הבהלה לביטקוין - הזהב הווירטואלי של ימינו

היו לנו עד עכשיו שני טורי הקדמה להסבר העקרוני של הביטקוין. הצגנו בטורים האלה כמה בעיות שהטרידו ככל הנראה את ממציא הביטקוין.

לטורים נוספים של אושי שהם-קראוס

• מבוא לביטקוין: המטבע שרוצה לתקן את הכסף
  

מבוא לביטקוין חלק ב': מטבע שמדמה ימי קדם

בעיה אחת היתה בעיית שמירת הערך של הכסף בימינו; הכסף שלי בכיס שלי לא שומר על הערך שלו - אך מי אחראי לירידת הערך שלו? פעמים רבות זו המדינה ש"מדפיסה" (בימינו לא מדפיסים באמת, אלא מבצעים פעולת מאזן) כסף באופן חופשי.

בעיה נוספת היתה בעיית הבנקים ש"תקועים" לנו באמצע כל פעולה כספית. כמעט לא קיימת פעילות כלכלית בעולם של ימינו שלא חייבת לעבור בחשבון בנק. ובנק, כידוע, גובה כסף על התיווך שלו.

האם יש פתרון

ביטקוין הוא סימן מחשב, אבל הוא לא סימן שנוצר על ידי גוף מרכזי כלשהו. לא המדינה מייצרת אותו, ולא הבנק מייצר אותו. הכלים שאיפשרו את הייצור שלו (התוכנה או הפלטפורמה) נוצרו על ידי ממציא עלום, אבל כל מי שרוצה יכול לייצר ביטקוין. כן, באופן עקרוני, כל מי שקורא אותי עכשיו.

כמו בכלכלת סחר החליפין; אנחנו יכולים להעביר אותו בינינו, אחד לשני, בלי שום בנק ובלי ידיעת הממשלה. ומה עוד? ובכן, אחד הדברים הכי יפים בביטקוין הוא שהוא מעין מטאפורה לזהב. הוא כאילו זהב אינטרנטי.

האיש שייצר אותו בנה אותו כמעין מטאפורה וירטואלית אינטרנטית לזהב. הוא עשה את זה בכוונה. הרי אחת הבעיות של הכסף של ימינו היא שאפשר לייצר ממנו עוד ועוד בלי הגבלה. ולכן הערך שלו יכול לרדת ולרדת. אבל אם אבנה אותו, חשב ממציא הביטקוין העלום, כמו זהב, כלומר, כמו משאב טבעי מוגבל, אז אף גוף מרכזי לא יוכל לשחק בערך שלו.

מתישהו, יגיע רגע שיגמרו הביטקוינים. אי אפשר יהיה עוד לייצר סימנים כאלה. אף אחד לא יוכל "להדפיס" עוד ביטקוינים, וזה יהפוך אותם לנדירים. ואולי בזכות הנדירות שלהם שיצרתי, אמר לעצמו ממציא הביטקוין, אנשים ישתמשו בהם.

הבהלה לזהב

האם כל אחד יכול לעשות את זה בעצמו? ובכן, בימינו זה קצת יותר קשה, כי כמעט כל השטחים שייכים לאנשים פרטיים או למדינות ולרשויות שונות. הרשויות אוסרות לכרות בתחומים שלהן. אבל פעם, למשל בארצות הברית, היו שטחים פתוחים.

אנשים נדדו לשם ועיבדו קרקעות שלא היו שייכים לאף אחד.

נניח שמישהו מצא זהב. הוא קנה ציוד והחל לכרות אותו. אולי בפטיש או כל מכשיר אחר. אבל השמועה התפשטה ואנשים רבים הציפו את האיזור. הם באו עם ציוד והתנפלו על הנחל או על הקרקע. הרי היא לא היתה שייכת לאיש.

הזהב שהיה למעלה והיה קל לכריה, הוצא מהקרקע בקלות. אולי הספיקה מסננת ועוד שני מכשירים. אבל אחרי שאלפים סיננו וחפרו, הזהב הזה הוצא מהקרקע ונשאר רק זהב שנמצא עמוק. אז הגיעו אנשים עשירים יותר. להם היה ציוד כבד. הם קנו אותו בדיוק למען כרית הזהב והם הקימו מכרה.

ומה המסקנה מסיפור הזהב הזה?

• קודם כל, הזהב היה בטבע הפתוח וכל אחד, לפחות תיאורטית, יכול היה לנסות לזכות בו.

• כריית זהב עלתה כסף לכורה. תחשבו אפילו על כורה זהב שגר בניו יורק והיה צריך לממן רכבת לקליפורניה.

• קשה לכרות זהב. ככל שהוא עמוק יותר זה יותר קשה, ובכלל התהליך של הכריה הופך יותר אתגרי יותר יקר לכורה.

זהב וירטואלי

באופן מטאפורי, יש "באדמה" הווירטואלית פוטנציאל לעשרים ואחד מיליוני ביטקוין. זו הכמות הסופית. כמו שיהיה פעם סוף לכמות הזהב בקרקע. כל אדם יכול להכנס לתוך תוכנת הביטקוין החינמית, להוריד אותה ולהתחיל לייצר ביטקוינים. הפעולה הזו נקראת "כריה".

אנחנו כורים ביטקוין מתוך איזה "אדמה וירטואלית"- כשהזהב נמצא למעלה מספיקים כלים פשוטים וזולים כדי לכרות אותו. המקבילה בביטקוין היא מערכת העיבוד המרכזית של המחשב, והכוח שלה.

כמו שלכל מיני אנשים היו כלים שונים כדי להוציא את הזהב, ככה גם היום אתה יכול לקנות מחשבים בעוצמות שונות. ככל שהמחשב שלך יותר חזק, כך יהיה לך קל יותר לכרות ביטקוינים.

אבל מה זו העבודה? במציאות של הזהב העבודה היא עבודה פיזית של חפירה או הפעלת מקדחה. אבל מערכת עיבוד של מחשב? איזה עבודה היא יכולה לעשות? ובכן, היא פותרת בעיות מתמטיות. חפירה שווה פיצוח בעיות שהתכנה מציגה.

אמרנו שככל שיותר אנשים כרו את הזהב הקל מלמעלה, כך יקר יותר לכרות את הזהב בעומק. כריה ביד כבר לא מספיקה, ואנשים צריכים לקנות מקדחות, או אפילו להקים מכרה שלם. וככה גם בביטקוין.

בעלי המזל ששמעו על הביטקוין כשרק התחיל, כרו ממש בקלות ובזול. אבל בימינו זה מאוד קשה ויקר לייצר ביטקוין. אנשים יוצרים שותפויות, כלומר מחברים כוחות מחשב, כדי לפתור את הבעיות המתמטיות הקשות שהתוכנה נותנת להם. וזה ממש מזכיר את האנשים שהיו צריכים להתאגד כחברה בע"מ ולפתוח מכרה.

אז מה זו האדמה הווירטואלית? זו מעין קרקע מתמטית שיכולה לייצר עוד ועוד בעיות יותר ויותר קשות. בדיוק כמו האדמה והסלעים שאותם צריך לעבור כדי להגיע לזהב.

אבל איך זה פועל בכלל? אז מה אני צריך לעשות אם אני רוצה להצטרף? ואיך בדיוק בפועל מתבצעות העברות, ואיפה אני מאחסן ביטקוינים שקניתי או כריתי? (רוב האנשים לא כורים את הביטקוינים שיש להם, אלא הם קונים אותם בכסף אחר מאנשים שכרו אותם).

ובכן, את אלה אני לא רוצה להסביר. אין לי כאן תרומה מיוחדת ואני מפנה את הקוראים לאתר הביטקויניסטים בישראל, שם ניתן למצוא הסברים טובים מאוד.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל.