מפת החינוך - הפערים בין הערים: מי למעלה ומי למטה?
נתוני המיצ"ב, כפי שמובאים במפת החינוך של ישראל ב-ynet, מדגישים שוב את הפער בין המרכז לפריפריה. "גם אם יש העדפה מתקנת, זה לא יצטמצם בקרוב. העשירים ישלימו את זה עם שיעורים פרטיים". מי בעשירייה המובילה, איפה היה השיפור הכי גדול והיכן נרשמה הידרדרות?
גם השנה הערים החזקות נמצאות בראש הרשימה בעוד הערים החלשות שומרות על מקומן בתחתית, כך עולה מעיון ב"מפת החינוך של ישראל" שהפיק אתר מדלן עבור ynet, ומתבססת על נתוני המיצ"ב לשנים 2013-2009. בצמרת ניתן למצוא ערים כמו קריית אונו, מודיעין-מכבים-רעות, רעננה, הרצליה, רמת השרון, שוהם ותל אביב, בעוד שמאחור משתרכות בין היתר קריית מלאכי, נתיבות, אופקים ובאר שבע.
בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) נערכות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בכיתות ב', ה' ו-ח' בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית). כל בית ספר נבחן פעם אחת בשנתיים (כל פעם בשני מקצועות אחרים), כך שלאורך ארבע שנים מתקבלת התמונה השלמה לגבי בית הספר.
לאחרונה פרסם משרד החינוך את תוצאות בחינות המיצ"ב שנערכו בבתי הספר בשנת 2013, בחתך לפי בית ספר. במשך שנים סירב משרד החינוך לפרסם התוצאות אופן זה מחשש להשלכות חברתיות ומקצועיות הרסניות. עתירת התנועה לחופש המידע לבג"ץ הביאה להפיכת ההחלטה ומאז יולי 2012 יכולים ההורים לקבל את המידע על בית הספר שבו לומדים ילדיהם.
הנתונים מחולקים לעשירונים לפי ארבעת מקצועות הליב"ה (לימודי יסוד בחינוך הממלכתי) שעליהם נבחנים התלמידים. אם בית ספר קיבל דירוג 100 פירוש הדבר שבכל אחד מהמקצועות הישגי התלמידים נמצאים בעשירון הטוב ביותר (העשירי) בין בתי הספר בארץ. על מנת לחשב את הדירוג על סמך כלל המקצועות, נעשה שימוש במידע מהשנים האחרונות בהן נבחן כל בית ספר.
עיבוד נוסף של הנתונים מתייחס לציון הכולל שמקבלות הערים השונות. המדד של כל עיר מחושב על פי ממוצע משוקלל של מדדי כל בתי הספר בעיר שמשתתפים במיצ"ב, בהתאם למספר התלמידים בכל המוסדות. מהנתונים עולה שקריית אונו קיבלה את הציון 93, רמת השרון 92, גבעתיים 88 ותל אביב 70. באר שבע מחזיקה בציון נמוך של 39, עפולה 36, צפת 33, נתיבות 33 ורהט 19.
כן נבדקו ההבדלים בתוצאות בין המבחנים שנערכו בשנת 2009 לעומת שנת 2013. "מכיוון שהמבחנים נערכו במחזוריות של ארבע שנים, לראשונה אנו יכולים לבדוק איך השתנו ביצועי התלמידים באותם בתי ספר ובאותם מקצועות", הסביר אמיר ויינשטוק, ממייסדי אתר מדלן.
"לא לכל הערים ישנו המידע המלא, אך גם כאן נצפתה תופעה מסוימת של מגמה שלילית בפריפריה ומגמה חיובית בערי המרכז", ציין ויינשטוק. למשל, ההישגים בעפולה צנחו מ-51 ב-2009 ל-34 ב-2013, בנתניה מ-61 ל-48, באשדוד מ-64 ל-54, בבאר שבע מ-46 ל-40. לעומת זאת, בתל אביב נרשמה עלייה מ-63 ל-68 ובהרצליה מ-80 ל-85. ברעננה, רמת גן, גבעתיים והוד השרון נרשמו עליות בנקודות בודדות.
"הבדלים גדולים בין מרכז לפריפריה"
פרופסור סורל קאהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית לא מופתע מהנתונים. "הפערים האלה ידועים עשרות שנים ודבר לא השתנה. אם מסתכלים על חלוקת התקציב רואים שבמשך עשרות שנים קיבלו בתי הספר החזקים יותר תקצוב מבתי הספר החלשים", הסביר פרופסור קאהן.
לדבריו, "הפערים הללו נובעים בין היתר מההבדלים ברמת ההשכלה וברמה הסוציו-אקונומית של משפחות התלמידים. ההבדלים האלה בין מרכז לפריפריה הם גדולים מאוד בישראל, כך שגם אם התקציב היה שוויוני עדיין הייתה עדיפות לבתי ספר במרכז".
ד"ר אתי גרובגלד, רקטור המכללה האקדמית אחווה, מצטרפת לדבריו של פרופסור קאהן: "הפערים האלה לא ייסגרו בשנים הקרובות. גם אם הממשלה נותנת העדפה מתקנת כלשהי לאזורי הפריפריה, ההורים ברמת השרון וקריית אונו ישלימו את ההעדפה המתקנת הזו בשיעורים פרטיים. בסופו של דבר, הסכום הכולל שמקבל תלמיד בערים החזקות יהיה גבוה יותר מזה שיקבל תלמיד בפריפריה. זה נורא עצוב, אבל זה המצב ואנחנו לא מצליחים לשבור את המאזן הזה".
קאהן וגרובגלד סבורים שיש צורך בשינוי מהותי בדמות ניתוב כספים רב יותר לערי הפריפריה. "אנחנו זקוקים להעדפה מתקנת יותר גדולה בכל המישורים. ישנם הרבה מאוד תלמידים מצטיינים בפריפריה, אבל הם צריכים להיות עם נתונים התחלתיים מאוד חזקים וזה הרבה יותר קשה", סיכמה ד"ר גרובגלד.
מנהלת בית ספר שנמצא בצמרת הרשימה אמרה בעקבות פרסום הנתונים כי הם נובעים כתוצאה מעבודה קשה מאוד לאורך כל השנה. "המילה מיצ"ב כלל לא מוזכרת אצלנו", היא מדגישה. "אנחנו לא מדברים עם התלמידים על זה. זו לא בחינת בגרות ואין שום סיבה להיכנס ללחץ. בכל כיתה יש תלמידים חזקים יותר וחזקים פחות והמטרה שלנו היא לדחוף את כולם קדימה, בזה אנחנו מאמינים. אנחנו לא עבדנו בשביל המיצ"ב, אנחנו עובדים בשביל שתהייה חדוות למידה כי כך ההישגים יהיו גבוהים. כשילד לומד מתוך פחד זה לא שווה כלום".
בחודש אוגוסט האחרון, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים הודיע שר החינוך שי פירון על הקפאת מבחני המיצ"ב החיצוניים למשך שנה. הנימוק להחלטה היה שפרסום תוצאות המבחנים בציבור גרם ללחץ בקרב התלמידים, לפגיעה בטוהר הבחינות ובמוטיבציה של צוותי החינוך. במשרד ציינו כי התקיימו הכנות ממוקדות בבתי הספר לקראת הבחינה על חשבון שעות הלימוד השוטפות ונוצרו השוואות לא הוגנות בין בתי ספר.
בשנת הלימודים הנוכחית כאמור לא התקיימו המבחנים החיצוניים, ובמקביל קמה ועדה של משרד החינוך שפרסמה בימים האחרונים את מסקנותיה, ולפיהן מעתה המבחנים יתקיימו כל שלוש שנים בלבד, ולא כל שנה.
"אצלי כולם נבחנו ואפשר לראות בנתונים האחרונים שאף תלמיד לא היה חסר", אומרת אותה מנהלת, "אבל בהחלט ראיתי מה זה עושה בבתי ספר אחרים, הם נכנסו לטירוף, נוצרה תעשייה שלמה של חוברות לקראת הבחינה וזה פגע רק בתלמידים". לטענתה, למיצ"ב הפנימי, שלא הוקפא ותוצאותיו שנשארות בין כותלי בית הספר ולא מועברות למשרד החינוך, יש יותר משמעות מהמיצ"ב החיצוני. "המיצ"ב החיצוני נותן ציון כללי לבית הספר לעומת המיצ"ב הפנימי שבו אני רואה את ההישג של כל תלמיד. זה מה שחשוב לי ולכן זה כלי מצוין, ככה אני יכולה לעבוד עם כל תלמיד על מה שקשה לו".
רפי קוויטי, תושב באר שבע ואב לשניים, בטוח שהבעיה הגדולה נעוצה באיכות המורים בפריפריה. "יש חוסר במורים טובים", הוא מסביר. "מעט מאוד מורים איכותיים מוכנים להגיע לדרום וגם כשמציעים להם תגמולים הולמים, הם מעדיפים שלא להגיע לירוחם או לשדרות למשל".
קוויטי גם מאשים את משרד החינוך והרשויות המקומיות בניתוב שגוי של הכספים שמוקצים. "הכיתות עמוסות, אין מקום לפינות עבודה וסביבת הלמידה היא נוקשה, לא נכונה ולא טובה", טוען האב. "בדרך כלל תלמידים במרכז מגיעים מבית שהרמה הסוציו-אקונומית שבו גבוהה יותר מזו של תלמיד בפריפריה וזה מאפשר להורים להשקיע בשיעורים פרטיים ולחזק אותו, גם אם מדובר בתלמיד חלש. לצערנו, אנחנו עדים לפערים האלה בכל בחינה ונחשפים אליהם מדי שנה. זו בעיה מהותית שחייבים לטפל בה".
לפנייה לכתב/ת 
