1 מכל 6: כל מה שצריך לדעת על סרטן הערמונית

1. מהו סרטן הערמונית ועד כמה הוא נפוץ בקרב גברים?

הערמונית היא בלוטה השייכת למערכת המין והשתן של הגבר. תפקידה הוא יצור והפרשה של נוזל חיוני לפוריות הנפלט בזרע. מיקומה האנטומי מתחת לשלפוחית השתן, כשהיא מקיפה את השופכה. עם הגיל, כשהערמונית גדלה (הגדלה שפירה), היא עלולה ללחוץ על השופכה, להצר אותה ולחסום את זרימת השתן.

עוד על סרטן הערמונית:

כך מפחיתים הסיכוי לסרטן הערמונית ללא תרופות

מדענים: אכלו סויה למניעת סרטן ערמונית

חוקרים פיתחו בדיקת דם מדוייקת לאבחון סרטן ערמונית

ללא קשר להגדלה שפירה של הערמונית, בבלוטת הערמונית עלול להתפתח גם גידול סרטני. בעולם המערבי, לרבות בישראל, סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים ומהווה כרבע מכלל מקרי הסרטן בגברים. הסיכון לחלות בסרטן ערמונית בתקופת חיים הוא בקרב אחד מכל שישה גברים. בגלל שכיחותו הגבוהה, בעולם המערבי סרטן הערמונית מהווה גם את גורם המוות מסרטן השני בשכיחותו.

בישראל סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו כגורם מוות מסרטן ובכל שנה מתים ממנו כ-350 גברים. כ-2500 חולים מאובחנים בארץ בכל שנה כסובלים מהמחלה. כיום חיים בישראל כ-22 אלף גברים חולי סרטן הערמונית.

2. מי נמצא בקבוצת הסיכון?

גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא היסטוריה מישפחתית של סרטן ערמונית בבני משפחה בדרגת קרבה ראשונה. ככל שקרובי המשפחה חלו בגיל צעיר יותר (מתחת ל-65) וככל שיותר בני משפחה חולים, הסיכון עולה, ובצורה משמעותית.

גורם סיכון משמעותי נוסף הוא השתייכות לגזע אפרו-אמריקאי, מה שפחות רלוונטי בישראל. למרות הקשר הברור להיסטוריה המשפחתית וזיהוי של גנים מסויימים הקשורים בהתפתחות סרטן הערמונית, במרבית המקרים לא ניתן לזהות גורם גנטי מסויים שמאפשר זיהוי מוקדם (בניגוד, למשל, לגנטיקה הברורה בסרטן שד ושחלה - BRCA).

3. האם ישנם סימפטומים שמתריעים כי יש ללכת להיבדק?

לסרטן הערמונית אין סימפטומים וסימנים ספציפים יחודיים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא המיקום ההיקפי שבו נוטה הסרטן להתפתח, מיקום שאינו מפריע לגבר, וזאת בניגוד להגדלה השפירה הנוטה להתפתח במרכז הערמונית סביב השופכה וגורמת להפרעות בהשתנה. לכן ניתן לחלות בסרטן הערמונית ללא שום סימפטומים או סימנים מתריעים, עד התקדמות של המחלה לשלב שבו היא כבר תסמינית.

לעתים הסימן הראשון עלול להיות הפרעות שנגרמות על ידי גרורות. למרות שאין קשר ישיר בין הפרעות השתנה לסרטן הערמונית מקובל להמליץ על בדיקת אורולוג כאשר הגבר מתחיל לסבול מהפרעות השתנה (אשר בחלק הארי של המקרים מבטא בכלל תופעות של הגדלה שפירה). תסמינים אלו כוללים החלשות זרם השתן, טפטוף שתן בסוף ההשתנה, תחושה של צורך להתאמץ ו"ללחוץ" כדי להשתין, תחושה שחלק מן השתן נותר בשלפוחית, דחיפות (קושי להתאפק), תכיפות (צורך להשתין לעתים קרובות) ונוקטוריה (צורך להתעורר להשתין תוך כדי שינה). במקרים מתקדמים יותר השתן עלול להיות דמי, עלול להתפתח זיהום בשתן או עצירה מליאה של ההשתנה והתפתחות אצירת שתן.

4. אילו בדיקות יש לעבור כדי לאשר או לשלול סרטן הערמונית?

היות וסרטן הערמונית משולל סימפטומים וסימנים ספציפים, וההמלצה להיבדק מבוססת על תסמינים עקיפים של בעיה בערמונית, אם לא יבצעו בדיקות מכוונות לגילוי סרטן הוא עלול להישאר לא מאובחן עד שלבים מתקדמים ומאוחרים. שתי הבדיקות השיגרתיות לאיבחון מוקדם של סרטן ערמונית הן בדיקת דם ל-PSA, אנטיגן סגולי של הערמונית; ובדיקה "רקטלית", בדיקה בה האורולוג ממשש את הערמונית באצבע המוחדרת דרך פי הטבעת לרקטום.

חשוב לציין כי יש מחלוקת אדירה ולא מוכרעת האם יש לעבור בדיקות לאיבחון מוקדם של סרטן הערמונית. השורה התחתונה היא שכל ארגוני הבריאות קובעים כי אין לבצע בדיקות סקר לגילוי סרטן הערמונית וכי החסרונות של בדיקות אלו עולות על היתרונות שבהן. עם זאת, בטווח גילים מסויים ובאוכלוסיות בסיכון ובדרישה ספיציפת של הגבר בדיקות האיבחון מבוצעות.

יתר על כן, באמצעות הכלים הקיימים אמנם ניתן לאשר קיום סרטן, אך אם לא אושר קיומו לא ניתן גם לשלול אותו בוודאות. הסיבה לכך היא שלכל הכלים המוכרים יש שיעור נתון של FALSE NEGATIVE (תובה שלילית שגויה) העלול להגיע עד ל-20%-30%. משמע הבדיקה "שוללת" סרטן, למרות שהמחלה קיימת.

5. האם ישנו אורח חיים מניעתי, ואם כן מהו?

כנראה שלא, אם כי יש דעות לא מבוססות מדעית כי ניהול אורח חיים "בריא", עם פעילות גופנית, הימנעות ממאכלים מזיקים (בדיוק כמו אלו שמזיקים ללב) ותוספי מזון למיניהם מקטינים את הסיכון.

6. מהם הטיפולים שמוצעים לסובלים מסרטן הערמונית?

הטיפול בסרטן הערמונית מבוסס על שני גורמים עיקריים: רמת הסיכון שבמחלה

ותוחלת החיים של הגבר. ככל שתוחלת החיים הצפויה ארוכה יותר ורמת הסיכון של הגידול הספציפי גבוהה יותר - ההמלצה תהיה על טיפול רדיקלי יותר, לעתים קרובות על חשבון איכות החיים.

כשהמצב הפוך הנטייה תהיה להמליץ על טיפולים תומכים בלבד, תוך התמקדות באיכות החיים של גבר. הטיפולים הזמינים מן הקל לכבק הם מעקב השגחתי (watchful waiting), טיפול "הורמונלי", מעקב אקטיבי, כריתה רדיקלית של הערמונית, קרינה חיצונית וברכיתרפיה. טיפולים לא סטנדרטים עשויים להיות גם הרס תרמי על ידי הקפאה (קריותרפיה) או אולטראסאונד ממוקד (HIFU).