האבולוציה הדתית של הפחד ממדע
ככל שהרבנים מפקירים את הזירה המדעית - כן נשמט כוחם של הערכים שבשמם הם פועלים, והציבור רואה בהם קרתנים שחיים בהכחשה. פעם אחר פעם, ההתמודדות הדתית היא בריחה מבוהלת מעובדות ומנתונים. המדע עושה "בּוּ" - וכולם מתחבאים מאחורי ספר בראשית
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
צ'רלס דארווין, עם כל המחלוקות על משנתו, היה ועודנו אחד מגדולי המדענים של כל הזמנים. אבל זה פרט קטן, שלא לומר שולי. עם כל הכבוד לענייני מוצא, דארווין הוא בסך הכול סמפטום.
קראו עוד בערוץ יהדות :
- הרבנות: אין השגחת כשרות ב"אסף הרופא"
- עשרות מסתננים ביקשו להתגייר - ונדחו
- הרב פינטו מציג: סגולה להצלחה בפוליגרף/
"נייעס"
כל שמץ של אזכור לתגליות מדעיות, שחלקן בלתי ניתנות להפרכה - מעורר מחדש גל של חשש וחרדה בקרב המגזר הדתי והחרדי. למעשה, אפשר לנבא את רמת הבהלה, ביחס ישיר להתנגשות, לכאורה, עם העמדות הדתיות. העולם קיים יותר מחמשת-אלפים-ומשהו שנה? צפו להתקף חרדה מטוּקבק. דינוזאורים? גזירה שהציבור פשוט לא יכול לעמוד בה. וזה ש"האחים" אינם מצביעי "הבית היהודי", אלא ניאנדרטלים, זו בכלל עילה להיסטריה מגזרית.
פעם אחר פעם, ההתמודדות בעיקרה היא בריחה. בריחה מבוהלת מעובדות, מנתונים, ממחקר, מלהסתכל למדע "בלבן של העיניים". המדע עושה "בּוּ" - וכולם מתחבאים מפוחדים מאחורי ספר בראשית.
היהדות נבהלה ונסוגה
לא תמיד היה זה הלך הרוח: לרמב"ם, לדוגמה, לא הפריע לטעון שבריאת העולם או היותו קדמון לא באמת משנה לו משהו. הוא אמנם
העדיף בריאה, אך ציין כי אם יוכרע אחרת, לא יהסס להחליף את עמדתו. הרמב"ם כרב לא חשב לרגע כי האמת או המציאות היא זו שצריכה להשתנות. ולמרבה הפלא, הוא אפילו לא פחד מאריסטו - והוא גם לא היה לבד. פרשני מקרא רבים עוד מראשית ימי הביניים לא היססו להציב פרשנות תוך התייחסות מדעית, הסותרת לכאורה את הפשט התנ"כי.
חז"ל שראו בחכם לא יהודי עילה לברכה, קבעו: "חוכמה בגויים - תאמין". הם בוודאי לא היו האבטיפוס לפוביה ממדע. ולאורך כל הדורות, היו רבנים שלא היססו לקבל על עצמם הנחות מדעיות שרווחו בתקופתם, ואפילו לתת להם פרשנות רוחנית. היה זה דווקא הרב קוק שמצא בדרווין מפתח לרעיונות קבליים.
אז מה קרה שם לאורך הדרך? הדעות חלוקות. יש שיגידו כי היו אלו השפעות נוצריות מתמשכות מאז "אפקט גלילאו". אחרים יתלו זאת בתופעת החילון של העת החדשה. כך או כך, היהדות ברובה המוחלט נסוגה לתוך מגדלי השן הנשמר ומתחבא מ"חוכמה גויית", ובכללה מדע.
היום הבערות כבר "שודרגה" לכדי קדושה
ספרים ותיאוריות כזו של הרב גדליה נדל, מתלמידיו הגדולים של "החזון איש", עברו חיסול ממוקד, ורק עותקים ספורים מהם שרדו. הרב נדל סבר, למרבה התדהמה, "שאדם הראשון" היה יותר מאחד, וזה כנראה דבר שהבון-טון הנוכחי בחברה החרדית לא יכול היה לשאת.
גם המדע מצדו, עשה בשנים האחרונות "קפיצה" מהנחת עובדות והוכחות – לפרשנות, חלקה אף רדיקלית. היומרה הפרשנית מקבלת את מרכז הבמה, הרבה מעבר לעובדות עצמן. וכשתאוריות טובות, יותר או פחות, הפכו "לעסקת חבילה" - הדת פשוט הרימה ידיים.
פה ושם אמנם צצים בכל עת ספרים בנושא מדע ואמונה, אך הם נותרים לרוב בשוליים, כעיסוק איזוטרי-משהו "ליודעי דבר", ובטח שלא כמקור להתמודדות חינוכית עבור מאמינים בעולם המודרני. חלקם של ספרים אלה, למרבה האמת המצערת, הם בסך הכל התחכמויות פלפוליות שעסוקות בלהפריח את המדע, ולא להתמודד עמו.
אך ככל שהרבנים מפקירים את הזירה המדעית (או גרוע מכך, מתנהגים כאילו אין זירה כזו בכלל), וככל שהחשש הדתי מפני המדע גובר (והוא גובר) - כן כוחם של ערכים ואידאות כאמת ומציאות נשמטים מידיהם, והציבור רואה בהם קרתנים שחיים בהכחשה.
אולי החלטת משרד החינוך תהווה איתות "לסולחה" בין מדע ואמונה? ואולי לכל הפחות לענווה הדדית האחד כלפי תרומתו של השני? לצערי הרב כרגע נראה המצב יותר כמו הפרומו לבהלה הבאה.
