אפשר להעלות ילד לתורה לפני בר מצווה?

שאלה: 

בתי היא אם חד-הורית, ובנה - נכדנו יונתן - גר עם אביו בארה"ב. הוא אמור להגיע לישראל בשבוע הבא, ואנחנו רוצים לחגוג לו את בר המצווה בכותל, אך יום הולדתו חל באלול - ובתאריך זה הוא לא יהיה כבר בארץ. על כן אנחנו רוצים להקדים את הטקס. הבנו שלמרות שעדיין לא ימלאו לו 13, הוא יוכל לעלות לתורה ביום שני וחמישי. האם יוכל לעלות לתורה גם בשבת? (סבא אמנון).

• יש לכם שאלה לרב? לחצו כאן  
  

תשובה: 

סבא אמנון, שלום וברכה.

ראשית, ברכות לבר המצווה של נכדך, מקווה שתזכה ממנו לרוב נחת. התשובה לשאלתך בדבר עליית הנכד לפני הגיעו לגיל 13, תלויה במנהגים השונים של העדות. מעיקר הדין נאמר בגמרא בדינו של ילד קטן: " הכל עולין למניין שבעה, ואפילו קטן" (תלמוד בבלי מסכת מגילה, דף כג עמוד א). כלומר, כאשר שבעה עולים לתורה בשבת, גם ילד קטן (הצעיר מגיל בר מצוה) קורא בתורה ומצטרף לעולים.

כך גם נפסק ברמב"ם: "קטן היודע לקרוא ויודע למי מברכין עולה ממניין הקוראים" (הלכות תפילה ונשיאת כפיים, פרק יב, הלכה יז), ובשולחן ערוך: "הכל עולים למניין שבעה, אפילו... קטן שיודע למי מברכין" (אורח חיים הלכות שבת, סימן רפב, סעיף ג).

בהתאם לפסיקה זו, מעלים בעדת התימנים ילדים לפני בר מצווה לקרוא בתורה, וכך גם נוהגים חלק מעדות המזרח. למשל, הרב עובדיה יוסף פסק: "מותר להעלות קטן לספר תורה בשבתות ובימים טובים, והקטן מצטרף לחובת שבעה עולים בשבת, והוא שהגיע לחינוך ויודע למי מברכים, שהוא מבן שש שנים ומעלה", אולם הוא מוסיף: "ובמקום שיש מנהג ברור שאין מעלין קטן לספר תורה כלל, יעשו כמנהגם, ולא ישנו מפני המחלוקת" (קיצור שולחן ערוך, ילקוט יוסף, סימן קלה).

אצל האשכנזים מחמירים

אולם פוסקים רבים בעיקר האשכנזים, הסתייגו מדין זה וכתבו: ש"נוהגין כהיום שאין קורין קטן כלל לשום עלייה, אפילו אם כבר נשלם

מניין הקרואים". (משנה ברורה סימן רפב, ס"ק יב). הסבר לשינוי דין הגמרא, מביא הרב חיים דוד הלוי: לדעתו, בזמן הגמרא היו רבים שלא ידעו לקרוא בתורה, ולכן העלו ילד היודע לקרוא. אולם בימינו כיוון שממילא בדרך כלל העולה איננו קורא, אלא שליח הציבור - ממילא בטל הצורך להעלות קטנים (מקור חיים, חלק ג, עמ' 110). רק במקרה שאין מי שיודע לקרוא, ועלולים לבטל את קריאת התורה - אפשר להקל בקריאה של ילד (שם). כמו כן, נוהגים כמעט בכל העדות להעלות ילד קטן למפטיר.

יש לציין, שגם הספרדים המקילים בהעלאת ילדים, נוהגים כך בעיקר בשבתות שבהן יש עולים רבים. אולם בימי שני וחמישי, כאשר ישנם רק שלושה עולים, גם הם מחמירים לכתחילה, וכך כותב שם הרב עובדיה: "לכתחילה אין להעלות קטן פחות מי''ג שנה ויום אחד, למניין שלושה עולים בימי שני וחמישי... וכשיש צורך קצת להעלות קטן לספר תורה בימי שני וחמישי, כגון נער המניח תפילין ימים מספר לפני מלאת לו י''ג שנה ויום אחד - אפשר לסמוך על הפוסקים המקילים בזה, ולהעלותו לכתחילה לספר תורה, ועולה למניין שלושה. וכל שכן באופן שהנער הולך עם הוריו לבית הכנסת במעמד חגיגי, שמותר שיעלה לתורה, אף שחסרים לו כמה ימים להיות בר מצווה" (שם).

הרב עובדיה מקל רק בדיעבד, ורק אם לילד חסרים מספר ימים לגיל שלוש-עשרה. נמצא, שנוהגים להקל יותר בשבתות מאשר בימים שני וחמישי גם למנהג הספרדים. אולם האשכנזים אינם מקילים בזה כלל.

ומה לסיכום?

עם זאת, כנזכר למעלה, בכל העדות מתירים לילד לעלות למפטיר וההפטרה (העלייה האחרונה), לכן, נכדך יוכל לעלות לעלייה זו

הקיימת רק בשבתות ולא בימי חול.

לסיכום: מעיקר הדין, ילד יכול לעלות לקריאת התורה בשבת, שיש שם שבעה עולים. אולם בימינו רק חלק מהספרדים והתימנים נוהגים להעלות ילדים לכתחילה. בשאר העדות מעלים ילד קטן רק למפטיר.

ושוב, רוב ברכות לשמחתכם (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).