתפלל בהר הבית. למעשה, אסור לנו אפילו להכניס את ספרי הקודש שלנו להר". אז למה דיוויד פרסונס מהשגרירות הנוצרית אופטימי?
בצירוף מקרים מעניין, התקיים ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בירושלים בסמוך ליום חגה של העיר. קבלת הפנים החמה שלה זכה האפיפיור, מעידה על הפתיחות והחירות הדתית שמהן נהנית ירושלים. מהסיבה הזו, איחודה של העיר הוא יום חג לא רק לישראלים, ולא רק ליהודים - אלא לכל מי שמבקש חירות וחופש דתי. בתור מאמין נוצרי, אני יכול להעיד באופן אישי על החירות הזאת.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לירושלים הגעתי לראשונה בשנת 1982, וב-17 השנים האחרונות קבעתי בה את ביתי. בכל הזמן הזה הייתי חופשי לקיים את אורחות חיי הדתיים כנוצרי. החירות הזאת היא שמאפשרת לשגרירות הנוצרית הבינלאומית, הארגון הנוצרי-ציוני הגדול בעולם שכותב שורות אלה נמנה על צוות עובדיו - לקיים את האירועים שלה בעיר ללא מגבלה.
עוד דעות בערוץ יהדות :
- החיים ב-LA LA לנד הקודש/ אליעזר היון
- "רות המואבייה הייתה מרגישה אצלנו בבית"/
אריאנה מלמד
- שפחות על פי חוק/
אסתי רידר-אינדורסקי
5,000 תיירים נוצרים מגיעים לירושלים מדי שנה במסגרת אירוע סוכות, ממאה מדינות - ובהן כאלו שאינן מנהלות קשרים דיפלומטיים עם ישראל. הם יכולים להעיד על הסובלנות הדתית השוררת בעיר: איש לא הטריד אותם, איש לא התנכל להם ואיש לא מנע מהם להתפלל.
זה לא מובן מאליו
ברור לי שהחירות הדתית הזאת היא עקרון יסוד מובן מאליו לכל ישראלי, אך דווקא משום כך חשוב לציין כי לא תמיד זאת הייתה המציאות בירושלים. שליטיה המוסלמים של העיר הגבילו את הגישה למקומות הקדושים, ודיכאו קהילות דתיות אחרות. גם אתרים נוצרים שזכו למעמד של ריבונות, היו נתונים לאותה מדיניות אפליה, שהסתיימה רק עם איחודה של העיר.
זאת הסיבה שכאשר השגרירויות הדיפלומטיות נטשו את ירושלים ועברו לתל אביב בשנת 1980, הוחלט לייסד את השגרירות הנוצרית הבינלאומית, שפועלת מלבה של הבירה, תוך הכרזה כי ירושלים תישאר מאוחדת תחת ריבונות ישראלית.
אבל צריך להבהיר שלא הכול מושלם. לא אחת, מתקשים מאמינים פלסטינים להשיג היתרי כניסה לירושלים כדי להתפלל במקומות הקדושים בעיר, הגם שברור לנו כי מאחורי המגבלה הזאת יש סיבות ביטחוניות.
במספר מקרים ירקו יהודים חרדים על כמרים בזמן שעברו בעיר העתיקה, וטוב שנעצרו כאמירה שישראל לא תסבול חוסר סובלנות שכזה. אסור גם לשכוח את פעולות "תג מחיר", שבמהלכן נגרם נזק לכנסיות, וזכו לגינוי גורף.
בעיה נוספת - והיא משותפת לנו, הנוצרים, וליהודים - היא העובדה שאנחנו מנועים מלהתפלל בהר הבית. למעשה, אסור לנו אפילו להכניס את ספרי הקודש שלנו להר. אנחנו מודעים לכך שהרשויות בישראל עושות הכל כדי לשמור על הסדר ושלום הציבור, אבל יום אחד הכשל הזה יעמוד לחובת חוסר הסובלנות המוסלמית, ויהיה צורך להתמודד עם הדרישות שלהם לבלעדיות.
- הכותב הוא מנהל המדיה בשגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
